יואב ברנזון - יעוץ זוגי ועסקי, כיצד תצילי את הנישואים שלך

את לא חייבת. אלה הנישואים שלך, ואם את לא רוצה - את לא חייבת. את יכולה לתת להם ליפול ולאבד את כל מה שהשגת ובנית. זו זכותך. אבל זכרי, הזוגיות אינה רק הבעיה של בעלך, אלא גם הבעיה שלך. אם לא תעשי איזשהו מאמץ למענם - הם לא ישתפרו מעצמם, ומי שיפסיד זה כולם, גם את וגם בעלך וגם הילדים. הבחירה בידייך - את יכולה להתגרש ולהפסיד את כל מה שבנית בשבילך ובשביל הילדים שלך, ואת יכולה לנסות ולשקם את הקשר הזוגי ולהפוך אותו למה שתמיד רצית שיהיה. רוב האנשים, בסופו של דבר, מעדיפים לשקם ולבנות יחסים מאשר להרוס יחסים, מסיבה פשוטה מאוד: הם מספיק נבונים כדי להבין שהם עושים זאת למען עצמם, ולא למען אף אחד אחר. בשורה התחתונה - את רוצה יחסים אוהבים, גבר חם ומבין, חיזורים, מתנות, תשומת לב, שיחות נעימות, הרמוניה בבית. אלה דברים שאת רוצה לעצמך, בלי קשר מיהו בן הזוג שלך. את רוצה את זה קודם כל בשביל עצמך וגם כדי שהילדים שלך יחיו בבית רגוע ונעים, הרמוני ושיתופי. לכן, בלי קשר לטינה, לכעסים ולתסכולים שצברת בשנות נישואייך, את רוצה את זה ואין סיבה שתוותרי על זה. אל תניחי לאף אחד להסיט אותך מהחלום הזה, כי הוא בר הגשמה ובר ביצוע, ואין סיבה שאחרות ייהנו מחיי זוגיות פוריים ונעימים ואת לא. במה חטאת?

את חייבת את העזרה שלו. את לא יכולה לעשות את זה בלעדיו. זה ברור. אבל אם לא תובילי אותו לשם, הוא לא יידע כיצד עליו לפעול נכון. מרבית הנשים פשוט לא יודעות כיצד להוביל את הבעל שלהן למקום הנכון שהן רוצות. בתוצאה הסופית, הגבר פשוט מאבד את הכיוון הנכון ומתנהל כמו גבר עוין ולא כמו גבר אוהב ומכבד - הוא כועס, מתעצבן, מתכנס בעצמו או מתרחק. במצב כזה, האישה נפגעת מההתנהלות של הגבר ושני בני הזוג נעשים פגועים ומרוחקים אחד מהשני. וכך זה חוזר חלילה עד שנמאס - ופשוט מתגרשים מחוסר תקווה שיכול להיות אחרת ושניתן לשבור את המעגל. המסקנה היא שאת חייבת את העזרה של בעלך ושבלעדיו שום דבר טוב לא יקרה לזוגיות שלך. אבל כדי לרתום אותו לפרוייקט עלייך להיות המובילה, זו שמכוונת אותו לתוצאה שאת רוצה - שיהפוך לגבר מבין, אוהב, חם, מפנק ומעניק. שיהפוך לגבר מכבד ונעים. גברים לא יודעים איך להיות כאלה, הם צריכים הדרכה בנושא. את ההדרכה הם מצפים לקבל מהאישה שלהם. וכשההדרכה הזו לא באה מהאישה או שהיא באה בצורה לא נכונה (כך שהתלמיד לא מבין ולא לומד דבר) אז הגברים ממשיכים להתנהל בצורה הטבעית שלהם. הם נשאבים לממד של מאבק ואגרסיביות במקום לממד של אהבה ושיתופיות. ברגע שאת לומדת איך להוביל את הבעל שלך למקום הנכון - הוא ילמד. אבל זאת בתנאי שאת תלמדי לפני כן, איך ללמד אותו. באיזו גישה. באיזו צורה. זה קל להפוך בעל לאדם רך וקשוב. צריך רק לדעת איך עושים את זה.

