כילדים – אנו נוטים לקחת על עצמנו את כל הטרגדיות שקורות מסביבנו / מאת יואב ברנזון

ילדים בטוחים שהעולם סובב רק סביבם

ילדים נולדים בהרגשה שכל העולם סובב אותם. כבר מרגע לידתם ועד גילאי שנתיים-שלוש הם חווים את העולם כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מעצמם.

רק בגילאים מאוחרים יותר, מתחיל להתרחש תהליך של היפרדות בין הילד לבין העולם ויתר האנשים שבו, כך שהילד מתחיל להבין שישנה הפרדה בין העצמי שלו לעצמי של אחרים.

כשקורה משהו רע – ילדים לוקחים את האשמה עליהם

ילדים צעירים וגם אנשים מבוגרים שלא עברו בצורה בריאה תהליך של היפרדות רגשית – נוטים ליטול את האשמה על כל דבר רע שקורה בסביבה הקרובה והרחוקה שלהם. לעיתים הם אף נוטלים אחריות אישית על אירועים קשים או טרגדיות שקרו בעולם הרחב.

זכרו, מי שאינו יודע להפריד בינו לבין העולם – יטול על עצמו אחריות גם על דברים שאין לו כל קשר אליהם. ומי שנוטל אחריות על כל דבר שקורה סביבו – אינו מסוגל ואינו יודע ליטול אחריות אמיתית על דבר.

בגרות רגשית פירושה להפריד בין האחריות שלנו לאחריות של אחרים

בגרות רגשית פירושה להפריד בין האחריות שלנו לבין האחריות של אנשים אחרים – כדי שנוכל להתמקד בעצמנו ולקחת אחריות מלאה על מעשינו בלבד.

כשאנו אחראים באמת על מעשינו – יש לנו את הכוח להשפיע, לשנות ולשפר את המציאות שלנו ואף של הסובבים אותנו. לעומת זאת, כשאנו נוטלים על עצמנו אשמה שאינה שלנו – אנו למעשה בורחים מהאחריות האישית שלנו.

וטיפ לסיום: אינכם אשמים בדבר. אתם אחראים רק על עצמכם. אל תקחו אחריות להחלטות ולבחירות של אחרים.