|
יום אחרי הלידה - האם להיות אבא או להמשיך להיות גבר? / מאת יואב ברנזון
יום אחרי הלידה המציאות משתנה לחלוטין עבור הגבר
יום אחרי הלידה המציאות של גברים משתנה דרמטית. עבור רוב הגברים התסריט הולך כך: האישה יולדת, יש לה קשיים, היא הורמונלית, היא מתקשה לגדל את הילדים. היא מצפה לעזרה. הגבר צריך מעתה לעזור לה בכל. הוא כבר אבא. הוא לא רק גבר. מעמדו ותפקידו משתנה לחלוטין.
אם הוא עוזר לה - זה אף פעם לא מספיק כי הצרכים תמיד גדולים ולא נפסקים בשנים הראשונות לאחר הלידה, אבל לפחות הוא פרטנר. אם הוא לא עוזר ולא מעורב מספיק - הבית גועש, הכל מתפרק והנישואין לא מסוגלים לשרוד כי האישה לא רואה טעם שהוא יישאר אם הוא לא עוזר וכל הנטל נופל עליה.
האופציה הראשונה: המשך להיות גבר
גברים שהפכו לאבות מופתעים בדרך כלל מגודל השינוי שהם נאלצים לעבור ממש בן לילה כי הם אינם ערוכים לו. הם מנסים להגן על "המעוז הגברי" שלהם, על הצרכים וההרגלים הזוגיים שאותם הם מכירים, על הספונטניות, על הסקס, על החופש האישי ועל זה שלא יגידו להם מה לעשות ולא יערערו לחלוטין את שגרת החיים שלהם בבית. הם מצפים שהאישה תהיה חכמה, הגיונית, שוויונית, מעשית, שתדע לוותר להם, להניח להם, להסתדר בעצמה, להיות אטרקטיבית, לסדר ולארגן את הבית ולתפקד היטב בלי לגרור אותם למערבולת גידול הילדים. ברוב המקרים המצב אינו כזה.
לכן, אם הם מתעקשים להיות גברים, מתעקשים לפעול בצורה ריאליסטית ולא אבירית וותרנית, לעמוד על האינטרסים שלהם ולדרוש מהאישה את חובותיה הנשיים - קרוב לוודאי שהם ייכשלו כי זה בדיוק המקום בו נשים מצפות שיסלחו להן, שיקבלו אותן, שיבינו אותן, שיאפשרו להן גם לא לעשות, גם לא להיות הכי יפות, גם לא להשקיע במיניות או בזוגיות. זה המקום בו הן מצפות שהגבר יהיה נדיב ואבהי, שיעלים עין, שיקבל בהבנה, שיסלח, שישקר לעצמו, שלא יסתכל. כיוון שכך, גברים שמנסים להיות גבריים אחרי הלידה - בדרך כלל ייפגשו עם האישה על מדרגות הרבנות, בגירושין. הסיבה לכך היא שרוב האימהות הטריות אינן מייחסות משקל לקשר הזוגי עם הבעל כמו שהן מייחסות חשיבות לאימהות שלהן. השאיפה של רוב הנשים הצעירות להיות האמא הכי טובה בעולם מסיטה הצידה את כל היתר, כולל ההרגלים הזוגיים הישנים, היחסים הזוגיים והגבר שלהן. הן שוכחות אפילו מעצמן ומהנשיות שלהן, והופכות את כל הווייתן לאימהית בצורה טוטאלית.
האופציה השנייה: למד להיות אבא
האופציה השנייה לאבא הטרי היא להיות ג'נטלמן, לסתום את הפה, לעשות מה שצריך גם אם זה מאוד שונה והרבה יותר קשה מכל מה שהתרגלת וגם אם זה מייאש לעתים קרובות. קוראים לזה כושר סיבולת וזה מה שנדרש מגבר שרוצה להיות אבא ועדיין לא להתגרש. בסיטואציה כזו מצופה מהגבר לעבור את התקופה הקשה של השנים הראשונות כשהילדים קטנים באמצעות גישה וותרנית ורכה יותר, לבוא לקראת ולא להוציא החוצה את כל התסכול הרב שנצבר, לא לצפות לקבל יותר רק בגלל שהוא מעניק ומקריב יותר מעצמו - כי ממילא זה לא יעזור ולא יהיה מי שיקשיב.
אבל אם המעמסה היא בלתי אפשרית לגברים מסוימים - עדיף לעזוב לגמרי מאשר להתבוסס במציאות קשה מנשוא, מריבים בלתי פוסקים, מלחצים בלתי אפשריים ומתחושה זוגית אובדנית והיסטרית שהכל מתמוטט כל יום מחדש.
לא כדאי להיות הגבר בבית כשאתה אבא טרי
להיות גבר חופשי ומאושר בבית אחרי לידה זה דבר כמעט בלתי אפשרי. ביום אחד הבית הופך למפעל לגידול ילדים. המטלות הנערמות הן אינסופיות. תוך רגע אחד הגבר חייב להיות סופר מעורב וסופר אחראי וסופר בוגר וסופר מבין. אחרת, הוא ימצא את עצמו או בקרב קטלני ואכזרי עם האמא או שהוא יעזוב את הבית בייאוש.
גברים טריים רבים מופתעים לרעה ים אחרי הלידה כי הם מגלים שמצד אחד הם נאלצים להשקיע ולתת יותר מעצמם יותר מאי פעם ומצד שני הם מקבלים פחות ופחות ולעיתים כלום בחזרה. הם מאוכזבים לגלות שהם עוזרים, מסייעים, משלמים ומקריבים את החופש שלהם כדי לאישה יהיה יותר קל ובתמורה הם מקבלים פרצופים, עצבים, עייפות, דחייה מינית, אדישות וחוסר אונים של האישה. וכך יוצא שמצד אחד, הם נהנים מהאבהות החדשה שלהם אבל הם מאוכזבים מהזוגיות הקורסת שלהם. הם רואים מצד אחד ילד או ילדה שלהם שגדלים ומתפתחים אך מצד שני הם רואים איך החיים הזוגיים שלהם נחרבים ומתבטלים. הם מאושרים מהילדים וכועסים על הנשים, כשכל זה קורה דווקא בזמן שהם מנסים להיות הכי תומכים והכי מסייעים לאישה.
וטיפ לסיום: לפני הלידה הגבר הוא רק גבר. אחרי הלידה הגבר הוא קודם כל אבא. כתוצאה מהשינוי, הזוגיות שלו וההרגלים הזוגיים שלו בדרך כלל קורסים מול עיניו. רוב הגברים שמתעקשים להישאר גברים ולהילחם על מה שהיה ועל הצרכים הזוגיים שהם התרגלו אליהם בעבר - מובילים את עצמם לפרידה ולגירושין. אלה שמקריבים את הזוגיות בשביל הילדים והאישה - שורדים.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535