עשר, שמונה ושש

תמיד תלכו על ה-10 ולא על ה-8 או על ה-6 / מאת יואב ברנזון

שש

6 הוא הציון שאתם נותנים לעבודה שאינכם אוהבים או לבני זוג שאינכם מאוהבים או נמשכים אליהם. 6 הוא למעשה סוג של דיכאון ומצב של חוסר חיים קיצוני.

אתם אמנם חיים את החיים, אבל אינכם מאושרים בכלל, למעשה אתם מבואסים ממה שיש לכם כי שום דבר לא מרתק או מצליח לכם באמת, והכול נתפס כמייאש, סגור, חסום וחסר תקווה.

שמונה

8 הוא הציון שאתם נותנים לעבודה או לבני זוג שנחמד ונוח לכם איתם – אבל אין לכם את התשוקה והלהט. 8 הוא למעשה מצב ביניים של "לא לפה ולא לשם".

במצב של 8 – הכול בסך הכול בסדר גמור, אך שום דבר בעצם לא בסדר גמור. 8 הוא מצב של בין חיים ומוות – סוג של אדישות ואפטיה. כאילו החיים לא מצליחים לגעת. זה לא 6 אבל זה לא 10. זה תקוע באמצע כמו עצם בגרון, לא לבלוע ולא להקיא.

עשר

10 הוא הציון שאתם נותנים לעבודה שאתם אוהבים ולבני זוג שמרגשים אתכם ושבהם אתם מאוהבים מאוד. 10 הוא למעשה מצב אופטימאלי שבו הכול באמת טוב, הכול סוף כל סוף יושב במקום ואתם מרגישים שאתם באמת חיים את החיים האמיתיים שלשמם נולדתם ושלהם חיכיתם כל חייכם.

10 הוא מצב נדיר יחסית, אך הוא קיים. זהו מצב של אנשים שהחליטו לקחת את עצמם בידיים ולחיות את החיים האמיתיים, להתמודד, להצטיין, לדחוף את עצמם עד הסוף, לעשות את זה ללא פחדים וללא חששות. 10 הוא המצב שכל אחד יכול וצריך לשאוף אליו, לעבוד עליו ולהגיע אליו.

וטיפ לסיום: החיים האמיתיים הם 10. 6 הוא מוות קליני ו-8 הוא מצב של בין חיים ומוות – סוג של חיים מתים או אדישות ואפטיה.