ש: מהי אהבה מהראש?

ת: אהבה מהראש היא אהבה מאופקת, אהבה בעלת גבולות קשיחים, בעלת סדר, שיטה, אינטרסים כלכליים משותפים, יציבות, וודאות ובטחון. כשאנחנו אוהבים דרך הראש איננו מאוהבים ואיננו מרוגשים, אבל יש לנו הערכה עמוקה כלפי בן הזוג שלנו, יש לנו חברות טובה עמו, התקשורת שלנו היא טובה, קיימת מידה רבה של הדדיות, וישנה יכולת לשתף פעולה ולבנות דברים יחד בפעולת צוות טובה ויעילה.

ש: מהי אהבה מהבטן?

ת: אהבה מהבטן היא אהבה שאינה מסוגלת לדחות סיפוקים. זו אהבה ללא גבולות, אהבה סימביוטית, רוחנית, בלתי צפויה, יצירתית, מרגשת ומסוכנת. כשאנחנו מתאהבים - אנחנו מונעים על ידי הבטן והיצרים שלנו. אהבה מהבטן היא "אהבה עיוורת", על כל הסימפטומים שלה - פרפרים בבטן, תשוקה ואובססיה, תחושת התעלות מוגזמת, סוג של טירוף נפשי, העצמה של רגשות, אינטנסיביות, חוסר יכולת לשקול דברים בצורה רציונלית, ובאופן כללי - אהבה שגורמת לנו "לאבד את הראש".

ש: למי עליי להקשיב - לראש או לבטן?

ת: בכל העולם אנשים מתלבטים באותה שאלה נצחית - "האם ביחסים יש להקשיב לראש או לבטן?" האם ללכת בצורה זהירה ומחושבת או שמא לזרוק את כל החוקים ולאבד את הראש? לכאורה יש כאן בעיה קשה, כי בכל דרך שתלך תחמיץ משהו חשוב. אם תקשיב לראש - תחמיץ את הריגוש ואת הספונטניות. אם תקשיב לבטן - תתרסק ותיפגע, כי ללא הראש אתה עיוור לחלוטין. אז למי להקשיב? שוב אותה שאלה בלתי אפשרית. זו הבעיה כשהשאלה הלא נכונה נשאלת. שאלה לא נכונה מובילה בדרך כלל לתשובות לא נכונות, ותשובות לא נכונות מובילות לשאלות נוספות, נכונות יותר. וכך אתה מתקרב יותר ויותר לשאלה הנכונה.

מדוע אתה שואל למי להקשיב? מדוע אינך שואל איך להקשיב? אל תבחר בראש או בבטן - כי שניהם טועים. אינך חייב לבחור באחד מהם, כי אם תבחר - תמיד תחמיץ משהו משמעותי מאוד מהאהבה האמיתית והשלמה שלך. זה בדיוק מה שקורה כשאתה מתפשר על האהבה האמיתית שלך - אתה אף פעם לא תהיה מסופק מבחינה רגשית, פשוט משום שאהבה חלקית אינה מספקת לאורך זמן. אם תקשיב לראש ותבחר באהבה רציונלית ובטוחה - הריגוש תמיד יהיה חסר לך. אם תקשיב לבטן ותבחר באהבה מסוכנת - החברות תהיה חסרה לך. אם תבחר ביחסים בטוחים והגיוניים - הרומנטיקה האמיתית לא תהיה שם. אם תבחר ביחסים בלתי צפויים - תאבד את השלווה והרגיעה. לכל מקום שאליו תפנה - אתה תמיד תרגיש החמצה גדולה.

רק בלב שאלת הבחירה אינה עולה. היא אינה עולה, כי בלב ישנה הקשבה אמיתית ולכן ישנה גם בהירות אמיתית. בקונפליקט בין הראש לבטן תמיד ישנה התלבטות שנובעת מחוסר הקשבה פנימית - צד אחד אומר "כן" ואילו הצד השני אומר לא". לכן, גם הבחירות הרומנטיות שאנחנו בוחרים על פי הבטן או על פי הראש הן תמיד שגויות, תמיד מפספסות את עיקר העיקרים, את לב העניין. רק בלב אנחנו מסוגלים באמת לדעת "האם זה זה?", כי בלב איננו מכריעים בין שתי אפשרויות הפוכות ומנוגדות. בלב ישנה בהירות נדירה שמאפשרת לנו פשוט לדעת מהו הדבר הנכון.

ש: פגשתי שני גברים. אחד מרתק, מסעיר ומושך מאוד. השני ישר, יציב ואמין. במי לבחור?

ת: עלייך להבין שכשאת מתלבטת בין הראש לבטן אין משמעות אמיתית לבחירה שלך. אין צורך אמיתי להכריע בשאלה כזו, כי כל הכרעה תהיה החמצה. אהבה אמיתית היא לא זה ולא זה - לכן שני הבחורים שפגשת לא יוכלו באמת לספק אותך מבחינה רגשית.

אין זה משנה מה הראש או הבטן אומרים לך - הלב הוא היחיד שיודע באמת. הראש והבטן תמיד רבים ביניהם מהו הדבר הנכון לעשות מבחינה זוגית - כי שניהם תמיד טועים. לכן, אל תתפשרי ואל תתלהבי. אל תשלי את עצמך שהתאהבות תביא אותך לאהבה אמיתית, ואל תשכנעי את עצמך שהשיקולים הרציונליים יביאו אותך לאהבה הנכונה - כי שניהם תמיד טועים ומטעים. האהבה הנכונה תגיע אלייך רק אם תהיי באמת פתוחה לקבל אותה, רק אם תאפשרי לה להפתיע אותך, רק אם תניחי לה לבוא מעצמה. כשתפסיקי להתלבט בין הראש לבטן - האהבה הנכונה תגיע אלייך. כשלא תחפשי צידוקים או הסברים לאהבה שלך - סימן שהגעת לאהבה האמיתית. אם תניחי לרגש שלך להוביל אותך  - תגיעי לאהבה אמיתית. רק כשהראש והבטן שלך ידברו בשפה אחת - תגיעי לאהבה אמיתית. כשתרגישי שזה נכון - הכל יהיה נכון. כשהלב שלך יאמר לך "כן" - גם הראש והבטן יצטרפו אליו ויאמרו "כן".

