מהי הטעות האינטימית שנשים רבות עושות? / מאת יואב ברנזון

חשדנות, סירוס ושליטה

נשים רבות מבצעות טעות אינטימית עם בני זוג – ומשלמות עליה מחיר יקר ואף קריטי. בתחילת היחסים הן זורמות וכיפיות עם הגבר משום שאין להן אינטרס בו, הן עדיין אינן יודעות אם הן מעוניינות בו והן במצב משוחרר שבו הן אינן רואות בגבר רכוש שלהן.

אולם בהמשך, מרגע שהן התמסרו לגבר והיחסים הפכו רציניים, הן הופכות במהרה לנשים רכושניות, קנאיות, כבדות, אינטרסנטיות, רעות, ציניות, קונטרוליסטיות וחסרו כל חן, שכל תפקידן הוא לחנך, לשלוט, להטיל מרות, "ליישר" את הגבר, להראות לו, להחזיק אותו קצר וללמד אותו "איך ראוי להתנהג" וכיצד עליו לתת כבוד.

צמצום הגבריות, האוטנטיות והפראיות

הטעות האינטימית של נשים היא זו: הן מתחילות את היחסים הזוגיים שלהן ממקום אמיתי, משוחרר, רגשי ובטוח. הן מסיימות אותו ממקום ממורמר, מפוחד, חשדני ומכאיב.

על ידי שליטה בגבר, ביקורת בלתי פוסקת, מרירות וכעסים שמופנים כלפיו, האשמות ותחושת קורבנות – נשים אלה מצמצמות את עצמן לתפקיד צר ודוחה של "הכלבה המנהלת הרעה" ואת הגברים שלהן הן מסרסות לתפקיד צר אף הוא של "הכלבלב הצייתן והמאולף". כך בדיוק הן מאבדות את כל הגבריות, האוטנטיות, שמחת החיים, האהבה והיצירתיות של הקשר.

אובדן האינטימיות, האהבה והכייף

אינטימיות, אהבה וכייף נובעים מהיכולת לשמר את הניצוץ של תחילת הקשר, את המקום המשוחרר והכייפי שהיה שם בתחילת היחסים, כשהכל היה עוד בתולי, ללא ממופה, חדש וחופשי באמת.

זוגות רבים בוגדים או מתגרשים רק בשל אובדן האינטימיות הזו וניסיון למצוא אותה מחדש אצל בני זוג אחרים חדשים. ברגע שבני זוג מאבדים לתמיד את המקום המשוחרר והראשוני הזה, באופן תת-הכרתי הם נעשים מדוכדכים ומתוסכלים – מבלי להבין שהם אלה שהרסו את הדבר היחיד שהם אהבו.