בהחלט. ברור שיש מקרים קיצוניים שבהם שום דבר לא יעזור. מצבים שבהם הבעל הוא אלים, מובטל, סגור לחלוטין, קיצוני מאוד או פשוט לא בעניין. במצבים האלה, לא משנה מה אישה תעשה - שום דבר לא יעזור. אבל ברוב המקרים, הבעלים אינם כאלה. להיפך, הם רק מחכים ליד מכוונת של האישה, הם רק מחכים שמישהי תלמד אותם איך להיות טובים יותר, הם רק חולמים על אישה חכמה ונשית שיודעת איך לגשת אליהם. וכשזה קורה, הבעל הסגור, האוטיסט, המבולבל, המהוסס והעצבני הופך את עורו ומתחיל להתנהל בצורה לא אופיינית למה שאת מכירה. זו שאלה של הכוונה, ולא של אופי. ניתן לקחת כל בעל ולהפוך אותו לבעל מגעיל, אגרסיבי, מנותק ותוקפני. זו לא בעיה. החכמה היא להפוך אותו לבעל אוהב. וזה ניתן לעשות רק על ידי אהבה וחכמה. לא בחוסר סבלנות או בתוקפנות.

הטריק להצלת הנישואים הוא פשוט: כדי שבעלך יעשה מה שאת רוצה עלייך להגיע אליו ולתת מענה לצרכים שלו. לבעלים יש כמה צרכים קריטיים שאותם הם מצפים שהאישה שלהם תמלא ותעניק להם. מרגע שהם מקבלים את מה שהם צריכים - הם ירצו לספק לאישה את מה שהיא צריכה, מבלי שהיא תצטרך לנדנד, ללחוץ או לאיים. זה יבוא מעצמו ובקלות - מהרצון שלהם עצמם. כבר לא תצטרכי להילחם על זה בשיניים - את תקבלי את זה כתגמול על העבודה הטובה שאת עושה עבור בעלך. אצל גברים יש עיקרון שנקרא “הדדיות” והוא מכתיב את רוב ההתנהגויות שלהם. מרגע שבעל מקבל את מה שהוא צריך מהאישה שלו - הוא רוצה לתת לה בחזרה. מרצונו. מפנימיותו. אבל כל עוד הוא חש שהוא לא מקבל את מה שהוא צריך מהאישה שלו - הוא נסגר ומפסיק לתת לה מעצמו. לעיתים קרובות, הוא אפילו מעניש אותה על העובדה שהיא לא מתגמלת אותו ומספקת אותו.

אצל גברים העולם מתנהל בצורה של “שכר ועונש”. זו גישה מסחרית שמאפיינת את החשיבה הגברית. היא שונה מהחשיבה שלך כאישה, אבל שוב - בעלך שונה ממך ואת זה את כבר יודעת ממזמן. אם הוא היה דומה לך, לא היו ביניכם בעיות. גברים רוצים להרגיש גברים שזה אומר: הם רוצים להרגיש שהם בשליטה, שהם קובעים, הם רוצים לקבל יחסי מין מאישה שהיא חמה ומתמסרת במיטה, הם רוצים שהבית יהיה נקי ומסודר וישדר חום, והם מאמינים שמגיע להם אישה חיובית ונעימה ולא אישה טרחנית, ביקורתית ומרירה שמציקה ומנדנדת להם כל היום. ברגע שגבר מקבל את “התפאורה הנשית” מהאישה שלו - הוא ייפתח אליה ויתחיל להעניק לה את “התגמול” המלא שאותו כל אישה רוצה: חיזור, הערכה, כבוד, תשומת לב, חיוביות וריצוי. כל עוד האישה מעניקה לגבר, הוא יתגמל אותה בחזרה. אבל ברגע שהיא תפסיק, מהר מאוד גם הגבר ישוב לסורו ויחזור להיות הגבר הסורר, המנותק, העצבני, הביקורתי שאותו היא מכירה מחיי היום יום שלה אתו. ממש כמו צמח בעציץ שאת חדלה מלהשקות אותו והוא מייד מתחיל לנבול. לכן, חשוב ה"ההזנה" שאת מזינה את הגבר שלך תהיה עקבית ושיטתית. לא משהו שקורה במשך דקה או שעה ואז מפסיק, אלא דבר שנמשך על בסיס קבוע. אישה לא צריכה לעשות הרבה עבור הבעל שלה כדי להפוך אותו למאושר כי הצרכים של גבר הם תמיד בסיסיים. אמנם, היא צריכה לעשות מעט - אבל לעשות את המעט הזה במצויינות, באדיקות ובשיטתיות. ולא להפסיק. כל הזמן להמשיך להשקות את הגינה הזוגית שלך. לרגע לא לחדול מכך. להקפיד על כללי הברזל האלה - וכל היתר יתחיל להסתדר מעצמו בלי שתצטרכי אפילו להגיד או לבקש. זה כל היופי בתהליך הטבעי הזה.

