התנתקות טוטאלית מאנשים אינה התנתקות אלא דווקא היצמדות / מאת יואב ברנזון

מדוע התנתקות היא היצמדות?

אנשים שנעלבים מבני זוג, שפגועים מהיחס שקיבלו מהם או שכועסים וזועמים עליהם – נוטים להתנתק מבני זוגם באופן טוטאלי, מוחלט וחד-סטרי.

הם סבורים – בטעות – שכך הם "נפטרים" ממוקד הבעיה ופותרים את הקושי שלהם. בעוד שלמעשה, הם רק מתחפרים יותר בבעיה משום שהם צוברים בתוכם טינה, כעס, זעם, מרירות ומשקעים של חשבונות לא פתורים. 

שחרור מהו?

למרבה האירוניה, אנשים מתנתקים הם אנשים לא משוחררים, אלא אנשים השבויים וכלואים בכעסים פנימיים ובתחושת עוול שנעשה להם. אנשים מתנתקים הם אנשים סגורים יותר, מתגוננים יותר וצדקניים יותר – במקום חיוביים, שמחים ורפויים יותר.

שחרור אמיתי לעולם לא נעשה דרך כעס, זעם, נקמה, טינה או מתח אלא דרך קבלה, סליחה, פשטות ואנושיות. רק ברגע שאנחנו מסוגלים להישיר מבט אל אותו אדם שפגע בנו, לדבר איתו בצורה נינוחה, לא להתרגש ממנו ולא לכעוס עליו – סימן שבאמת שחררנו אותו מחיינו, כי שחררנו את עצמנו ממנו.

אנושיות, חום, סליחה ופשטות

אל תהיו צודקים – היו אנושיים. נסו לשחרר אנשים מחייכם בדרך אנושית ולא בכעס, בדרך סלחנית ולא בשיפוטיות ובביקורת, בדרך נעימה ולא בדרך זועמת ועצבנית.

אם תלמדו לשחרר את עצמכם מהכעסים, מהשיפוטיות, מהביקורת ומהכעס על אחרים – תגלו את החופש האמיתי שלכם. החופש האמיתי טמון ביכולת שלכם להתחבר אל הטוב שבכם בכל רגע ורגע במקום לצבור בתוככם כעסים וחשבונות לא פתורים.

וטיפ לסיום: התנתקות טוטאלית וחד-סטרית מבני זוג מותירה אתכם דווקא מחובקים וצמודים אליהם לכל חייכם.