ש: מהו ההבדל הבסיסי בין אהבה של ראש ואהבה של בטן?

ת: כשהאהבה שלך נובעת מהבטן - את בכלל לא מבינה את בן הזוג שלך, את רק יודעת שאינך יכולה לחיות בלעדיו, כי הפכת אותו לחלק בלתי נפרד ממך. כשהאהבה שלך נובעת מהראש - את מבינה יותר מדי את בן הזוג שלך, אבל בכל רגע נתון את יודעת שאת יכולה לקום ולעזוב אותו, כי תמיד הקפדת להיות במרחק בטוח ממנו ולא להיקשר אליו. כשהיחסים שלך נובעים מהבטן - את מאוהבת בבן הזוג שלך למרות שהוא רע אלייך ופוגע בך כל הזמן. כשהיחסים שלך נובעים מהראש - אינך מאוהבת בבן הזוג שלך, למרות שהוא טוב אלייך ומסייע לך כל הזמן. רק כשאהבה שלך תבוא מהלב - את תאהבי את בן הזוג שלך ואת תהיי טובה ונדיבה כלפיו, והוא פשוט יאהב אותך ויהיה טוב ורגיש אלייך.

עלייך לזכור שלכל סיר יש את המכסה שלו, ולכל אדם יש בן או בת זוג שנכונים לו. כשאהבה היא נכונה - היא הדדית. כשהיא נכונה - היא ייחודית. כשהיא נכונה - היא מתאימה וזורמת מעצמה. כשהיא נכונה - היא רק משביחה עם הזמן, כמו יין איכותי וטוב. לכן, כל שעלייך לעשות הוא להיפתח לרגשות שלך, ויום יבוא והאהבה הנכונה תגיע גם אלייך. היי מי שאת, ללא הסברים או מסכות, ללא התאמצות או פשרות, כי עלייך להיות נכונה רק מול בן זוג אחד. אל תנסי להיות נכונה מול כל האנשים - זה בלתי אפשרי. היי קלה עם עצמך, קבלי את הרגשות שלך, ואז גם תהיי קלה ופתוחה לאהבה הייחודית שממתינה לך. זה בדיוק הקסם האמיתי שבאהבה.

ש: מה מסמל הראש ומה מסמלת הבטן?

ת: הראש הוא ההגיון שלנו. זהו רק סמל, לכן נסו להיכנס לעומקו של הסמל הזה. הבטן מייצגת את כל מערך התחושות, היצרים והדחפים שלנו. גם זה סמל בלבד. הראש והבטן מסמלים את הדואליות שלנו, את הסכיזופרניה הבלתי נמנעת שלנו, את הניגוד הפנימי הטבעי שבין ההגיון והיצרים שלנו.

הראש הוא יסודי, מאורגן, זהיר ומחושב. הבטן היא נועזת, ספונטנית, מהירה ואינטואיטיבית. הראש הוא הצד המעשי והשיטתי שלנו. הבטן היא הצד הספונטני והיצירתי שבנו. כיצד ניישב בין השניים? כיצד ייתכן ליישב בין שני מוקדים קוטביים ומנוגדים כל כך?

המאבק בין הראש והבטן, בין ההגיון ליצרים, הוא מאבק בלתי נמנע משום שמדובר בשני צדדים שונים ומנוגדים לחלוטין. הניגוד בין הראש לבטן דומה למאבק בין שתי מהויות מנוגדות, בין שתי תפישות קוטביות, בין שני עולמות ותרבויות שונות לחלוטין. הראש הוא מרוחק, דואה, צופה ממרחק בטוח על הנעשה למטה. הראש הוא ההגיון הקר והקפוא שפועל ממקום מנותק וקר כקרח. הבטן לעומת זאת, היא המוקד הלוהט שלנו. זהו מרכז היצרים, הדחפים, התחושות והאינסטינקטים. הבטן היא הצד החי והבועט שלנו. זהו המקום החי והסוער שבנו. דרך הראש אנחנו מוצאים את המזון ואת הביטחון הכלכלי והחומרי שלנו בחיים. דרך הבטן אנחנו מוצאים את הניצחונות, הכיבושים והריגושים שלנו בחיים. אבל רק דרך הלב והרגש אנחנו מסוגלים להרגיש את האהבה שלנו באמת - כי רגש הוא הגשר היחיד בין הראש והבטן.

ש: כיצד אני יכולה ליצור מצב של איזון בין הבטן לראש?

ת: בראש את קרה, מאופקת ומרוחקת - בבטן את להוטה, לחוצה ותלותית, אבל אם תשלבי את הראש ואת הבטן לכדי מהות אחת את תגלי את מה שאת באמת. את תגלי את השלמות שמעבר לשני הקטבים הללו. אם את טיפוס של בטן - עלייך ללמוד להשתמש בדבר הנפלא הזה שנקרא ראש. עלייך ללמוד לפעול בצורה הגיונית, יסודית, רגועה ותכליתית. עלייך ללמוד כיצד לפתור בעיות באופן פרקטי, טכני, מחושב וקר - לא רק בדרכים ההיסטריות, הלחוצות והמבולבלות שבהן את מורגלת. ללא הלמידה החיונית הזו לא תוכלי לעולם לגעת בשלמות שלך, כי החלק הזה תמיד יישאר חסום בך.

אותו הדבר הפוך - אם את טיפוס של ראש עלייך ללמוד לפעול בצורה אינטואיטיבית יותר. עלייך להרשות לעצמך להשתחרר מהחוקים ומהטכניקות המזויפות שלך ולפעול באופן ספונטני ואוטנטי יותר. תשמעי סיפור: פעם באה אליי מורה שנהגה במשך שנים להכין הרצאה כתובה לפני כל שיעור. בלי הכתוב - היא חששה שהיא לא נוכל להעביר את השיעור כמו שצריכים, והיא הייתה מורה וותיקה מאוד. יום אחד היא שכחה את מערך השיעור בבית, ולא הייתה לה בררה אלא לאלתר הרצאה. זה היה יום שהיא לא תשכח לעולם - משום שהיא העבירה את ההרצאה הטובה והיצירתית ביותר שלה כמורה.