כמעט על מערכת יחסים זוגית ניתנת להצלה ובתנאי שרוצים בכך. אם לא באמת רוצים - זה לא יקרה. אבל אם רוצים בכך, זה יקרה ובמהירות מפתיעה. למעט מקרים מאוד נדירים שבהם אחד הצדדים או שני בני הזוג ממש כבר על נתיב של הרס ופרידה, רוב המקרים של נישואים במשבר הם מקרים שבהם שני הצדדים רוצים שיהיה טוב. מי יותר ומי פחות, אבל תמיד יש רצון כלשהו להגיע לפיוס, להבנה, להצלחה. זו נטייה מולדת אצל בני אדם, לשאוף להצלחה. לכן, רוב הזוגות רוצים להצליח בזוגיות שלהם. זוגות מתגרשים כי ברוב המקרים אחד מבני הזוג איבד את התקווה להצליח בזוגיות שלו - ולכן הוא פועל לפי תקווה אחרת: הוא מקווה שהגירושין יאפשרו לו למצוא זוגיות מצליחה עם בן זוג חדש. הוא מעביר את התקווה הטבעית להצליח בזוגיות מהזוגיות הנוכחית שלו לזוגיות העתידית שלו. הבעיה עם הגישה הזו היא שלעיתים היא עובדת לטווח הקצר במובן זה שחלק מהאנשים הגרושים כן מצליחים למצוא בן זוג חדש ומתאים יותר. אבל גם במקרים האלה, פעמים רבות הם מגלים עם הזמן שהבעיות שהיו להם בפרק א’ שבות וצצות בפרק ב’. ושוב, הם נתקעים בשאלה - איך אני גורם לזוגיות הנוכחית שלי להצליח? כך שמאוד קשה, אולי בלתי אפשרי, להתחמק מהשאלה הזו - איך גורמים לזוגיות להצליח ואיך מצילים נישואים כושלים?

רוב הזוגות שמתגרשים חושבים שהם "לא מתאימים". אבל זהו שקר. הסיבה האמיתית מדוע זוגות מתגרשים היא משום שהם החליטו להתפשר על הזוגיות שלהם, הם בחרו לנהל זוגיות פושרת, לא טובה, בינונית, טיפוסית. כשמנהלים זוגיות טיפוסית אין דרך להימנע מגירושין כי קשר זוגי בינוני הוא כל כך שוחק וקשה שניתן להבין מדוע זוגות פשוט בורחים ממנו כעבור פרק זמן כלשהו. אם את רוצה להציל את הנישואים שלך עלייך קודם כל להחליט לא להתפשר על בינוניות. עלייך להצהיר כלפי עצמך באופן חד ובהיר שאת לא מוכנה להתפשר על פחות מזוגיות מעולה, מושלמת, הרמונית, נפלאה ומלאה בחום ובאהבה. את חייבת להציב לעצמך את הרף הזוגי הגבוה ביותר שאת מסוגלת לדמיין ולומר: "על זה אני הולכת, ואת זה אני רוצה". עלייך להתחייב כלפי עצמך שאת עומדת להיות בת הזוג הכי טובה בעולם, ושהזוגיות שלך תשמש דוגמה לאחרים. כשתחליטי להצטיין מבחינה זוגית - את תצילי את הנישואים שלך. כל עוד תהיי בינונית בתפקוד שלך כאישה וכבת זוג - לא תוכלי להציל את הנישואים שלך, כי נישואים רגילים ובינוניים נוטים לקרוס לתוך עצמם ולהתפורר עם הזמן.

