צורך במיסוד

ככל שעולה הגיל – כך גם הצורך במסגרות זוגיות ותעסוקתיות עולה / מאת יואב ברנזון

בגיל מתבגר – הצורך במסגרות גדל

ככל שהגיל עולה – כך הצורך בוודאות, במיסוד, במסגרת תעסוקתית וביחסים זוגיים עולה. לאנשים צעירים ישנה יכולת גבוהה לחיות במצבים של העדר וודאות, העדר מסגרות וחופש כללי וחסר כיוון.

אלא שככל שמתבגרים בגיל הצורך במיסוד ובמסגרת ברמה התעסוקתית והזוגית הולך וגדל, כך שחיים במצב של חופש מלא או במצב של העדר גבולות ומגבלות נעשה קשה ומעיק במקום קל ונוח כפי שניתן היה לצפות.

כשהצורך בוודאות אינו מסופק – ישנו חשש לדיכאונות ולמתחים נפשיים

ככל שהצורך במיסוד ובוודאות נדחה מסיבות שונות גדל החשש לדיכאונות, לחרדות ולמתחים נפשיים. אנשים זקוקים למסגרת חיים ברורה, ויציבה ולמיסוד זוגי וכשהם אינם מקבלים ומגשימים צורך חשוב וחיוני זה ההתפתחות האישית שלהם נפגעת ואיכות החיים שלהם יורדת.

בוגרים מעל גילאי 30 שחיים ללא מסגרות תעסוקתיות, ללא חיים ממוסדים ומסודרים או ללא מסגרת זוגית סובלים מדיכאונות, מתחושות קשות, מבדידות, משעמום, מחוסר חיוניות ומהעדר תחושה של משמעות לעומת אנשים שחיים במסגרת ברורה ומסודרת של חיים.

בוגרים שיצאו ממסגרות חיים בסבל מתמשך

בוגרים שיצאו או נפלטו ממסגרות חיים בסבל מתמשך, בתחושות אשמה, באובדן דרך ובתחושה של חוסר ערך עצמי וחוסר יכולת לתרום, לתת, ולהיות חלק מהחברה.

לכן גם, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיות כאלה של סבל, דיכאון ובלבול נפשי היא להיכנס מחדש למסגרות מסודרות של עבודה, תעסוקה, יחסים, משפחה ואחריות אישית. ככל שהאחריות האישית והמחויבות למסגרות עולה – כך רמת התפקוד, החיוביות והחיוניות של האדם עולה בהתאמה.