אם את רגילה לפעול מהראש את מחמיצה את כל יכולת האלתור שלך, את כל היצירתיות והגאוניות שבך, כי את כבולה לחוקים טכניים, נוקשים ומטופשים. אם את רגילה לפעול מהבטן - את תמיד תיפלי בגלל שהחמצת את הפרטים הקטנים, משום שלא היית יסודית, שיטתית ורצינית מספיק, משום שאין לך שורשים במציאות, בגלל שאת מנותקת מהקרקע, משום שאין בך יציבות מספקת. לכן, אם ברצונך לגעת בשלמות שלך - עלייך להניח לראש ולבטן שלך לבטא את עצמם במלואם, לא זה על חשבון זה אלא זה לצד זה, זה עם זה. כך תיצרי איזון בריא בתוכך - איזון שבו תוכלי גם לזרום וגם לחשוב, גם ליצור וגם לתכנן, גם להפתיע את עצמך וגם לשמור על סדר ושיטה. כך תיצרי שלמות אמיתית בתוכך. כך תוכלי לגעת גם בלב שלך, כי הלב הוא המקום שנמצא מעבר לראש ולבטן, והלב מתגלה רק כשהראש והבטן מאוזנים ומשוחררים. 

ש: האם אין מצב שבו אנשים הם לפעמים ראש ולפעמים בטן?

ת: רוב האנשים פועלים לפעמים מהראש ולפעמים מהבטן, אבל מעט מאוד אנשים מצליחים לחבר בין הראש והבטן בו-זמנית. רוב האנשים מתנהגים בצורה מפוצלת - לפעמים הם הגיוניים ולפעמים הם אימפולסיביים, לפעמים הם קרים ולפעמים הם גועשים, והפיצול הזה מתבטא גם באישיות שלהם. אם אינך מסוגלת לחבר בין הראש לבטן שלך - את יוצרת בתוכך סוג של סכיזופרניה אישיותית, מעין אישיות גבולית ומפוצלת. את הופכת את האישיות שלך לאישיות כפולה. את הופכת את עצמך מבנאדם אחד לשני בני אדם שונים בתכלית, לשתי מהויות ופרסונות שלא רק שהן מנוגדות האחת לשניה, אלא שהן נלחמות האחת בשניה.

לחבר את הראש ואת הבטן פירושו לפעול בצורה כזאת שהבטן תומכת בראש והראש תומך בבטן. פירושו של דבר שהבטן והראש מקבלים החלטות ביחד. פירושו של דבר שלפעולות שלך ישנו כיוון אחד במקום שני כיוונים סותרים. פירושו של דבר שההחלטות שלך הן החלטות שמתחשבות בראש ובבטן. רוב האנשים פועלים בצורה בלתי עקבית וחד-צדדית, כשהבטן והראש פועלים באופן מנותק ומנוגד האחד מהשני. וכך, כשהם פועלים מהבטן - הם גורמים לעצמם נזק שעליהם לתקן אותו באמצעות הראש, וכשהם פועלים מהראש - הם גורמים לעצמם נזק שעליהם לתקן באמצעות הבטן. במקום לפעול בצורה מאוחדת - הם מתנדנדים כמו מטוטלת בין הראש לבין הבטן. התנודה הזו שוחקת את המערכת הרגשית והנפשית ומובילה באופן בלתי נמנע לבלבול, לחוסר איזון, לאובדן הידיעה הרגשית ולחוסר יכולת לאהוב באמת.

הצורך לחבר בין הראש והבטן הוא צורך חיוני לשמירת בריאות הנפש שלך. אם פעם את מאופקת ופעם את חסרת גבולות פירושו של דבר שפעם הראש שלך גובר ופעם הבטן שלך גוברת - אבל את תמיד מפסידה. רגע אחד את קרה ומנותקת וברגע הבא את להוטה ותלותית, ובכל הזמן הזה המהות השלמה שלך איננה, משום שבכל פעם את מחצית ולא שלם. את נעה כמו מטוטלת בין שני קטבים מטעים - הגיון ויצרים - ללא עמוד השדרה הרגשי המאחד בין שניהם. אבל עלייך לזכור תמיד שאינך הגיון ואינך יצרים - את הרבה מעבר לשניהם. את חופשייה לנוע מעבר לשני הקטבים המנוגדים הללו, ובחופש הרגשי והמובהק הזה טמון היופי שלך, היופי שמעבר לקיצוניות, לנוקשות, למורכבות ולמלאכותיות.

בראש את קרה - בבטן את גועשת, אבל רק בלב את חמימה, נעימה, אנושית ואמיתית. אם ברצונך להיות מסוגלת לאהוב באמת - עלייך להיות תחילה אמיתית בעצמך, אחרת לא תוכלי להכיל את האמת שבאהבה.

ש: כיצד אדע אם אני טיפוס של ראש או טיפוס של בטן?

ת: אינך ראש ואינך בטן - אתה מעבר לשניהם. אבל הדפוסים שלך יכולים להיות דפוסים של ראש או של בטן - תלוי בנטייה המולדת שלך. טיפוס של ראש הוא אדם שהאונה השמאלית הרציונלית שלו מפותחת יותר מהאונה הימנית שלו, ואילו טיפוס של בטן הוא אדם שהאונה הימנית האינטואיטיבית שלו מפותחת יותר מזו השמאלית. כל אדם נולד עם נטייה כלשהי - אין בכך כל בעיה או פסול. הבעיה מתעוררת כאשר הנטייה היא מוגזמת, כאשר אונה אחת מצלה על האונה השניה, כאשר אונה אחת מדכאת את פעולתה של האונה השנייה, כאשר אונה אחת גלויה והשנייה נסתרת כמו צל.