נניח שבעלך כועס עלייך. מה את רגילה לעשות? להתגונן, להצטדק, להסביר או להתנגד. יש נשים שפשוט מתעלמות ומחכות שהבעל “יירגע”. כל אלה אינן דרכים ליצירת בעל אוהב. אז כיצד עלייך לפעול נכון? פשוט תגידי “סליחה, אתה צודק. אני טעיתי, ממש מצטערת אהובי”. זהו. לא צריך כלום מעבר לזה. רק “סליחה”. מילה אחת קטנה. כשבעלך כעוס עלייך שימי לב מה הוא מבקש ממך לעשות עבורו ומה הוא מצפה ממך לעשות כדי לתקן את המצב (כי גברים אומרים מה הם רוצים ולא רק רומזים על זה כמו נשים), ועשי זאת מייד וללא בעיות. למשל, נניח שהוא רוצה להגיד לך משהו והוא זקוק להקשבה שלך ואת חסרת סבלנות, והוא מתעצבן. אז פשוט תגידי לו “צודק, אני מצטערת, אתה רצית שאני בסך הכל יקשיב לך ולא עשיתי את זה” ותקשיבי לו כמה דקות עד שיסיים. זה הכל.

נשים אוהבות להלביש את הגברים שלהן, אבל גברים הם כמו ילדים קטנים. הם לא אוהבים שאומרים להם מה לעשות. אז מהיום, תני לו להתלבש גרוע אם זה מה שהוא רוצה. עם הסנדליים התנכיות ועם החולצה עם הפסים. אבל תזכרי, שככל שאת מעניקה לו תחושה שאת מכילה ומקבלת אותו כפי שהוא, כמו ילד קטן הוא ירצה לרצות אותך. עם הזמן הוא יתחיל לקחת ממך טיפים איך להתלבש כי הוא מרגיש שאת אוהבת אותו ולא רק את הבגדים שאת מלבישה עליו. ובגלל שהוא מרגיש שאת באמת אוהבת אותו הוא יתגמל אותך ב”אני אשתדל ללבוש בגדים שיעשו גם אותך למאושרת”.

קל לבקר, זו לא בעיה. אבל ביקורת היא רעל ליחסים זוגיים. תשתדלי לא להעביר עליו ביקורת גם אם הוא נוהג לא טוב, אמר למלצרית מילה לא במקום או לא השאיר טיפ נדיב כפי שאת היית נוהגת. פשוט תני לו להתנהל כפי שהוא כי ביקורת היא "שתלטנות במסווה" כלומר דרך אחרת לסרס ולהוריד אותו, במסווה של דאגה. תזכרי, ברגע שתאהבי אותו ותקבלי אותו כמו שהוא - הוא יתחיל לפעול כמו שאת רוצה. הוא כן ישאיר טיפים יותר גדולים, הוא כן ינהג רגוע יותר, הוא כן ישתדל לא להגיב בפראות עם אנשים אחרים. הוא יהפוך לגבר טוב יותר ומתוסכל פחות - כי טוב לו, כי יש לו אישה שעומדת מאחוריו ומכוונת אותו, כי הוא מרגיש שהאישה שלו באמת אוהבת לו. הוא מרגיש שהאישה שלו אינה אישה שעומדת לפניו וגוררת אותו בשערות אלא אישה שתומכת בו ומעצימה אותו מאחור, כמו אימא, ובעדינות, באהבה ובחכמה מובילה אותו למקומות הנכונים.

נשים נשואות נוטות להרעיב את הבעלים שלהן מבחינה מינית. ברוב המקרים, הן מצפות שיחסי המין יתרחשו רק כאשר להן “בא” ויש להן חשק. אחרת, זה לא יקרה. בעלים מצפים ליחסי מין בתדירות גבוהה, ויותר מכך - הם מצפים ליחסי מין חמים ואוהבים מצד האישה עם ביטויי חום תוך כדי. הם אינם רוצים יחסי מין קרים או טכניים עם האישה שלהן - כי זה משפיל אותם ומדכדך אותם עוד יותר. כל עוד את לא שוכבת עם בעלך או נותנת לו הרגשה שאת עושה לו טובה שאת שוכבת אתו פעם בחודש - הבעל שלך לא יחזר, לא יפרגן, לא יהיה נדיב כלפייך ולא יהיה נעים אלייך כי הוא מרגיש מנוצל, מסורס, פגוע ולא אהוב. כתוצאה מכך - הוא יהפוך עם הזמן לבעל עצבני, מתוח, נוקם ומעניש.

