מהי היפראקטיביות וכיצד ניתן להתמודד עימה? / מאת יואב ברנזון

הסימפטומים

היפראקטיביות מתבטאת בהפרעות קשב וריכוז, אימפולסיביות, חוסר יכולת לשים לב לפרטים, בעיות בעיבוד מידע וביטוי הידע, תנועתיות יתר וחוסר שקט כרוני.

היפראקטיביות באה לידי ביטוי גם בתופעות נוספות כגון, דיכאון ותסכול כרוני, בעיות בשינה, קשיים בלימודים, בריחה ממסגרות פורמאליות, כשלים בארגון וניהול עצמי, חוסר בגרות וקונפליקטים קשים עם הורים או דמויות סמכותיות.

שורש הבעיה

בבסיס העניין, היפראקטיביות היא תוצאה ולא סיבה. היפראקטיביות אינה "מחלה" אלא צבר של סימפטומים שהקשר של כולם הוא חוסר משמעת, העדר גבולות ופחד לחיות בתוך מסגרת נתונה.

הפרדוקס המעניין של תופעת ההיפראקטיביות הוא שדווקא אנשים היפראקטיביים מסוגלים להיות ממוקדים ומרוכזים הרבה מעל לאדם הממוצע, אם המדובר בנושא או תחום המעניין אותם או מגרה אותם.

הקופסה – להיכנס ללא פחד

היפראקטיביים הם אנשים אינטליגנטיים מאוד, אשר מגיל צעיר מסרבים להיכנס למסגרת מחייבת וממושמעת אלא בוחרים לעשות רק את מה שמעניין אותם או מגרה אותם ולהתעלם מכל היתר. כתוצאה מכך, הם מפתחים התנגדות לגבי כל דבר שלא נראה להם או לא מעניין אותם מהרגע הראשון, ועם הזמן הם מפתחים לקות למידה כללית של החיים, כי הם מתקשים ללמוד כמעט כל סוג של מיומנויות חיים חדשה.

הפחד הגדול של כל אדם היפראקטיבי היא להיכנס לתוך קופסה מחייבת שבה המשמעת, יכולת הלימוד והשיטתיות הם העיקר. היפראקטיביים הם אנשים שהתרגלו לא להיות ממושמעים, הם בעלי הרגלי למידה חלשים מאוד והם אינם ממצים את עצמם בחיים משום שהם חוששים ללמוד כיצד ללמוד.

וטיפ לסיום: היפראקטיביות נובעת מדימוי עצמי נמוך, הזנחה בילדות והעדר דמות הורית חזקה, קרובה ומשפיעה. ברגע שאדם היפראקטיבי לומד כיצד ללמוד – הנכות שלו נעלמת והוא יגלה מצוינות ברוב מעשיו.