אנשי בטן הם אנשים שמאוד מתקשים להיות רציונליים. הרכות והרגישות המוגזמים שלהם פוגעים ביכולת שלהם להציב גבולות לעצמם ולבני הזוג שלהם. הם מתקשים לבטא מתוכם את ממד הריחוק והעצמאות, וכך הקשר הזוגי שהם יוצרים מתאפיין באובססיביות ובסימביוזה לא בריאה. לעומתם, אנשי ראש הם אנשים שמאוד מתקשים להיפתח, לשתף ולבטא תחושות. נוקשות יתר זו פוגעת בכישורי האנוש שלהם וביכולת שלהם להוסיף ליחסים הזוגיים את ממד הקרבה, המגע והחום. הקשר הזוגי שהם יוצרים סובל מנכות רגשית, מניתוק ומתחושה קשה של ניכור, ריחוק, נוקשות ובדידות.

ככלל, נשים נוטות להתחבר לבטן - לכן הן רגישות ותוססות מגברים, אבל חזקות ושורדות יותר מהם. גברים נוטים להתחבר לראש - לכן הם נוקשים ומאופקים יותר מנשים, אבל בד בבד גם שבירים וחלשים מהן. אנשים שמחוברים יותר לבטן - הם נועזים ויצירתיים יותר, הם רגישים ומזדהים יותר, הם מוכנים לקחת סיכונים ולחוות את החיים. אנשים שמחוברים יותר לראש - הם מחושבים וזהירים יותר, הם קרים ומרוחקים יותר, הם משתדלים "ללכת על בטוח" ו"לפעול לפי הספר". התבונן באנשים רציונליים - הם קפואים בים של קרח. הבט באנשים ספונטניים - יש להם חיים של להט, תימרות עשן ואש. שים לב לאבחנה הפשוטה הזו. זו אבחנה שאינה רק נפשית אלא גם גיאוגרפית ודמוגרפית: מאז ומתמיד חיים בארצות הקרות עמים רציונליים יותר, ואילו בארצות החמות חיים עמים ספונטניים יותר. זו הכללה גסה, ובכל זאת היא נכונה. הצפון הוא משכיל וקר יותר - הדרום הוא חי וחם יותר. הסתכל על ארצות, הסתכל על שכונות ועל ערים, הסתכל על אנשים, ותראה את החלוקה הזו שוב ושוב.

ש: אם אני טיפוס של בטן - האם עליי להפוך לטיפוס של ראש?

ת: אם ביסוד שלך אתה פועל מהבטן - עליך ללמוד לפעול גם מהראש. עליך להניח לעצמך לבטא גם את הצד העצמאי, הקר, האובייקטיבי והמרוחק שלך. עליך ללמוד להיות גם תכליתי, מעשי וממוקד במטרות שלך במקום להזדהות ולהקריב את עצמך פעם אחר פעם. לעומת זאת, אם ביסוד שלך אתה טיפוס של ראש - עליך ללמוד לפעול גם מהבטן. עליך ללמוד לבטא את הצד המשתף, החם והנוגע שבך, במקום להמשיך ולהתחבא מאחורי המסכות וההגנות הרבות שיצרת לעצמך במשך השנים. עליך לשחרר את עצמך מהחוקים ומההתניות הקשיחות שאתה יוצר לעצמך, כדי שתוכל לחוות סוף כל סוף את הצד הספונטני והאינטואיטיבי שבך.

אינך עושה את התיקון הזה כדי להיות מישהו אחר - אתה עושה זאת כדי ליצור איזון פנימי ונכון בתוכך. אינך עושה זאת על מנת לברוח ממה שאתה - אתה עושה זאת משום שרק כאשר אתה מצמיח את הצל של עצמך, את האגו הנסתר שלך, אתה מסוגל לגעת גם בשלמות שלך. החיים תמיד יכריחו אותך להצמיח את הצל של עצמך, משום שהחיים הם שלמים ולכן הם תובעים מאתנו להיות שלמים כמותם. אם תתנגד ותתעקש להיות בצד של הבטן או בצד של הראש - תמיד תסבול. אם תיכנע לחיים ותניח לעצמך להיות שלם - בחרת בקל ובנכון. 

הבטן היא דבר נפלא, כי היא מכילה בתוכה את כל עולם הדמיון והיצירה שלך. הראש הוא דבר נפלא, כי הוא מבטא את עולם המחשבה, ההגיון והסדר שלך. האחד אינו צריכים לבוא על חשבון השני. להפך - אם תניח לשניהם להיות משוחררים וחופשיים לפעול את פעולתם אתה תיגע לא רק בשלמות שלך, אלא גם בפוטנציאל האמיתי שלך. אתה תרגיש רחב ועצום, כי אתה משתמש בכל מה שיש לך, ולא רק בחלק קטן ממה שאתה. מדוע אתה מעדיף את הבטן על פני הראש שלך? מדוע אתה יוצר פיצול בתוכך? אם אתה מעדיף צד אחד על פני השני - צור העדפה מתקנת כדי שתוכל להתבונן על עצמך ועל החיים ממבט לא מוטה. ללא תהליך של העדפה מתקנת - כל חייך יהיו מפוצלים וסתומים, חסומים ונוקשים.

חשוב שתבין את ההבדל בין אנשי בטן, אנשי ראש ואנשי לב. אנשי בטן הם אומנים. הם אנשים מאוד אינטליגנטיים. יש להם רגש חזק, יש בהם תשוקה ולהט, יש להם עמוד שדרה והם אינם מוכנים להתכופף - אבל אין להם שיטה ואין להם מעצורים או עכבות. לעומתם, אנשי ראש הם פקידים. הם אנשים מאוד טכניים ושיטתיים. הם מפנימים את הרגשות שלהם והם חסרי עמוד שדרה או כריזמה, אבל יש בהם צייתנות ואחריות רבה. אנשי לב שונים באורח יסודי ומהותי מאנשי בטן ואנשי ראש. מדוע? כי אנשי לב הם אנשי חכמה. יש להם את הלהט של הבטן ואת המסירות והמחויבות של הראש - אבל מעבר לשילוב המנצח שקיים בתוכם הם גם בעלי תכונה איכותית ונדירה ביותר: יש בהם חמימות אנושית פשוטה וקסומה.  