לכן, עשי לעצמך מנהג קבוע, תזמי יחסי מין במיטה לפחות פעם ביומיים. תגעי, תחבקי, תלטפי ותגידי מילים כמו “התגעגעתי אליך”. זה יעניק לבעל שלך את ההרגשה שאת חושקת בו, מעריכה אותו ונמשכת אליו. זה גם יעביר לו את המסר שיש לו בבית יחסי מין זמינים. די בכך כדי לגרום לו לא להציק לך כל לילה לסקס. זכרי, זה אחד הדברים שאת עושה עבור בעלך, כדי שהוא יעניק לך את הדברים החשובים לך (ואלה כמו שהבנת דברים שונים מאוד מהצרכים של הגבר). ברור שאת לא בהכרח צריכה סקס כל לילה. אבל הבעל שלך - כן. נצלי את זה כדי לתת לו מיניות חמה וביד נדיבה, כדי לקבל ממנו כל יום תגמול גדול בחזרה בדברים שחשובים לך. בעל שיודע שבלילה מחכה לו אישה חמה ומינית במיטה - יעשה עבורה המון במשך היום, בלי שהיא תצטרך לנדנד לו או לרדוף אחריו ולהזכיר לו.

גברים רוצים שליטה וזקוקים לכבוד. נכון, זה נראה “פרימיטיבי” ומיותר בעיני רוב הנשים, אבל מה לעשות - ככה בעלים חשים. אם את רוצה גבר מכבד, רגיש ועדין - תני לבעלך כבוד בדברים הקטנים. למשל, תני לו הרגשה שהוא תמיד הראשון במשפחה. שהוא הכי חשוב ולכן הוא בא לפני כולם. אפילו לפני הילדים ולפנייך. ככה הוא ירגיש “בעל הבית”. כשמזמינים במסעדה אוכל - קודם תנו לו להזמין את מה שהוא רוצה. כשאת מגישה אוכל בבית - קודם תגישי לו ורק אחר כך לילדים. זו שנייה של מאמץ - אבל זה ישתלם לך. תצרי עבורו את התחושה - שהוא “מספר 1”. שהוא אהוב. בצורה הזו יהיה לו מאוד קל לכבד אותך בחזרה. לעולם אל תשברי לו את המילה בציבור או בפני אנשים אחרים - דברי אתו על מחלוקות רק במיטה, אחרי שעשיתם סקס. גם אם הוא מדבר שטויות או אומר דברים שנראים בענייך כטעות - תני לו את הכבוד. אם הוא הולך להתווכח על המחיר עם המוכר, אל תעצרי אותו, אל תגידי לו “עזוב”. תני לו להוכיח את הגבריות שלו. כשהוא חוזר אחרי שהוא התווכח עם מישהו אמרי לו - “איזה כייף שיש לי גבר כמוך. אמיץ, רציני ונלחם. כמה כייף לי”.

נניח שרבתם. קורה. מה את עושה כדי לשנות את האווירה? דבר ראשון, תתנצלי. תראי לו שאת לא מעליו כל הזמן, שאת לא תמיד צודקת ואף פעם לא טועה. דבר שני, תפתי אותו לשכב איתך. פעמים רבות זה המטבע הטוב ביותר ליצור קרבה מחדש עם בעלך, להראות לו שהוא מספר אחד, שאת מתחתיו, שאת מתמסרת לו, שאת שלו, שהוא לא איבד אותך. זה הכל. זו הוכחה שאת שלו. אם את רוצה לפצות אותו בדרכים אחרות חוץ מסליחה וסקס - תקפידי לעשות דברים שאת יודעת שהוא אוהב (ולא דברים שאת אוהבת) כי גישה אנוכית כזו רק תחריף את המצב ולא תפייס את הבעל שלך אלא רק תגרום לו להרגיש נחות, מסכן, דחוי ומנוצל. אל תפייסי אותו דרך זה שתרכשי לכם שובר למסעדה שאת אוהבת - רוב הסיכויים שהוא לא יבוא ואם יבוא רק יקטר ויאשים אותך שאת מבזבזת כסף לחינם. אם כבר, תציעי לו ללכת למסעדה שהוא אוהב כדי לעשות לו מחווה, להראות לו שהוא באמת חשוב לך ושכרגע זה “הזמן שלו” ולא “הזמן שלך”. תראי לו שאת יודעת לתת לו את הרגעים שהם רק שלו - כדי לפייס אותו ולהוכיח לו שאת אוהבת אותו, שהוא חשוב לך ושאת יודעת מה עושה לו טוב, כלומר שאת מכירה אותו.

