בתולים בגיל מאוחר –  מדוע זה קורה ומה לעשות כדי להתקדם? / מאת יואב ברנזון

פחד מכפייה ושליטה חיצונית

מרבית הנשים ששומרות על הבתולים שלהן גם בגיל מאוחר – הן נשים שמאוד חוששות מכפייה ושליטה חיצונית. הן נמנעות מיחסי מין מלאים מתוך ניסיון שכלתני לשמור על השליטה שלהם בעצמן, בגופן ובחייהן. האירוניה היא, שמי שחושש בצורה מוגזמת מכפייה ושליטה חיצונית הוא בדרך כלל אדם כפייתי השולט בעצמו בצורה מוגזמת.

בתולים בגיל מאוחר אופייניים בדרך כלל לנשים שחוו בבית חינוך שמרני בענייני מין – על פי רוב מצד האם ולא מצד האב. אלה נשים שגדלו בבית טכני תחת אימא חזקה ודומיננטית שראתה במין משהו רע, מזיק, מכאיב, מסוכן או מלוכלך.

קמצנות רגשית

אחת הסיבות המרכזיות לבתולים מאוחרים היא קמצנות רגשית. במקום לפרגן וליהנות עם בן הזוג – המין הופך לעוד אזור של התחשבנות צרה, קנאית וילדותית עם בני הזוג. כך בדיוק נוצר מצב בלתי אפשרי, שבו כל מגע מיני מלא נתפס כ"עסקה גרועה" שבה רק הצד השני "נהנה ועושה חיים על חשבוני".

הגישה של "מה פתאום שאני אתן לו את עצמו?" היא גישה הרסנית ובעייתית שמביאה נשים לא מעטות למצב של בתולים מאוחרים. גישה כזו שמה את כל הדגש – בטעות – רק על מה שהצד השני ירוויח במהלך החוויה המינית המשותפת. האפשרות שהמין יאפשר הנאה הדדית לשני בני הזוג אינה נלקחת בחשבון על ידי נשים שהגיעו לבתולים מאוחרים בגלל הנחה קמצנית ושגויה האומרת – "אם הוא נהנה ומרוויח סימן שאני סובלת ומפסידה". 

איך תוכלו להתקדם?

בתולים מאוחרים אינם גזרת גורל או כתם שיש להתבייש בו – הם פשוט מכשול שניתן לעבור דרכו בהשקעה קטנה יחסית. אישה שמוכנה לפרגן לעצמה סקס טוב, לחשוב רק על עצמה במהלך הסקס, ולרצות ליהנות ממיניות מבלי לחוש רגשות אשם – עושה צעד חשוב בדרך לויתור על הבתולים שלה.

זכרו, עצם הסקרנות הבריאה לחוות מיניות מלאה ולא חלקית – יעניקו לאישה בתולה את הכוח לבוא אל ההתנסות המינית הבאה שלה ממקום קל, חיובי ופתוח ולא ממקום שיפוטי, כבד וחושש.