ש: האם אהבה אמיתית מחייבת אותי לשנות את האופי שלי?

ת: אם אתה טיפוס של ראש או של בטן - אתה בקונספציה שאינה מאפשרת לך לאהוב באמת. הקונספציה של הראש ושל הבטן תמיד תוביל אותך לכלא ולמבוי סתום - משום שהראש והבטן מוגבלים מעצם טבעם. רק הפתיחות של הלב תאפשר לך לגלות דברים חדשים על עצמך, לגלות את מה שנמצא מעבר לסטריאוטיפ ולדימוי העצמי הכוזב שלך. הראש והבטן הם בעלי דפוסים תבניתיים. רק הלב הוא נטול דפוסים אלא רענן וחדש תמיד.

כשאתה אוהב דרך הבטן - אתה פתוח בצורה עיוורת. כשאתה אוהב דרך הראש - אתה סגור בצורה עיוורת. רק כשאתה מניח לעצמך להרגיש - אתה פוקח את עיניך, אולי לראשונה בחייך. הנח לעצמך ללכת אל מעבר לקונספציה שלך, מעבר לאופי שלך, מעבר לראש או לבטן שלך. זרום עם האהבה, היה קל, פתוח ורגשי. אינך יכול להישאר עיוור וסגור ולהניח שתוכל לאהוב בצורה שלמה ואמיתית, כי ברגע שאהבה תגיע אליך היא ממילא תוביל אותך למקום של פתיחות ושלמות. היא תגלה לך דברים על עצמך שלא חשבת ולא הנחת שהם בכלל אפשריים. היא תשלול חלק מ"האמיתות" שבהם אתה דוגל. היה מוכן לכך, כי זה יקרה לך. היה פתוח לכך, כדי שזה לא יכאיב לך. פתיחות היא דבר מכאיב מאוד אם אינך מסוגל להיות גמיש. אהבה היא דבר לוחץ ומעיק מאוד כשאינך באמת נינוח, רפוי וקל. היה כמו מסננת - חזק אבל מקבל. יציב, אבל גמיש וסופג. אוטנטי אבל פתוח ללמוד דברים חדשים, פתוח לקבל גם את הראש וגם את הבטן שבך.

ש: בת הזוג שלי הפוכה ממני. אם אהפוך את עצמי - האם אז אוכל לאהוב אותה בצורה שלמה ואמיתית יותר?

ת: אם אתה אדם שפועל מהראש ובת הזוג שלך פועלת מהבטן - כיצד תוכל להבין אותה באמת אם לא חווית את הבטן של עצמך? רוב האנשים שופטים אחרים מהצד, משום ששיפוט היא הדרך הקלה להישאר בקונספציה של עצמנו, להיתקע בראש או בבטן שבנו. רוב האנשים אומרים: "בוא אתה אליי" במקום לומר "אני אבוא אלייך". כשאתה שופט את ההתנהגות או את הפילוסופיה של בת הזוג שלך אתה בעצם אומר: "תנסי את להבין אותי, כי אני לא מסוגל להבין אותך". אבל הגשר האמיתי אינו נוצר כשאנחנו מתבצרים בעמדה השיפוטית שלנו. הוא נוצר רק כאשר אנחנו מוכנים באמת ללמוד מהו ומיהו הצד השני. ולשם הבנת הצד השני עלינו לעבור לצד השני. אין זאת אומרת שעלינו לבטל את הצד שממנו אנחנו באים או שאליו אנחנו רגילים. כל מה שזה אומר הוא שאנחנו מוכנים להעשיר את עצמנו בעולמות נוספים ששונים מאתנו. וכשאתה מוכן, אתה גם נכון - כי הגישה הבסיסית שלך היא פתיחות.

רק כשתבוא אתה אל האחרים - רק אז תתחיל להבין אחרים. וכשתתחיל להבין אנשים אחרים - סימן שהתחלת להבין את "האחר" שבך, סימן שהתחלת להכיר את עצמך, לראשונה בחייך. בשיפוט אנחנו מסרבים להבין לא רק את מי ששונה מאתנו, אלא בעיקר את השוני שקיים בתוכנו. איננו מכיר בצדדים שלמים באישיות שלנו, איננו מעניק אישור ליכולות רבות שלנו כבני אדם.

אם אתה טיפוס של בטן וברצונך באמת להבין אדם רציונלי, עליך להפוך בעצמך לאדם רציונלי. וזכור, אין דרכי קיצור. רבים יבטיחו לך דרכי קיצור בדרך לשלמות שלך, אבל אין דרכי קיצור, כי שלמות אמיתית היא חכמה של ניסיון חיים. שלמות היא משהו שחווית והפנמת עמוק בתוכך. לכן, לעולם לא תוכל להבין אדם הגיוני, אלא אם כן עמדת בדיוק מקום שבו הוא עומד. אם לא תעמוד במקומו - לא תבין אותו. אתה רק תחשוב שאתה מבין אותו, אבל לעולם לא תבין פסיק ממה שהוא באמת. רק כשתעמוד במקומו - תוכל להבין שהדרך שלו היא גם הדרך שלך. רק אז תבין שההגיון הקר הוא גם חלק ממך. אתה מסוגל להבין את הראש של האדם שנמצא מולך רק כאשר הראש התעורר לחיים בתוך עצמך.