נשים נוטות להקריב את עצמן למען הילדים שלהן, לעיתים למען חברות או למען אנשים זרים לחלוטין. התופעה הזו מרחיקה ממך את הבעל שלך. מדוע? משום שהוא רוצה להרגיש “מספר 1” שלך ואם הוא רואה שאת משקיעה את כל האנרגיות שלך באנשים אחרים שאינם הוא, שאינם הזוגיות שלכם, שאינם הזמן שלכם ביחד - הוא מתחיל לקנא, לכעוס, להתעצבן ולהרגיש לא חשוב, דחוי ומובן מאליו בעינייך. משם הדרך קצרה לכל התופעות של הבעל האדיש והסגור, הקמצן וחסר ההתלהבות. לכן, אם ברצונך להיות אהובה ונערצת על ידי בעלך - קודם תשקיעי את עיקר האנרגיות שלך בו, בכם. לא באחרים. קודם כל הזוגיות שלכם והקשר שלכם, אח”כ כל היתר. זה נכון גם לגבי הילדים. שימי את עצמך ואת בעלך לפני הילדים, ולא אחרי. אישה שמקריבה את עצמה למען הילדים ושמה את עצמה מתחתם - לא רק מקריבה את עצמה אלא מקריבה את בעלה. היא יוצרת במו ידיה מצב בו הוא יכעס עליה ויזלזל בה במקום להעריץ אותה ולהיות מאוהב בה כי היא מפחיתה ממעמדו, ממקומו, מצרכיו - ודורשת ממנו לוותר על עצמו למען אחרים.

הטיפוח והמראה שלך הוא חשוב - אבל הוא חשוב לך הרבה יותר מאשר לבעלך. חשוב שתחסכי ממנו את מלאכת הטיפוח כדי שהוא ייהנה רק מהתוצאה הסופית. חשוב להבין, שגברים פחות שמים לב לפרטים שנשים שמות לב אליהם. לכן, פעמים רבות גברים לא מגיבים לאישה שחזרה מהספר לא בגלל שהם לא אוהבים אותה, אלא כי הם לא תמיד שמים לב להבדל שלפני הספר לאחרי הספר. מצד שני, ברור שאינך יכולה להזניח את עצמך כי גם הגבר האדיש ביותר - בסוף ישים לב. אבל חשוב שתביני שעיקר הצורך בטיפוח הוא של נשים ולא של גברים. בעלים הם בעלי נטייה לאהוב אישה “אוטנטית” או “טבעית”. הם לא אוהבים מישהי שכל היום מתעסקת בטיפוח של עצמה וגם לא מפסיקה לדבר על זה. זה גורם לבעל להרגיש שהאישה שלו היא “אנוכית” מדי (למרות שפעמים רבות היא מטפחת את עצמה במחשבה שבעלה יאהב אותה יותר) מסיבה פשוטה: הוא רואה שהיא עסוקה יותר מדי במראה שלה ופחות מדי בו. לכן, העיקרון הבסיסי הוא לטפח את עצמך אבל לא לידו. לא מולו. אל תעשי שערות לידו. אל תצבעי לידו. אל תספרי לו על הבוטוקס האחרון שעשית. פשוט תעשי את זה אם זה עושה לך טוב אבל, לידו תהיי “כאילו טבעית”. כאילו לא עשית שום מאמץ, כאילו הכל קרה כמעט מעצמו, “על הדרך”. בעל לא רוצה לשמוע כמה מאמץ או אנרגיה הושקעו בטיפולי היופי שלך - הוא פשוט רוצה לקבל את התוצאה הסופית ולהינות ממנה. נשים חכמות מתייפות רק כשהבעל לא נמצא בשטח. בעלים רבים מוצאים את עצמם מאוהבים בנשים שלהן מתוך אמונה (טיפשית למדי אבל נכונה) שהן יפות באופן טבעי וללא מאמץ, כשלמעשה הן השקיעו בכך לא מעט. ברגע שהבעל לא רואה את מאמצי הטיפוח שלך - זה גורם לו להאמין שאת “יפה טבעית” וזה בדיוק הדבר שיעצים את האהבה שלו כלפייך. כאישה, הטעות הגדולה ביותר שאת יכולה לעשות היא לגרום לבעלך להמתין ביחד איתך יום שלם במספרה או לסבול את הורדת השיער או את הקיטורים שלך על הסרת שפם. זה דבר שיגרום לו לכעוס עלייך, להתעצבן, לזלזל בך ולחשוב שאת האישה הכי "מלאכותית".

