מדוע הם הופכים לשעיר לעזאזל של המשפחה? / מאת יואב ברנזון

גן חיות

משפחה אינה בהכרח מקום חם ומקבל. להפך, בחלק מהבתים קיימת מציאות אחרת, פשוטה ובסיסית יותר, של מאבקים, יצרים, שליטה וכוח.

ברובד הבסיסי משפחות בני האדם מתפקדות בדיוק כמו משפחות של חיות. מי שלא יודע להגן על עצמו, מי שלא יודע לענות בחזרה ומי שלא יודע לחזק את עצמו ולשדר עוצמה – הופך לקורבן, לשעיר לעזאזל ולכבשה השחורה של המשפחה. לעומת זאת, מי שיודע לכבוש את מקומו, לעמוד על זכויותיו, ללחוץ ולהתחרות עם האחרים, להתבסס כלכלית ולהקים לו מסגרת חברתית ומשפחתית משלו כדי ליצור מאזן הרתעה וכוח לעצמו – משדר עוצמה ותופס את מקומו ככבשה הלבנה של המשפחה. 

הבית אינו מקום חם ואוהב

הבית אינו בהכרח מקום חם ואוהב, הוא יכול להיות גם מקום מאוד קר, תחרותי ופוצע – זו עובדה קיומית שיש לקבל אותה ולדעת להתמודד איתה כראוי.

כבשים שחורות הם אנשים שנדחקים לשולי המשפחה משום שהם אינם יודעים או מוכנים לכבד את עצמם, לעמוד על זכויותיהם, להתקדם בחיים, להיות חזקים כלכלית ונפשית ולבסס מאזן של כוח ועוצמה ביחס לבני המשפחה האחרים.

חוסר יכולת להגן על עצמך מול טורפים

הבעיה הבסיסית של כבשים שחורות היא שהם אינם מוכנים להגן על עצמם מפני ניצול, פגיעה והתקפה של בני משפחתם והם אינם נחושים מספיק כדי לעמוד על זכויותיהם ולדאוג לעצמם תחילה. הם חיים בפנטזיה שהמשפחה היא מקום אוהב ללא תנאים.  

בדרך כלל, כבשים שחורות הם אנשים שנמנעים מלנהל מאבקים מרים וקשים בתוך המשפחה ומול ההורים מפחד פן יאבדו את מעט האהבה שנותרה להם מצידם. הם אינם יודעים לעמוד על האינטרסים שלהם אלא מקריבים את עצמם לטובת האינטרסים של יתר חברי המשפחה.

וטיפ לסיום: אם אתם חלשים או תפרנים או תלותיים או לא יודעים לעמוד על האינטרסים שלכם – רבים הסיכויים שאתם הכבשים השחורות של המשפחה שלכם.