הראש והבטן הם הפכים גמורים, לכן הדרך היחידה לגשר ביניהם היא להכיל את שניהם מבלי להזדהות עם אף אחד מהם. עליך להיות משוחרר ופתוח מספיק כדי להכיל את שניהם ולא רק אחד מהם, אחרת הפער והניגוד בין שניהם לעולם יישאר. אחרת הפחד תמיד יציף אותך בכל היתקלות עם גישה שונה מזו שאליה אתה רגיל. האהבה האמיתית שלך טמונה ביכולת שלך להיות ראש ובטן גם יחד. לכן, אל תיצמד לבטן שלך, כי אהבה אינה רק כימיה. אל תיצמד לראש שלך, כי אהבה אינה רק מתמטיקה. פשוט היה פתוח מספיק כדי להכיל את שניהם. רחף בין שניהם - ללא הזדהות עם אף לא אחד מהם. רחף בין שניהם ותראה את התמונה הגדולה. רחף בין שניהם ותבין מהי שלמות. רחף בין שניהם ותגיע לאהבה עמוקה ובלתי מסויגת לבת הזוג שלך. רחף בין שניהם - והספק ייעלם, השיפוט ינשור, הפחד יתמוסס, הלב ייפתח והבהירות תתגלה. זו דרכה של האהבה האמיתית.

ש: האם יש עתיד ליחסים שבהם אני אוהבת את בן הזוג שלי, אבל לא מאוהבת בו?

ת: קשר חצוי הוא תמיד קשר אמביוולנטי. מצד אחד את אוהבת, מצד שני אינך מאוהבת. מצד אחד בן הזוג שלך מאוהב בך, מצד שני הוא אינו אוהב אותך. כיצד ייתכן עתיד ליחסים שכאלה? כשאת אוהבת אבל לא מאוהבת את רוצה חופש, את רוצה יחסים של חברות, הערכה וכבוד הדדי, אבל בן הזוג שלך מאוהב בך קשות ולכן הוא אינו מסוגל להיות חבר אמיתי שלך. הוא מוכן לתת לך הכל, כי את המלכה שלו - אבל הוא אינו מוכן לכך מתוך אהבה, אלא מתוך פחד שהוא יאבד אותך. שימי לב להבדל הדק הזה, כי הוא חשוב ביותר. כשאת אוהבת אבל לא מאוהבת - את זו ששולטת בקשר. את זו שאינך לחוצה, משום שאת לא מאוהבת. דווקא משום כך בן הזוג שלך נמצא במתח תמידי, משום שהוא מאוהב אבל אינו אוהב. אם הוא היה אוהב אותך - הוא היה מניח לך להיות חופשית, הוא היה מכבד את צרכייך, הוא היה רואה אותך באמת. דווקא משום שהוא מאוהב בך - הוא מקנא לדמות  שהוא יוצר בדמיונו בשבילך. ההתאהבות בך גורמת לו להיות כפייתי, טוטאלי וחסר גבולות כלפייך. את רואה את המעלות ואת החסרונות שלו כי האהבה שלך נובעת מהמקום הבטוח שנקרא ראש. הוא רואה אותך ככליל השלמות, משום שהאהבה שלו נובעת מהבטן. אלה אינם יחסים שלמים ומלאים - אלה יחסים חצויים. אלה אינם יחסים אמיתיים - אלה יחסים דיכוטומיים שבו הקונפליקט הוא בלתי נמנע. במקום שהחיבור ביניכם יהיה דרך הלב - החיבור הוא חצוי ומפוצל. הוא בא מהבטן - את באה מהראש, והחיבור הזה הוא בלתי אפשרי.

את לעולם לא תהיי מאוהבת בו, כי התאהבות היא משהו שקורה לנו, ולא משהו שאנו מסוגלים לגרום לעצמנו. הוא לעולם לא יהיה מסוגל לאהוב אותך דרך הראש, כי כשאנחנו מאוהבים אנחנו מאבדים את הראש. כל אחד מכם נותר עם חצי תאוותו בידו, וההחמצה היא גדולה. העובדה שאת אוהבת אותו אינה מספיקה. ההתאהבות שלו בנו אינה מספיקה. הוא מעורר בך את היכולת לאהוב אבל לא את היכולת להתאהב. את מעוררת בו את היכולת להתאהב אבל לא את היכולת לאהוב. מה תעשי? מה ניתן לעשות? זכרי, במצבים כאלה אין אשמים - זה פשוט המצב שנוצר ביניכם.

לקשר מסוג כזה אין עתיד - משום שהוא אינו הדדי, אינו רגשי ואינו שוויוני. את צריכה שותף אמיתי שרואה ומכיר אותך - לא מעריץ שרואה את הדימוי החיצוני שלך בלבד. את צריכה גבר שיכבד אותנו כפי שאת באמת - לא עבד נרצע שימלא את כל מבוקשך. את צריכה חבר שעמו תוכלי לחלוק הכל - לא שוליה שממלא פונקציות ומספק צרכים נקודתיים. את צריכה אהבה אמיתית - לא אהבה בלתי אפשרית.

ש: יצאתי עם בחורה צעירה ממני בשבע שנים. אני הענקתי לה ונתתי לה כל מה שיכולתי. אחרי ארבע שנים של קשר היא קמה ועזבה. במה טעיתי?

ת: העזיבה שלה הייתה כמעט בלתי נמנעת - לכן עליך להבין היכן טעית. מי שרק נותן, משקיע ומעניק בקשר זוגי - אוהב מהבטן. מי שרגיל רק לקבל ולצמוח על חשבון הצד השני - אוהב רק מהראש. הבעיה שלך הייתה שבמקום להקפיד שהקשר ביניכם יהיה מבוסס על הדדיות של נתינה וקבלה - חילקת את האהבה שלכם לשני תפקידים. את עצמך הצבת בתפקיד המעניק, הדואג והמחנך - את החברה שלך הצבת בתפקיד "הילדה" הקטנה שלומדת ומזינה את עצמה דרכך. אחרי חמש שנים של נתינה, כשהיא הרגישה שכבר אין לך מה לתרום לה - היא פשוט קמה ועזבה אותך, כי היא רצתה לצמוח ולגדול בכוחות עצמה, במקום דרכך. כי היא רצתה לתת מעצמה  - ולא רק להיות בתפקיד המקבלת. אתה נתת לה המון לאורך כל הקשר, אבל לא נתת לה לתת לך מעצמה.