נשים רבות מאמינות שקיטורים זה חלק מהמשחק הזוגי, שזה טוב, שזה תורם לזוגיות. למעשה, אין טעות גדולה מזו. קיטורים גורמים לדחייה אצל הבעל, נדנודים גורמים להתנגדויות קשות, למתחים ולריבים זוגיים. גם אם הבעל בסוף מוותר לאישה ונותן לך את מה שהיא רצתה - זה מרחיק אותו ממנה ולא מקרב. זה מסרס את הרצון הטבעי שלו לתת ולפנק את אשתו ומנציח את התחושה שלו שהוא לא אוהב את אשתו באופן טבעי כי אשתו מכריחה אותו לאהוב אותה ולתת לה. הנדנונים למעשה גורמים לגבר להאמין שאשתו אינה ראויה לאהבה שלו ושהיא אינה אוהבת אותו ומכבדת אותו אלא חוטפת ולוקחת ממנו בכוח, כאילו היה אדם זר או אויב. אז מה עושים? כן מבקשים, אבל מייד אחר כך מניחים לזה ולא מדברים על זה יותר. מבקשים פעם אחת, מציפים את הבעיה - וזהו! לדוגמה “ואללה, בא לי פעם אחת ללכת למסעדה הזאת. שמעתי שהיא מדהימה”. מעכשיו שותקים. לא חוזרים על הבקשה כמה ימים. נותנים למסר לשקוע בראש ובלב של הבעל. ייתכן שאחרי יומיים או שלושה בעלך “יקלוט” את המסר ויעשה בדיוק מה שרצית ללא שום נדנונים. אבל זה לוקח זמן ועלייך להיות סבלנית. אם תנדנדי לו - את גם גורמת לו להתנגד, גם מאריכה את הסבל שלך וגם מכריחה אותו לתת לך במקום שזה יבוא בכייף מרצונו הפנימי. הלקח הוא: תני לו זמן. תאמיני בו. קחי אוויר. תהיי סבלנית ותני לו את האפשרות לתת לך מכל הלב ולאהוב אותך באמת. זה הרבה יותר כייף ומהנה לקבל מתנה מהלב מאשר בכוח.

בראייה הגברית הילדים הם של “האימא” ולא "האבא". גברים מתבוננים על החיים בצורה שבלונית - הם מאמינים שעליהם מוטלת החובה לפרנס, לדאוג לצרכים הפיזיים. וזהו. מבחינת נשים, הכל צריך לחלוק ביחד - הכל כולל הורות. הפער הזה מוליד המון בעיות ביחסים והוא מוביל למצב של פרידות וגירושין במיוחד כשהילדים קטנים. נשים רבות חושפות את חוסר האונים שלהם עם הילדים, הן משליכות על הבעל האשמות וביקורת שהוא לא עושה מספיק או שהוא לא הורה טוב כמוהן, הן מרימות ידיים וזורקות את הילדים על הבעל כדי שילמד לקחת אחריות וכיו”ב. כל אלה יוצרים נתק חמור ועמוק בין האישה לבעל שלא תמיד ניתן לרפא. לכן, אם ברצונך להיות אהובה ומחובקת על ידי בעלך - תפנימי את העובדה הפשוטה, האבולציונית והנכונה ברובה עבור רוב הבעלים - הם לא יודעים להיות אמא כמו שאת יודעת להיות אמא. הם לא מקפידים כמו שאת מקפידה. הם לא מתעמקים כמו שאת מתעמקת. הם לא משקיענים כמוך. את זה גם את אומרת כל הזמן וזה בדיוק מה שאת חושבת. הסיבה שנשים מאוכזבות מהבעלים שלהן בכל הנוגע לגידול הילדים נובעת בדיוק מכך - שהן מרגישות שהן נותנות הרבה יותר ממה שהגברים נותנים, וזה נכון. אין ויכוח. אין אבא שהוא כמו אמא.

