גבר שבוחר באישה אימהית הוא גבר שאינו מחובר לגבריותו אלא לילד שבו / מאת יואב ברנזון

אני אטפל בך ואתה תישאר צמוד אליי

יחסי אמא-ילד הם יחסים שבהם האישה ממלאת את התפקיד המעניק, המגונן והמדריך – ואילו הגבר את התפקיד הנתמך, הנזקק והילדותי.

יחסים כאלה מתאפיינים בחוסר הדדיות ובחוסר שיוויוניות מובהקת ומסוכנת: הגבר מצידו הוא בדרך כלל כפוי טובה, מרוכז רק בעצמו ומנצל את רוחב ליבה של האישה ואת אהבתה האינסופית אליו. ואילו האישה מצידה מתפקדת כאימא קורבנית, דאגנית, שתלטנית ומגוננת.  

רק אל תעזוב אותי!

הטרגדיה הבלתי נמנעת של יחסי אמא-ילד היא שהילד תמיד רוצה לצאת באיזשהו שלב מהקן של אמא ולהוכיח את יכולותיו בעולם האמיתי. זכרו, אף אדם אינו רוצה להישאר ילד חסר אונים, ולהיות נתון למרותו של מישהו מעליו. לכן, מרבית הגברים הנמצאים ביחסי אמא-ילד מחפשים את הדרך החוצה מקשר עם אישה אימהית, אחרי שהם עברו כמה שנים של התפתחות, צמיחה וגדילה אישית במחיצתה.

ההתפכחות מיחסי אמא-ילד היא כואבת ולא פשוטה. האישה מצידה, מתפכחת להבנה שעליה לשחרר את הרסן ולהיות קלילה יותר משום שכל מאמציה וכל מסירותה המוגזמת כלפי בן זוגה רק גרמו לו להתייחס אליה כאל אימא דאגנית ומגוננת ולא כאל פרטנרית שוויונית, כמאהבת וכאישה. ואילו הגבר מצידו, מתפכח להבנה שהוא חייב להתבגר ולקחת אחריות, שעליו ללמוד לדאוג לעצמו, לבחור את חייו האמיתיים ולעזוב את החממה של האישה האימהית למען העצמאות, הבגרות והאהבה האמיתית שלו.

קורבנות אינה אהבה

הפער הגדול בין ההקרבה והמסירות של האישה לבין התינוקיות וחוסר האונים של הגבר הוא הבסיס היוצר יחסי קצה של אמא-ילד. ביחסים כאלה האישה מסורה מדי כלפי הגבר אך ביקורתית ולא אוהבת ומקבלת אותו מספיק, אלא רק דוחפת ומכוונת אותו. לעומת זאת, הגבר מעריץ מדי את האישה ומרצה אותה, אך ביקורתי כלפיה ולא מספיק אוהב אותה אלא מתפנק ומנצל את מסירותה.

ביחסי אמא-ילד האישה היא הצד הבוגר, הכבד והרציני מדי של הקשר, ואילו הגבר הוא הצד המפונק, הילדותי והעצלן. האישה טובה מדי ומקריבה מעצמה שלא לצורך, ואילו הגבר הוא אגואיסט ואינטרסנט מדי. האישה מרחמת על הגבר ובטוחה שהוא לא יוכל להסתדר בלעדיה בעולם, ואילו הגבר נוקשה אל האישה, מתגונן מפניה ותלוי בה.

וטיפ לסיום: יחסי אמא-ילד הם יחסים שבהם הגבר יותר זקוק לאישה כאימא ופחות רוצה אותה כאישה.