האם הגבר החדש הוא פיקציה או אמת? / מאת יואב ברנזון

הגבר החדש יודע להביע את עצמו – האמנם?

בעשור האחרון נולד המושג "הגבר החדש" – גבר עדין ורגיש שמחובר גם לצד הנשי שבו. ההנחה היא שהגבר החדש הוא גבר מפותח יותר מבחינה רגשית, גבר שפתוח יותר לשתף, לדבר על עצמו ולהתחשב באחרים. אלא ש"הגבר החדש" אינו באמת קיים במציאות אלא רק כפיקציה חברתית שהיא תוצאה של התניה תרבותית גרידא, בדיוק כמו הפיקציה של "הכלכלה החדשה" שהתיימרה להמציא כללי משחק פיננסיים חדשים בעולם ונחלה כישלון חרוץ בדמות התפוצצות בועת ההייטק.

למרבה הצער, הגבר החדש אינו יודע להביע את עצמו רגשית יותר מהגבר הישן אלא דווקא פחות. הגבר החדש פוחד יותר להיות אמיתי, הוא נזהר שלא להרגיז נשים, הוא אינו נותן לעצמו חופש ביטוי אמיתי והוא מקפיד להתנהג ולפעול במסגרת כללי הפוליטקלי קורקט הנוקשים החדשים.

הגבר החדש הוא רומנטי יותר – האמנם?

הבעיה המרכזית עם מושג "הגבר החדש" היא זו: הופעתו של מושג הגבר החדש סירסה את המשיכה והאטרקציה הטבעית בין גברים ונשים והפכה את היחסים בין גברים ונשים למלאכותיים ומאולצים מדי. אם בעבר גברים היו נועזים יותר, משקיענים יותר במחוות רומנטיות, מפתיעים יותר ומובילים יותר – הרי שהיום הגברים החדשים הם גברים מהוססים, מבולבלים, חסרי תעוזה ואומץ וחסרי כיוון חד וברור.

מבחינה רגשית הם מפוחדים. מבחינה רומנטית הם פאסיביים ומתקשים ליזום. להפך, הם ממתינים שנשים יקחו את היוזמה, שנשים יובילו, שנשים יעצבו אותם ויאמרו להם מה לעשות ואיך לעשות.

הגבר החדש מול הגבר הישן

כיום, רוב הנשים שחיות במחיצת גבר חדש הן נשים לחוצות, מאוכזבות ומתוסכלות. הן סובלות מהפאסיביות שלו, מהחנוניות שלו, מעודף הרגישות והעדינות שלו, מההיסוס המתמיד שלו, מחוסר יכולתו להיות אמיץ, ישיר ואמיתי ובעיקר – מהתלות הגדולה שלו בהן, כלכלית, רגשית ומנטאלית. רובן היו רוצות להשתחרר מהתפקיד האחראי והאקטיבי המוגזם שהן לקחו על עצמן.

למעשה, רוב הנשים מייחלות עמוק בתוכן לגבר אמיתי מהסגנון הישן: גבר שבטוח בעצמו, גבר שלא מפחד לקחת אחריות, שלא חושש להוביל, שלא מהסס להביע את דעותיו בגלוי, גבר שהוא ישיר ואמיתי וגבר שהוא דומיננטי באופיו. 

וטיפ לסיום: למרבה האירוניה, גם הנשים הפמיניסטיות ביותר נמשכות באופן לא מודע לגברים דומיננטיים ומובילים מהסגנון הישן כיוון שמדובר במנגנוני אטרקציה טבעיים ועמוקים.