עליך להבין - אהבה אמיתית אינה עסקה. אהבה אמיתית אינה הסכמה על "תן וקח". אהבה אמיתית היא תופעה רגשית של שלמות והדדיות. אם אין הדדיות בקשר - סימן שאין בו אהבה אמיתית. בקשר הזה אתה היית מאוהב, כי האהבה שלך נבעה מהבטן. ואילו החברה שלך אהבה אותך דרך הראש בלבד. הנתינה הבלתי פוסקת שלך גרמה לבטן שלה להיסגר. היא השתמשה בך כל עוד היא הייתה זקוקה לך, אבל בסופו שלן התהליך היא עזבה אותך כי היא לא נקשרה אליך רגשית. 

למעשה, לא היית מאוהב בחברה שלך אלא היית מאוהב בדמות המלאכותית שיצרת ממנה. היא העריכה אותך וכיבדה אותך, אבל היא לא הייתה מאוהבת בך - כי אתה כל הזמן רצית רק לתת לה ולא לקבל ממנה. לא הסתכלת עליה במבט שלם ומפוכח - הסתכלת בה כפי שאומן מאוהב מתבונן ביצירה שלו. עם הזמן היא וודאי חשה שהיא אינה אדם בעיניך - אלא היצירה שלך. דרך הנתינה שלך עיצבת אותה בהתאם להעדפות ולצרכים שלך. הפכת אותה מבנאדם לאובייקט - וכך בדיוק איבדת את האהבה שלך.

בקשר הבא אל תאהב רק מהבטן. אהוב מהבטן ומהראש. כך תוכל להתייחס לעצמך ולבת הזוג שלך בצורה שלמה ולא בצורה חלקית ועיוורת. בקשר הבא תלמד לתת לחברה שלך לא כדי לשנות אותה אלא כדי לעזור לה. בקשר הבא תלמד לקבל מהחברה שלך לא כדי להשתנות עבורה אלא כדי לקבל ממנה את מה שאתה זקוק או צריך. בקשר הבא תלמד לכבד את עצמך כאדם שלם ולא כאדם שצריך למלא פונקציה או תפקיד כלשהו במסגרת הזוגיות. אם תתייחס לעצמך כאדם שלם - רק אז תוכל גם להתייחס אל בת הזוג הבאה שלך כאדם ולא כילדה או אובייקט. 

ש: מהו ההבדל בין "התאהבות" ל"אהבה"?

ת: צריכים להבחין בין שלושה מצבים - "להתאהב", "לאהוב" ו"להיות באהבה". להתאהב ולאהוב הם שני הצדדים של אותו המטבע. זו אותה אשליה, אותה החמצה, רק שהכיוון שלה הוא הפוך. כשאתה מאוהב - אתה מאבד את הראש, כי בבסיס התאהבות עומדת המהפכה והאנרכיה. לכן קשר של התאהבות תמיד יהיה קשר כאוטי ובלתי ברור, שמבוסס על יצרים ולא על מחשבה. לעומת זאת, כשאתה אוהב - חסרה לנו הבטן, כי הבסיס שממנו אנחנו אוהבים הוא סדר, יציבות ובטחון. לכן, יחסים שבהם אתה אוהבים יהיו תמיד יחסים מאוד נוחים, מאוד רגועים, מאוד יעילים ומאוד מתפקדים. אתה תרגיש בנוח - אבל תמיד תהיה חסרה לך ההתרגשות, הרומנטיקה, הפרפרים בבטן ואותה אוירה קסומה ומיוחדת האופיינית להתאהבות. מה תעשה? במה תבחר? הרבה אנשים בוחרים לאהוב, כי הם מגיעים למסקנה שעדיף לאהוב מאשר להתאהב. ניסיון החיים מראה שבהתאהבות אנחנו תמיד יוצאים פגועים וכואבים, בעוד שכשאנו אוהבים אנחנו מרגישים הרבה יותר מוגנים, כי אנחנו פחות חושפים מעצמנו. הבעיה היא שכשאנחנו אוהבים איננו שמים לב כיצד באופן הדרגתי, יום אחרי יום, אנחנו פשוט הולכים וממיתים את החלק החי שלנו, הולכים ומרבעים את עצמנו, הולכים ונעשים עבדים של נוחיות ונוחות, של שגרה ושל יציבות.

לכן, אל תמסד את עצמך בגלל התאהבות רגעית או רק בגלל שאתה אוהב נוחיות ונוחות. תמסד את עצמך מפני שאתה נמצא באהבה. בוא לאהבה מהשלמות שלך, הקשב ללבך - ותדע את ההבדל הבסיסי הזה.

ש: האם אנשי בטן ואנשי ראש מסוגלים לאהוב באמת?

ת: אין הבדל מהותי בין אנשי ראש לאנשי בטן, משום ששניהם נמצאים בדואליות, אך לא במה שמעבר לה. אנשי ראש ואנשי בטן פועלים על פי קונספציה. אנשי ראש אוהבים בצורה מתורבת מדי בהתאם לקונספציה הפונקציונלית והטכנית של רובוט או של מכונה. אנשי בטן אוהבים בצורה יצרית מדי בהתאם לקונספציה השורדת של חיה. זו הסיבה שהאהבה של אנשי ראש ואנשי בטן אינה אהבה אמיתית ושלמה, אלא היא תמיד אהבה חד-צדדית ומוגבלת. למעשה, אנשי בטן ואנשי ראש סוחבים בתוכם סוג של נכות רגשית שאינה מאפשרת להם לאהוב בצורה חופשית ואמיתית - אנשי בטן סוחבים אתם את הנכות השכלית ואילו אנשי הראש סוחבים אצתם את הנכות היצרית. אנשי ראש הם אנשים שנולדים מבוגרים - והם אינם מניחים לעצמם לחוות את הילד שבתוכם. אנשי בטן הם אנשים שנתקעים בילדות - ואינם מניחים לעצמם לחוות את הבוגר שבהם. הנכות המשותפת הזו אינה מאפשרת לאנשי בטן ולאנשי ראש הגיע לאהבה השלמה שמעבר לחד צדדיות.

