מהי תקשורת זוגית תוקפנית? / מאת יואב ברנזון

תקשורת תוקפנית בין בני זוג היא תקשורת אלימה, מתפרצת, שופטת, מפוזרת, ועצבנית. היא באה לידי ביטוי בהאשמות פרועות, בגישה הרסנית, בדרמות מלאכותיות, בעצבנות ובאגרסיביות.

תקשורת תוקפנית מובילה ליחסים זוגיים של תוקפן-מתגונן. צד אחד תוקף כל הזמן ואילו הצד השני מתגונן, מצטדק, מנסה להחזיר בחזרה ולעיתים רחוקות יותר אף תוקף ישירות כדי לדכא ולהשתיק את התוקפנות המילולית שמופנית כלפיו.

בדרך כלל נשים תוקפניות יותר מגברים בתוך מסגרת זוגית

באופן יחסי, נשים מגלות יותר תוקפנות תקשורתית מאשר גברים. גברים לעומת זאת נוטים יותר לאלימות פיזית מאשר נשים. ברמה התקשורתית, ישנה קבוצה גדולה של גברים שחיים מרבית חייהם בעמדה של התגוננות, הצטדקות, רגשות אשם, הסברים, חוסר אונים והתנצלות מול בנות זוגן התוקפניות.

יחסים של תוקפן-מתגונן מובילים לכשלים חמורים בתקשורת, לנטייה של הצד התוקפן להאשים כל הזמן את בן הזוג שלו בלי שום קשר אם הדבר מוצדק או לא, לתסכול ולריחוק כרוניים של בני הזוג אחד מהשני ולשבר זוגי עמוק.

כיצד משתחררים מתקשורת תוקפנית?

תקשורת תוקפנית, במיוחד אצל נשים, נובעת ממספר סיבות: ביטחון עצמי נמוך, פיזור נפשי, מודעות עצמית נמוכה ותחושה של העדר קיום וחוסר הכרה עד כדי מחיקה עצמית, קיומו של בן זוג חלש שמאפשר את התוקפנות התקשורתית ואינו יודע כיצד להתמודד איתה, ילדותיות וחוסר רצון להתבגר ולקחת אחריות.

אנשים בעלי נטייה לתקשורת תוקפנית יכולים לשנות את ההרגל התוקפני שלהם ולאמץ גישה רכה, עדינה, איטית ובוגרת יותר על ידי פיתוח ביטחון עצמי, הכרה בערך עצמם, אימון ולמידה של מיומנויות תקשורת איכותיות ומאוזנות והבנת מקומם ותפקידם הנכון בתוך המסגרת הזוגית.