מהי הדרך לצאת מדפוס יחסים של אישה-קורבן? / מאת יואב ברנזון

אימא הייתה קורבן – אני לא!

נשים רבות מנסות לברוח מדפוס הקורבן שראו בבית. ככל שהאימא שלהן היא חלשה יותר לעומת האבא – כך הילדה לומדת שעליה להיות אגרסיבית וכוחנית יותר. ככל שהאימא מוותרת על הצרכים והרצונות שלה לטובת הצרכים והרצונות של האבא – כך הילדה לומדת שעליה לעמוד על שלה ולא לוותר על עצמה לאף אחד.

המסקנה המתבקשת עבור ילדה שאימא שלה הייתה קורבן היא – "אני לא אהיה כמו אימא שלי!" אלא שברוב המקרים, המציאות מוכיחה שההפך בדיוק קורה. הילדה המרדנית המנסה לברוח מדפוס הקורבן של אימא שלה דווקא חוזרת על אותן טעויות ומוצאת את עצמה שוב ושוב בתפקיד הקורבן לא פחות מאשר אימא שלה. מדוע זה קורה? 

אי-אפשר לצאת מקורבנות דרך מרדנות וקיצוניות

יש להבין שמרדנות וקיצוניות אינן הדרך לריפוי עצמי. אי אפשר להפסיק להיות קורבן כשאת כועסת, נאבקת, שונאת ונלחמת – אלא רק כשאת מתעצמת, גדלה, מתחזקת וסולחת. מי שרוצה לצאת מקורבנות חייבת להפסיק למרוד ולהתחיל לאהוב. מרדנות אינה שלמות, איזון והרמוניה. מרדנות היא בסך הכל נקיטת עמדה חצויה והפוכה לעמדה של האדם בו אנו מנסים למרוד. לכן, מי שרוצה להתפתח ולגדול באמת חייבת לוותר על המרדנות הטבועה בה, כי המרדנות הזו לעולם לא תוביל אותה אל עצמה, אלא דווקא תרחיק אותה מעצמה אל מחוזות סהרוריים, חצויים והרסניים.

כשאישה מורדת באבא שלה היא מזניחה את החובה הבסיסית שלה והיא ליצור לעצמה סדר יום אמיתי משלה. היא פשוט יוצרת עמדה שלילית לגבי אבא שלה. זכרו, מי שמורדת באבא שלה, נשארת כל חייה ילדה קטנה וחלשה דווקא משום שהיא הופכת את אבא שלה לנקודת היחס המרכזית שלה – גם אם מדובר במובן השלילי של המילה. רק מי שמניחה לאבא שלה להיות מה שהוא – משחררת את עצמה להיות מה שהיא, ומתחילה לפתח סדר יום עצמאי ואמיתי משלה כפי שהיא. מי שמפסיקה להילחם באבא שלה – מתחילה לאהוב את עצמה. מי שמפסיקה לבזבז את הזמן שלה בניסיון לשנות את אבא שלה כדי לקבל ממנו מעט אהבה ואישור – מתחילה לפעול ממקום של אהבה עצמית, שפע, חופש, מימוש עצמי ואושר.

הדרך לחיים הטובים מחייבת אמת ואיזון

אם את רוצה לחיות את חייך כפי שאת מבינה – אינך צריכה למרוד באף אחד. אם את רוצה לחיות חיים מיוחדים – אינך צריכה להתריס ולהקצין את הייחודיות שלך. זכרו, ייחודיות אישית נובעת מאהבה עצמית ולא ממרדנות באבא או באימא. אדם מיוחד הוא אדם שאוהב את עצמו כפי שהוא - בייחודיות שלו - במקום להיות עסוק כל חייו בהתרסה או במרידה בהורים. לעומת זאת, מי שעסוק במרדנות אינו אוהב ומקבל את עצמו, שכן אילו היה מקבל את עצמו לא היה לו צורך למרוד ולהוכיח דבר לאף אחד. אדם ששלם עם עצמו ומקבל את עצמו אינו זקוק כלל למרידה, כי הוא אינו זקוק לאישורים מבחוץ.

אישה שרוצה להפסיק להיות קורבן ולהפוך ולהיות אישה בשלה וחזקה במלוא מובן המילה חייבת להפסיק לאחוז בהורים כתירוץ, לשחרר אותם להיות מה שהם וליצור לעצמה סדר יום משלה. עליה להניח את דגל המרד הילדותי ולהפנות את המשאבים היקרים שלה לבניית עצמה, למימוש החלומות שלה ולקבלה מלאה של עצמה – כפי שהיא. במקום להזניח את עצמה – עליה להשקיע את האנרגיה שלה בחיים שהיא אוהבת. במקום להאשים אחרים ולהילחם בהם – עליה לקחת את עצמה בידיים וליצור לעצמה עולם משלה.

וטיפ לסיום: קורבן היא מי "שעושים לו". אדם חזק הוא אדם "שעושה".