מה קורה לילדים בבית ללא אבא? / מאת יואב ברנזון

הישגים יוצאי דופן

ילדים מבית ללא אבא הם ילדים שבדרך כלל מגיעים להשגים גבוהים יותר מאשר ילדים מבית רגיל. לעיתים הם אף מגיעים להישגים יוצאי דופן. בית ללא אבא הוא בית חד-הורי, בית שהאבא נהרג או נפטר בשלבים מוקדמים של החיים, בית שהסבא והסבתא מגדלים את הילדים או בית שיש בו אבא לא נוכח, פאסיבי וחלש.

בבית כזה, אין מחסומים משמעותיים לילדים, ולכן הילדים מסוגלים לפתח דימיון חזק, רצון אינסופי וחלומות פנטזיונריים. למעשה, ילדים מבית ללא אבא הם ילדים שנוטים יותר להאמין ופחות לחשוב, ולכן הם מגיעים להשגים גבוהים יותר בחיים מאשר ילדים שגדלו בבית עם השפעה ונוכחות של אבא שדיכא את הדימיון שלהם ושם להם גבולות "ריאליים" או "רציונאליים".

ביטחון עצמי גבוה

ילדים מבית ללא אבא רוכשים ביטחון עצמי גבוה יותר מאשר ילדים מבית רגיל, משום שהאמא היא מקור של אהבה והילדים מקבלים ממנה כמויות גדולות מאוד של אהבה, ללא תנאים וללא סייגים, וחוסכים מעצמם את החינוך הקשוח והמסרס של האבא.

אבות נוטים לחנך ולבלום את הילדים שלהם. אבות נוטים להיות נוקשים במטרה להפוך גם את הילדים שלהם לנוקשים ויציבים יותר. העדרו של אבא משאיר את הילדים רכים, גמישים, סתגלניים ועם כמויות גדולות של אהבה וביטחון עצמי.

קושי להגיע לאבהות ויציבות

העדרו של אב פוגע ביכולת של ילדיו להגיע בעצמם לאבהות ולהיות יציבים. חסרונו של אבא פוגע בילדים הן ברמת היציבות והנוקשות שלהם והן ביכולת שלהם לקחת אחריות גדולה ולהיות אבות בעצמם.

ילדים מבית ללא אבא חוששים יותר להיות אבות בעצמם, משום שהם פוחדים מכישלון בתפקיד, משום שאין להם דוגמה מהבית לאבא מתפקד ומשום שהם רגישים ודינאמיים יותר, וחסרה להם היציבות והנוקשות האבהית.

וטיפ לסיום: ילדים מבית ללא אבא נוטים לחשוב ולפעול בצורה פנטזיונרית יותר, לקחת סיכונים גדולים יותר ובמקרים רבים להגיע להישגים גבוהים יותר.