מערכת יחסים תלותית דומה לחיבוק דוב שכל אחד מבני הזוג מנסה להיחלץ ממנו / מאת יואב ברנזון

בלעדייך אני חצי בנאדם

זוגות לא מעטים חיים ביחד לא בזכות האהבה אלא בשל תלות הדדית. הם אינם יכולים יחד אך הם אינם יכולים לבד. כל אחד תלוי בבן הזוג השני עד כדי כך שהם מפחדים להשתחרר האחד מהשני ולחיות בצורה עצמאית ושלמה.

באופן כללי ישנם שני סוגים של יחסים תלותיים: "הגבר הילדותי והאישה האחראית והאימהית" או "הגבר האבהי והאישה הילדותית והנזקקת". במערכות יחסים תלותיות – שני בני הזוג תלויים האחד בשני. אף פעם אין מצב של תלות חד-סטרית. תמיד התלות היא הדדית. הגבר הילדותי תלוי באחריות וביציבות של האישה האימהית שלו, אך מן הצד השני האישה האימהית תלויה בנעורים, ביצירתיות ובתעוזה של הגבר הילדותי שלה. באותה המידה האישה הילדותית והנזקקת תלויה בעוצמה וביציבות של הגבר האבהי שלה אולם גם הגבר האבהי תלוי במתיקות, ברכות, ובנאיביות של האישה הילדותית שלו.  

אני כועס עלייך כי אני תלוי בך

תלות מובילה לכעס וכעס מוביל להאשמה. אנשים תלויים הופכים לאנשים כועסים. תחילה הם כועסים על כל העולם ומאשימים את כולם בנכות שלהם. למעשה הם כועסים על עצמם, על כך שהם אינם שלמים ועצמאיים כפי שהם יכולים להיות.

אדם שמח הוא אדם עצמאי. אדם מאושר הוא אדם שלם. לעומת זאת, אנשים תלותיים תמיד יהיו אנשים כעוסים, כי תלות היא חולשה שיוצרת הטרדה בלתי פוסקת. אף אחד לא נהנה להיות תלוי. אף אחד לא אוהב את תחושת חוסר האונים המתלווה למצב של תלות ונחיתות. שלמות, עצמאות ואוטונומיה היא שאיפה אוניברסלית של כל בני האדם. כל אדם שואף להיות עצמאי ושלם במלוא כוחו. כל אדם שואף שלא להיזדקק לטובות או לרחמים של מישהו. כל אדם שואף להצליח בכוחות עצמו ובזכות עצמו. לכן, הכעס הוא חלק בלתי נפרד ממערכות יחסים תלותיות משום שמערכות יחסים תלותיות אינן מאפשרות לבני הזוג להיות עצמאיים. המבנה של מערכת יחסים תלותית מבטיח שאף אחד מבני הזוג לא יהיה אף פעם עצמאי, כי מה שמחזיק את מערכת היחסים זו תלות הדדית.  

שחרור אמיתי הוא שחרור הדדי

מי שרוצה להשתחרר מתלות בבן הזוג שלו – צריך ללמוד מבן הזוג שלו. הגבר הילדותי צריך ללמוד להיות אחראי ורציני. האישה האימהית צריכה להיות יותר יצירתית וספונטנית. הגבר האבהי צריך ללמוד להיות יותר רך ומתמסר. והאישה הילדותית צריכה ללמוד להיות יותר אחריאית ורציונלית. אלא שבני זוג רבים מעדיפים ללכת בדרך הקלה וההרסנית. במקום ליצור את השלמות שלהם באופן עצמאי – הם נשארים מקובעים. במקום להפנים לתוכם את התכונות של בני הזוג שלהם – הם נשארים אטומים. במקום ללמוד משהו חדש – הם מתנהגים על פי אותם דפוסים ישנים. וכך הם נשארים בעמדה התלותית והכעוסה. כך הם נותרים חסרי אונים וחסרי תקווה.

זכרו, כדי להשתחרר מתלות זוגית לא מספיק לנסות להשתחרר מבן הזוג שלנו – עלינו גם לאפשר לו להשתחרר מאתנו. השחרור האמיתי והנכון קורה כאשר הוא הדדי. כאשר שני בני הזוג רוצים לבצע "היפוך תפקידים". בהיפוך תפקידים הגבר הילדותי לומד להיות אחראי והאישה האימהית לומדת להיות יצירתית. הגבר האבהי לומד לחלום ואילו האישה הנזקקת לומדת לעבוד ולקחת אחריות. לכן, אם ברצונכם להשתחרר ממצב של תלות -  למדו מבן הזוג שלכם ואפשרו לבן הזוג שלכם ללמוד מכם. אם אינכם לומדים מבן הזוג שלכם או אם אינכם מאפשרים לבן הזוג שלכם ללמוד מכם - השחרור שלכם לעולם לא יהיה שלם אלא חלקי וחד-סטרי.

וטיפ לסיום: הדרך היחידה להפוך תלות לעצמאות היא להפנים לתוכנו את הדמות של בני הזוג שלנו.