|
מיהי "הבלבוסטע", מדוע היא נעלמה ומהי ההשלכה של מצב זה על הזוגיות המודרנית? / מאת יואב ברנזון
המומחית
בעבר, כמעט כל אישה הייתה בלבוסטע. כלומר, בעלת בית אמיתית. אישה שמנהלת את הבית ביד רמה ושולטת בכל ענייני הבית: החל מכביסות, אוכל, ילדים, עיצוב, נקיונות, בריאות, סדר, בגדים, ארונות, ארוחות וכיו"ב.
הבלבוסטע הייתה "מומחית". בדיוק כמו שגבר היה "מומחה" בעבודתו כך הייתה לצדו בעלת בית שמומחית בענייני הבית והמשפחה. אלא שמאז, דור הבלבוסטע הושמד ונמחק וכיום הוא אינו קיים עוד.
העדר מומחיות
העידן המודרני שלף את הנשים מאזור המומחיות שלהן אל עולם העבודה, התעסוקה, ההגשמה העצמית וההצלחה שבקריירה. מרבית הנשים נענו לקריאה ופשוט נטשו את עמדת הבית. כיום, רובן המכריע אינן מעוניינות בבית, ודאי לא מומחיות בו. במידה רבה, הן מאסו בו ורואות בו כלא של 4 קירות, מוקד של השפלה, מעמד נחות ומטלות פיזיות ופרימיטיביות.
כך יוצא שהבתים המודרניים אינם מנוהלים בצורה מקצוענית אלא בצורה חובבנית. הנשים אינן יודעות ואינן רוצות באמת לנקות, לבשל, לארגן ולסדר, לנהל את הילדים ולעצב את הבית. הדברים נעשים אמנם על ידי נשים, אבל בחטף ולא בהעמקה ובשלמות. לנשים המודרניות אין מספיק זמן כי הן עסוקות רוב הזמן במשהו נשגב וחשוב בהרבה - ההגשמה העצמית, העבודה, הקריירה, הכל חוץ מהבית.
העברת השרביט לגברים - הרצון להגשמה והעצמה אישית
בגלל נטישת הנשים את "הבית" האמיתי שלהן - ישנה ציפייה בקרב נשים מודרניות שהגברים הם אלה שייטלו את השרביט. שהגברים יבינו בזה, יעשו את זה ויטפלו בזה - במקומן. ואכן, רוב הגברים המודרניים נטלו בהדרגה את שרביט ניהול הבית ובלית בררה פיתחו בו מיומנות ומומחיות מסוימת. אמנם לא כמו זו הטבעית והמקצוענית של הנשים, אבל בכל זאת סוג של מיומנות חלקית.
מן העבר השני, ולמרבית הפלא, מרבית הנשים המודרניות לא כבשו את עולם התעסוקה בסערה והן אינן מובילות אותו למרות הכל. רחוק מכך. גם כיום בשנת 2017 נשים נמצאות הרחק מאחור בכל תחומי התעסוקה, גם מבחינת שכר, גם מבחינת בכירות וגם מבחינת מוטיבציה והתמדה משום שמרבית הנשים מורידות הילוך בקריירה לאחר הבאת מספר ילדים ולמעשה מגלות מחדש את "הבית" האמיתי שלהן רק אחרי שהן אימהות במשרה מלאה למספר ילדים.
נשים שהפכו לגברים
כלומר, מצד אחד הנשים נטשו את העמדה הטבעית שלהן בה הן מומחיות - את הבית. אך מצד שני הן לא כבשו עמדת מומחיות חדשה בעולם הגברי. הן הפכו "גבריות" אבל הן לא גברים. הן לומדות ועובדות - אבל עדיין לא מפרנסות עיקריות (רק מיעוט קטן של נשים הן המפרנס העיקרי בבית, ומתוכן רק מיעוט הוא מפרנס ברווחה).
למעשה, העידן המודרני נטל מנשים את המומחיות שלהן - ללא תמורה של ממש. הוא הותיר אותן כביכול עם הכל (גם משפחה וגם קריירה) אבל למעשה עם כלום. כי בכל תחום הן רודפות אחרי האירועים ולא באמת מומחיות. בבית הן אולי אימהיות - אבל לא עד הסוף. בעבודה הן חרוצות - אבל לא עד הסוף. לאן שלא ילכו - הן אינן מוצאות את "הבית" האמיתי שלהן, את השליטה המוחלטת והמלאה שלהן. הן לחוצות, מרצות, רצות בין העולמות ונטרפות, אבל לעולם לא מגיעות למנוחה ולנחלה. מדוע? משום שנטישת הבית המקורי שלהן הותירה את רובן מבולבלות וחסרות בית רוחני.
וטיפ לסיום: פעמים רבות, המפגש של אישה עם גבר גברי מאפשר לה לראשונה להתמקד בתפקידיה הנשיים ללא הצורך "לכבוש את כל התחנות" בבת אחת או להוכיח שהיא גברית. לעומת זאת, המפגש עם גבר מודרני מחייב את האישה לוותר על חלקים מהנשיות שלה כדי להמשיך ולהיות גם "גברית" והשרדותית בעולם התעסוקה.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|