7 סיבות מדוע הקשר הזוגי בין אבא לאמא קודם לקשר עם הילדים? / מאת יואב ברנזון

(1) כי אבא ואמא הם השורש של הילדים

ילדים נולדים כתוצאה מאהבה של ההורים. השורשים והגזע הם ההורים – הילדים הם הענפים. אם הענפים והעלים יהיו יותר חשובים מאשר השורשים אזי כל העץ יגווע.

(2) כי ילדים שרואים אהבה הופכים בעצמם לאנשים אוהבים 

ילדים שרואים בבית אהבה בין ההורים הופכים בעצמם לאנשים אוהבים יותר ובטוחים יותר בעצמם. כשההורים משקיעים בקשר שלהם – הם מעניקים באופן עקיף לילדים שלהם תפיסה בריאה ועמוקה של ביטחון, יציבות, אמונה, וודאות והרמוניה.

(3) כי הילדים אינם מרכז העולם

ילדים אינם צריכים לחשוב שהם מרכז העולם או הדבר החשוב ביותר שקיים עלי אדמות כי זו פשוט תפיסה מעוותת. למעשה, ילדים אינם מרכז העולם ועליהם ללמוד להתחשב ולהתחלק עם אנשים אחרים, סמכויות אחרות וצרכים של אחרים. ילדים שחושבים שהם חשובים מההורים שלהם, גדלים להיות אנשים אנוכיים, תובעניים ומפונקים שחושבים רק על עצמם ומאמינים בטעות שהם חשובים יותר מכל אדם אחר, דבר שפוגע בתפקודים החברתיים והזוגיים שלהם.

(4) כי הילדים יעזבו יום אחד את הבית ואבא ואמא ישארו עם עצמם

ילדים עוזבים את הקן המשפחתי בשלב מסויים. לכן, הקשר בין ההורים חשוב יותר משום שהוא נמשך גם לאחר עזיבת הילדים את הבית.

(5) כי הקשר הזוג יהרס אם לא תהיה עדיפות ליחסים בין אבא לאמא

מתן עדיפות ברורה לצרכים של הילדים על חשבון הקשר הזוגי מביא ברוב המקרים להרס היחסים הזוגיים ולגירושין. כאשר האמא או האבא מקדישים מעצמם לילדים ושמים את הצרכים של בני הזוג שלהם בסוף הרשימה – הם הורסים את התא הזוגי ומביאים למותו.

(6) כי אם ההורים לא ידאגו לעצמם הם לא יוכלו לדאוג גם לילדים

הורה לא מאושר אינו יכול לגדל ילד מאושר. להורים יש צרכים משלהם: הם זקוקים למיניות, לחום, לאינטימיות, לתשומת לב ולרומנטיקה בינם לבין עצמם. הורים ששוללים מעצמם את הצרכים הבסיסיים הללו אינם מסוגלים לתת לילדיהם מושג אמיתי של אושר, חום ושמחה אמיתית, אלא לכל היותר להשקיע בהם ברמה הטכנית, מבחינה חומרית ושכלתנית.

(7) כי קשר רופף בין ההורים גורם לילדים לפתח קשר סימביוטי מול ההורים

כאשר ההורים משדרים שהקשר הזוגי שלהם הוא בעדיפות נמוכה – הילדים קולטים את המסר ומתחילים לפתח יחסים הדוקים מדי ואף סימביוטיים עם אחד מההורים. קשר רדוד או גרוע בין ההורים מוביל באופן בלתי נמנע להזדהות יתר של הילדים עם אחד ההורים, הזדהות המובילה בדרך כלל לקשרים סימביוטיים ולתלות הרסנית בהורה עימו הם מזדהים. כשהקשר הזוגי בין ההורים הוא מטופח וחזק – הילדים אינם נוטים לכיוון הורה מסויים אך כשהקשר הזוגי גרוע – הילדים נאלצים לבחור "צד".

וטיפ לסיום: הורים שמקריבים את הזוגיות שלהם "בשביל" הילדים אינם מבינים שלמעשה הם מעמיסים על הילדים שלהם אשמה ואחריות לחורבן הנשואים שלהם.