אז מה עושים? אחד, תביני שאת נולדת להיות אמא והוא לא. במקום להעיר לו שהוא לא עושה נכון, במקום לריב אותו, במקום לחנך אותו איך לחנך את הילדים, פשוט קחי פיקוד על הילדים וגדלי אותם כאילו את רווקה או חד הורית. שניים, אם הוא רוצה לעזור ורוב הגברים מוכנים קצת לעזור - תני לו לעזור בדרך שלו, לא בדרך שלך. החמיאי לו על המאמץ, גם אם בליבך את חושבת “איזה קטסטרופה”. אבל רוב הזמן, קחי אחריות על הנושא. זה לא תפקידו הטבעי של בעלך. גם בעידן שלנו, רוב הבעלים עדיין מאוד חסרי אונים כשזה מגיע לנושא של גידול הילדים בדיוק כפי שרוב הנשים לא מפרנסות לבדן את התא הזוגי. וזה בסדר. צריך פשוט להניח לנושא של לחנך את הבעל להיות “אימא מספר 2”. הוא לא יכול והוא לא יהיה כמוך. את זה חשוב שתביני. במקום להרוס את הקשר הזוגי בגלל נושא הילדים - פשוט קחי פיקוד, אל תשכחי שנולדת להיות אמא, האבא צריך לעשות דברים אחרים, ואם הוא רוצה לעזור לך - תני לו לתרום אבל אל תעירי ואל תתחרפני כי הוא יעשה את זה שונה מאוד ממך, מה לעשות. אם תתחילי לבקר, אין טעם שהוא יעזור, הוא ממילא יפרוש, יכעס, יתרחק ממך ויאשים אותך שאת פוגעת בו.

ברור שכן. כל הנשים הן לחוצות ועצבניות. אין אישה שהיא באמת רגועה, מתוכה. נשים הן אש. הן סוערות. ולכן הן מגיבות מהבטן ומהר. אם יש משהו שמרחיק אותך מבעלך זה העצבים שלך. אין גבר בעולם שיתאהב באישה עצבנית. עצבנות מצד אישה מרתיעה בעלים, היא גורמת להם לחוש כישלון עצמי, כמי שאינם יודעים לנהל את הבית, כמי שאינם יודעים לספק את הצרכים של האישה, הם מרגישים בושה עצמית. בעל שחי עם אישה עצבנית שהיא גסה, קולנית, לא “דופקת חשבון” ומתרתחת בקלות - חווה את עצמו כמסורס, כלא גבר, כאפס. מבחינתו, הוא מביישת אותו ואת עצמה. בעיניו, לא כך היא צריכה או אמורה להתנהג. אז מה שעלייך לעשות הוא זה: לידו תסתירי את העצבים שלך. אל תצעקי, אל תאבדי את זה, אל תאיצי בו ותהיי חסרת סבלנות. קחי אוויר לידו, ותתרגלי לקחת את הדברים יותר בסבלנות וברוגע. תהיי זו ש”מרגיעה” את העניינים. התנהגות כזו מצידך, הגם שאינה קלה בהתחלה, תביא לך המון נקודות בעיני בעלך. בעלך יתבונן בך כאישה ולא “כגבר”. הוא יכבד אותך יותר ויעריץ את הסבלנות שלך. הוא יקדש אותך יותר כתכשיט יקר ולא כאישה המונית וולגרית שאינה “שווה הרבה”. זכרי, הדבר החשוב ביותר לגבר זה אישה רגועה ושקטה, ולא קולנית ועצבנית.