יחסים שואתיים

לאנשים שואתיים יש צורך במנות גדושות מהחיים כדי להרגיש משהו / מאת יואב ברנזון

אנשים שואתיים הם אנשים מתים מבפנים

אנשים שואתיים הם אנשים שבילדותם עברו טראומה מאוד קשה. למשל, אנשים שחוו התעללות מינית או אונס בילדותם, אנשים שעברו נטישה קשה, אנשים שהוזנחו, אנשים שאיבדו אדם קרוב, אנשים שחוו מכות והשפלות שיטתיות, אנשים שהיו חולים בילדותם ועברו ניתוחים רבים, אנשים שחוו בילדותם משבר גירושין ברוטאלי או אנשים שגדלו בבית שואתי להורים פליטי שואה.

שואה, כל סוג של שואה, גורמת לאדם למות מבפנים ולאבד קשר עם צלם האנוש שבו. אנשים שואתיים הם אנשים שאיבדו בעקבות השואה הפרטית שהם עברו את הקשר למקור החיים ולרוח החיים שלהם. הם מסתובבים בעולם החיים עם מוות ואפלה פנימיים. המוטיב המרכזי של אנשים שואתיים הוא המוות הפרטי שלהם. הם מקדישים את כל חייהם להישרדות פיזית וחומרית בלבד. אהבה ורגש זרים להם לחלוטין, משום שכדי לשרוד – עליהם דווקא להימנע מרגשות.

הניסיון לברוח מהמוות מוביל לחיים מטורפים ואינטנסיביים מדי

המפלט האינסטינקטיבי ממוות הוא לחיות את החיים במלואם. זו הסיבה מדוע אנשים שואתיים רבים מנסים לברוח מעצמם ומהכאב שהם חוו באמצעות אימוץ אורח חיים מטורף, התמכרותי וכמותי. כך הם מתפתים ומתמכרים למשל לאלכוהול, לסמים, למין כמותי, להימורים, לפעילות גופנית אינטנסיבית או לכל כוח אחר שהוא חזק דיו כדי "להתניע" את החיים הכבויים שלהם ולתת להם הרגשה מדומה של "חיים" ו"חיות". דווקא משום שהם חוששים ונמנעים מרגשות אמיתיים – הם נעשים מכורים לריגושים מבחוץ. דווקא משום שהם מתים מבפנים – הם מחפשים כל הזמן את החיים בחוץ, הם מחפשים דברים או אנשים שיעזרו להם להרגיש חיים.

במקום להניע את עצמם מבפנים, במקום להבריא את עצמם באמת, במקום לתת לעצמם להרגיש ולהאמין מחדש – הם מחפשים אמצעים וגירויים חיצוניים שיעזרו להם להרגיש כאילו חיים, ולו לרגע. וכשגם זה לא מספיק כדי לעזור, הם מגלים שהם נזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר של גירוי חיצוני כדי להרגיש "חיים". שגרה עבורם היא שקט, ושקט הוא מוות, כי השקט מחזיר אותם לכאב, לטראומה ולחוסר החיים הפנימי הקיים בהם. כדי לברוח מעצמם ומהדיכאון העמוק בו הם שרויים הם נאלצים לנוע כל הזמן הרחק מעצמם. הם הופכים, מבלי משים, לנוודים נצחיים, לאנשים דלים מבחינה רגשית, לחסרי בית, לאנשים נוירוטיים המכורים לאקשן, לאנשים המשקיעים את כל חייהם בניסיון להשיג בחוץ משהו שלמעשה קיים כל הזמן רק בתוכם.    

אנשים חסרי מנוח הם אנשים שבעצם מחפשים אחר רגש

אנשים שואתיים הם אנשים שאינם מסוגלים לעמוד לרגע אחד. הסיבה שהם אינם נחים – היא משום שהם מפחדים להרגיש. הם חסרי מנוח – משום שאי אפשר לחיות בצורה אמיתית, רגועה וטובה כאשר הכול מבפנים אפל, רקוב וסגור. אי אפשר לנוח ולהירגע באמת כאשר אסור להרגיש, להאמין, לבטוח ולאהוב. אי אפשר לחיות מתוך שמחה ועוצמה כאשר החרדה והאימה שולטים מבפנים. אי אפשר להיות בנאדם – כאשר אתה חייב להיות מכונה שורדת.

רגש הוא התשובה עבור אנשים שואתיים. חזרה לצלם האנוש היא התשובה עבור אנשים שואתיים. רק ערכים, אמון, אופטימיות ואהבה יכולים להחזיר לחיים את מי שמת מבפנים במשך שנים ארוכות. זכרו, הדרך היחידה לחיות באמת היא לחזור ולהיות הפרח המלבלב והטוב שהייתם לפני הטראומה שעברתם. זה לא משנה מה עברתם בילדותכם. מה שמשנה הוא הרגע הזה, ומה שתחליטו לעשות איתו עבור עצמכם. מי שרוצה לחיות – יכול להיוולד מחדש בכל רגע. מי שרוצה להרגיש – יכול להיפתח מחדש בכל רגע. מי שרוצה לאהוב – יכול להאמין מחדש בכל רגע. מי שרוצה להחזיר לעצמו את צלם האנוש – יכול ללמוד להיות בנאדם אנושי מחדש.

וטיפ לסיום: הדרך היחידה לחיות באמת היא לעורר את הרגש מבפנים ולא לחפש ריגושים מבחוץ.