הורות דיכוטומית
מהי הורות דיכוטומית ומה הן השפעותיה? / מאת יואב ברנזון
הורים קוטביים
הורות דיכוטומית היא מצב בו שני ההורים שונים והפוכים אחד מהשני. האחד כפרי ואילו השני מאוד עירוני. האחד חומרני ואילו השני רוחני לחלוטין. האחד רגוע ושלו ואילו השני תוקפני, אגרסיבי וחם מזג.
במצב של הורות דיכוטומית הילדים יוצאים מבולבלים וחסרי דרך. הם גדלים לתוך מציאות הזויה שבה ההורים מייצגים עבורם שני קצוות קיצוניים וחסרי פשר ללא דרך ברורה, מוסכמת ומרכזית אחת. וכך יוצא, שהבחירה של ילדים כאלה בדרך של אחד ההורים היא קורעת וקשה מבחינה רגשית כי היא מחייבת ויתור טוטאלי על הדרך של ההורה השני ואילו הניסיון לבחור בדרך של שני ההורים היא למעשה בלתי אפשרית.
חיים מנותקים וחסרי כיוון
ילדים להורים קוטביים הם אנשים שחייהם מנותקים וחסרי כיוון ברור. מכיוון שהם גדלו ללא מצע יציב וברור בילדותם, כמעט כל בחירה בחייהם היא מלאת סתירות, מאבקים פנימיים, התלבטויות ותחושה של חוסר שלמות.
ילדים כאלה אינם רגילים למצב נורמאלי שבו ההורים קרובים ודומים אחד לשני ולכן הם משקפים לילדים דרך אחת ברורה ומגובשת שבה שניהם מאמינים. במקום זאת, הם הורגלו מילדותם לחוסר שקט, חוסר יציבות, מאבקים אינסופיים וחוסר דרך – ואת המציאות הזו הם לוקחים אל החיים הבוגרים שלהם.
שלמות חדשה
הורות דיכוטומית מייצרת ילדים חסרי דרך. כפי שלהורים קוטביים לא הייתה דרך מוסכמת אחת ביניהם, הם מולידים ילדים חסרי דרך וכיוון שאינם שלמים עם עצמם ועם הבחירות שלהם, כי הם נולדו לתוך מערכת מסובכת מאוד של חיים, במקום למערכת בריאה, פשוטה, בהירה ואמיתית.
ילדים חריגים אלה חייבים לבנות את השלמות העצמית שלהם ואת השלמות הזוגית שלהם בכוחות עצמם. עליהם ללמוד את עצמם היטב ולחפש את האמונות הרגשיות העמוקות והאוטנטיות ביותר שלהם, כדי שלא ייגררו בעצמם אל אותו תסריט חסר דרך וחסר פשר של הוריהם.
וטיפ לסיום: ילד שהורגל לחיות בבית שאין בו שקט, אין בו אמת ואין בו הסכמה טבעית – מאבד מהר מאוד את השלמות והשקט הפנימי שבתוכו, וחי חיים סותרים וקוטביים בעצמו.
|