|
מהי ישראליות ומדוע לא מעט ישראלים לא מצליחים להתחבר אליה? / מאת יואב ברנזון
"צבריות"
צבריות היא היכולת לשרוד ממש כמו צמח הצבר. הוא קוצני, הוא עמיד בתנאים הכי קשים, גם ללא מים וללא אדמה ראויה, הוא נטוע עמוק בקרקע והוא אינו זז לשום מקום.
זהו הצבר. הוא מחופר, עוקצני, מאיים, לא פראייר, עומד בקשיים הגדולים ביותר. הוא אולי לא יפה, הוא לא נעים, הוא לא מעוצב אבל יש בו פשטות, עוני, שרידות ופיקחות של שורד אמיתי.
שרידות בתנאי קיצון
מדינת ישראל היא נס. היא שרדה תוקפנות אינסופית כלפיה. היא נולדה במדבר שממה. היא מוקפת אויבים אכזרים. אין בה עושר כלכלי. אין בה כמעט כלום, ובכל זאת היא שורדת.
המעלה הגדולה ביותר של הישראלים האמיתיים היא שרידות. שרידות בכל מצב ובכל תנאי. הישראלים האמיתיים הם פיקחים, חברמנים, לומדים מהר, סתגלנים, מסתדרים בכל מצב, אגרסיביים כשצריך, לא מוותרים ובסוף תמיד מנצחים.
הדחקה והישרדות - תמצית הישראליות
אבל כדי להיות "צבר" אמיתי עליך לקיים כמה תנאים. עליך להיות מסוגל להדחיק ועליך לחיות בתנאי הישרדות. אם אתה רגיש, אם אינך מסוגל להדחיק, אם אתה עדין, חרדתי, אם תנאי הישרדות קשים לך - אתה לא צבר ולכן אתה גם לא ישראלי אפילו אם נולדת בישראל ובתעודת הזהות כתוב שאתה ישראלי.
כל מנהיגי ישראל הם מדחיקנים ושורדים. במילים אחרות, אין להם בעיה לשקר כדי לשרוד. אין להם בעיה לשקר כדי להיבחר. אין להם בעיה להשתמש באמון הבוחרים ולזרוק אותו יום אחרי הרכבת הקואליציה - כי זו תמציתה של ההוויה הצברית הישראלית. יאיר לפיד למשל הוא ישראלי צבר בצורה המזוקקת והמדהימה ביותר שיש. אבל הוא ממש לא היחיד. יחד אתו בשורה אחת נמצאים ביבי, בנט, ליברמן, לבני ויחימוביץ. הם כולם שרדנים. אף אחד מהם לא רגיש ואמיתי. אם הם היו כאלה רגישים, אכפתיים וכנים - הם לא היו שורדים את מבחן הישראליות וממילא לא היו מגיעים לשום מקום בפוליטיקה הישראלית.
הלומי הקרב, נפגעי החרדה, החלשים והרגישים - הם לא חלק מהישראליות
כפר עזה נמצא ממש על גדר הגבול. משפחות, ילדים, נשים וגברים חיים בין שפיות לטירוף, חוטפים פצמ"רים כל הזמן, חיים עם אזעקת "צבע אדום" כשגרה יומיומית. גם אנשי כפר עזה הם תמצית הישראליות כי כדי לשרוד במקום כזה עליך להדחיק כל היום. עליך לשרוד כל שעה. עליך להיות מסוגל להתעלם מהמצב הלא אנושי והבלתי אפשרי שבו אתה מותקף כל הזמן, בכל רגע, והמוות חשוף וגלוי אל מול עיני הילדים הקטנים שלך, גם בלילות בשנתך, אפילו מתחת לסדינים במקום שאמור להיות המקום המגונן ביותר שיש.
רק בישראל יכול להתקיים כזה ישוב - ועוד לשגשג ולפרוח. רק בישראל "הצברית" זוגות מסוגלים להגיד בקול רם שהחיסכון בכסף והחינוך המעולה שיש לילדים בכפר עזה שווה את סיכון החיים. זו תמצית הישראליות. היא תמיד מבוססת על שקרים והדחקה, לעולם לא על האמת ועל הרגש. בני אנוש רגילים, להבדיל מצברים שורדים, לא היו מוכנים לחיות בתנאי קיצון שכאלה אפילו לא לרגע אחד. אבל כפר עזה בכל זאת משגשג כי ההנהגה הישראלית מפקירה את הישוב לתנאי הקיום האכזריים ביותר שיש ואילו התושבים עצמם מוכנים ובוחרים לחיות בתנאי הפקר כאלה, כלומר ששני הצדדים עושים יד אחת במשותף כדי לשמר את שקר השרידות בכל תנאי ולהמשיך ולהכחיש את המציאות האמיתית.
וטיפ לסיום: אם אתה רוצה לשרוד - בוא לישראל. אם אתה רוצה לחיות חיים אנושיים - ברח מישראל. ישראל הצברית מבוססת על הדחקה ושרידות. אם אין לך בעיה להדחיק את האמת - אתה ישראלי אמיתי, בדם. אם אין לך בעיה לשרוד רק כדי לשרוד אתה ממילא לא תראה את הבהלה, את החרדה, את הלומי הקרב, את החלשים, את הפגועים, את החרדתיים, את חוסר השפיות של מצבנו. אתה לא תראה את זה כי קודם כל ולפני הכל אתה תראה את השרידות ואת החוזק. את כל היתר אתה תדחיק כי איזו ברירה אחרת יש לך?
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|