כיצד תוכל לראות ולהבין את האהבה השלמה כשאתה מביט עליה מצד אחד בלבד - רק מהצד הבוגר או רק מהצד הילדותי? אהבה אמיתית אינה נוסחה מתמטית ופונקציונלית - אהבה אמיתית היא קסם ומסתורין. אהבה אמיתית אינה ילדותיות ויצריות - אהבה אמיתית היא פסגת האנושיות והחמימות הרגשית. אהבה אמיתית אינה קונספציה של ראש או של בטן - אהבה אמיתית היא התגלות שלמה וכוללת של הלב ושל הרגש. אהבה אמיתית דורשת מאתנו להתעלות מעבר לראש ולבטן, כי אף לא אחד מהם יביא אותנו לאהבה האמיתית. אם תבחר באחד מהם לעולם לא תוכל לאהוב בצורה אמיתית.

ש: כיצד ניתן לאהוב בצורה אמיתית?

ת: כשאתה מעריך את אשתך, כשאתה רגיל אליה, כשאתה מתקשר אתה טוב, כשאתה חבר שלה - אבל אין לך אתה ריגוש, פרפרים, רומנטיקה ותחושת כמיהה - אינך אוהב אותה באמת. כשאתה משתוקק לאשתך, אתה מעריץ אותה, אתה נמשך אליה, אתה לא מפסיק לחשוב עליה, אתה הופך אותה למיתוס - אבל אין לך חברות אמיתית אתה, אתה לא מרגיש שאתה בגובה העיניים שלה, אין לך שגרה, ביטחון ושלווה אתה - אינך אוהב אותה באמת.

רוב האנשים בוחרים באחת משתי האפשרויות האלה, והסיבה לכך היא שרוב האנשים מתקשים להאמין שיש משהו שהוא מעבר לשניהם. אבל אהבה אמיתית היא בדיוק זה. באהבה אמיתית אתה גם אוהב וגם מאוהב, גם מפוכח וגם עיוור, גם שוטה וגם חכם, גם בוגר וגם ילדותי, גם בריגוש וגם בטוח, גם חבר וגם מאהב. באהבה אמיתית אתה לראשונה בטוח באמת, משום שהקשר הוא שלם. אין חשש לפיתוי מהצד, כי אף אחד לא יכול לספק לך את מה שיש לך בזוגיות. מידת האמון היא כל-כך גבוהה, ומידת החיבור היא כל-כך נכונה שכל מה שאתה זקוק לו נמצא בידיים שלך. אתה לא רואה את כל הפיתויים, כי אתה שבע ושלם, מלא וחי מתמיד.

אהבה אמיתית היא האהבה הטובה ביותר שאתה יכולים להעלות בדמיונך. זה הקסם של האהבה האמיתית - שהיא אינה מכתיבה לנו מה עלינו לקבל ועם מה עלינו להתפשר, אלא שהיא מספקת לנו בדיוק את מה שאנחנו אוהב כך שהרגשת ההחמצה בכלל אינה מתעוררת בנו. באהבה אמיתית אין החמצה כי זו האהבה הנכונה. אתה שלם עם הבחירה שלך עד כדי כך שאינך מעלה בדעתך בכלל להחליף את מה שיש לנו במשהו אחר או במישהו אחר. זה פשוט לא עולה על דעתך, כי זה כל-כך נכון, כל-כך בהיר, כל-כך ברור - שהשאלה כלל לא מתעוררת.

ישנם הרבה מאוד זוגות שחיי האהבה שלהם הם חיים של החמצה. ביניהם יש רבים שבוגדים בבני הזוג שלהם, כי הם אינם מסוגלים להדחיק את ההחמצה. אחרים מדחיקים את ההחמצה, וסוחבים את חיי האהבה שלהם בהכחשה מתמדת. אבל באהבה אמיתית אין החמצה ואין ספק. אהבה אמיתית היא נכונה ואמיתית - ולכן הספק כלל לא מתעורר בה.

יש אנשים שנכוו מהתאהבות גדולה, וכל מה שהם רוצים הוא יחסים של שקט וביטחון. הם רוצים להפסיק את כל המשחקים המטופשים והמכאיבים של זוגות מאוהבים, ולכן הם בוחרים בקשר רציונלי כדי להבטיח את עצמם - אבל הביטחון הזה הוא מזויף ומסוכן מאוד. זו אשליה של בטיחות. אינך יכול להבטיח את עצמך מראש באהבה, כי החיים אינם רציונליים ואהבה אינה תוכנית ביטוח שאתה חותם עליה מראש. לכן, דווקא האנשים האלה מוצאים את עצמם בסופו של דבר בבגידה, בשקר ובהסתרה, כי אינך יכול להמית את הבטן שלך ולחשוב שכל חייך תחיה בכלוב מזכוכית. יבוא היום והבטן שלך תתמרד. יבוא היום ואתה תיחנק מרוב ביטחון. אתה תחפש את הריגוש שחסר לך כל-כך, ואז אתה עלול לאבד את כל הנוחות והביטחון שבנית לעצמך בעמל רב.

אהבה אמיתית אינה מחסירה ממך את הריגוש. אהבה אמיתית אינה נוטלת ממך את הבטן שלך. היא אינה כופה עליך לוותר על הצורך הכל-כך בסיסי הזה. באהבה אמיתית אינך צריך לוותר על עולם הדמיון, התשוקה והיצרים רק כדי לזכות בביטחון, כי באהבה אמיתית הביטחון של היחסים אינו נובע רק מאינטרסים משותפים - הוא נובע בעיקר מרגש עמוק ומשותף. באהבה אמיתית הביטחון אינו נובע משיקולים של כדאיות כלכלית - הוא נובע מחיבור אמיתי ושלם. באהבה אמיתית אתה אוהב ומקבל את בת הזוג שלך לא בגלל מה שהיא נותנת לך - אלא למרות הפגמים שלה. אתה רוצה אותה למרות ולא בגלל. רק באהבה חצויה וחלקית אתה עורך מאזן של יתרונות וחסרונות כדי למצוא לעצמך הסברים וצידוקים לאהבה שלך.