|
המחלה מספר 1 במערב היא דיכאון. כיצד המחלה הזו דווקא קשורה לעליית טראמפ? / מאת יואב ברנזון
אם הכל נפלא כל כך מדוע המערב מדוכא כל כך?
מצד אחד, המערב משגשג, גלובלי, הגבולות פתוחים, המסחר נפלא והכל מקסים. ערב רב של תרבויות, חברות ענק, סיילים ומכירות סוף עונה - ממש גן עדן. אין מילה אחרת. ומצד שני, מדד הדיכאון במערב רק הולך ועולה כל שנה. האחוזים מפחידים ומרוב שהבעיה היא עצומה אף אחד כבר לא מדבר עליה כי הפיל התיישב באמצע החדר והוא לא מתכוון בכלל לעזוב.
יש כאן פרדוקס. אם המערב הפתוח והליברלי כל כך מאושר כיצד זה שבאותה הנשימה הוא כל כך מדוכא והיסטרי? איך זה ייתכן? ובכן, ישנם מספר רב של גורמים המזינים את מפלצת הדיכאון המערבי.
שינוי, לחץ, שגשוג גלובלי, אובדן הוודאות והביטחון, חיים בתנועה
בעשורים האחרונים, בהובלת השיטה הליברלית - העולם המערבי השתנה. הוא הפך למאוד פתוח, דינמי, "צעיר", שאפתן, מסחרי ונהנתן. הערכים הישנים של מסורת, גבולות, ביטחון, משפחה, דת, לאומיות, מדינה, צבא וערכים בסיסיים - פשוט נגוזו ונעלמו. במקומם, הביטויים הנפוצים הם העצמה אישית, הגשמה עצמית, חופש, גירושין, אהבה חופשית, הגירה, משפחה מודרנית וכסף.
צריך לזכור, שאין טוב בלי רע בחיים. לצד העובדה שהמערב נפתח, הוא גם הפך לחרד לקיומו. לצד העובדה שהכל הפך אפשרי הכל הפך גם למלחיץ. כי כשאין עוגנים מוכרים כמו קהילה, שבט, משפחה, מסורת ולאום - הכל פתוח אבל הכל מפחיד ולא ידוע. וזה מה שקרה לחלקים גדולים מאוד של האזרחים במערב. הם זכו בחופש אבל הם לא ידעו לגמרי איך להשתמש בו. רוב האנשים בכלל לא בנויים לדרגות חופש גדולות ולכן הם מיד סובלים נפשית מהשינוי הזה, מהעדר הגבולות הללו.
טראמפ נתפס כבריון משוקץ - אבל האם דווקא הוא נושא בכיסו את התרופה לדיכאון?
טראמפ ללא ספק הוא אחד המנהיגים השנואים במערב - לפחות על ידי התקשורת ויתר הקבוצות הליברליות. אבל מתחת לפני השטח יש לו תומכים שמרניים רבים. מדוע? משום שהם כנראה רואים בו את מי שיביע את קולם, שייצג גם אותם, שיוביל את העולם צעד אחד אחורה לעולם ברור ובטוח יותר, כדי שבעיית הלחצים, הפחדים והדיכאון שלהם אולי תיפתר.
טראמפ מציע דרך חזרה אחורה. חזרה לגדולה של אמריקה, ליצירת משרות באמריקה, להסתגרות, לבדלנות, ללאומיות - כל הערכים הישנים שסיפקו אולי עולם פחות ליברלי ופתוח אבל גם יצרו וודאות, ביטחון ותחושת שייכות. רוב מכריע של התומכים בטראמפ ובתנועה שהוא מסמל רוצים לשוב אחורה בזמן למציאות אחרת שהקנתה להם ביטחון, שמחה, תקווה, וודאות ואופק כלכלי ורגשי. זה הכל. ללא תחושת הביטחון והעליצות הזו שהיא משרה - הם ימשיכו לחיות בתחושה של פחד, איום, חרדה ודיכאון.
מרפא לנפש המיוסרת - האם ניתן להתמודד עם הדיכאון המערבי?
בעשור האחרון המערב הלך שמאלה מדי. הוא נהיה ליברלי להחריד. בטווח הקצר ליברליות זה סם משכר ומופלא. פתיחת הגבולות היא פנטסטית. החופש לחיות ללא לאום, ללא גבולות, ללא הפרדות, ללא גזענות. ללא מגבלות. פשוט גן עדן. אבל בהמשך מכירים מקרוב גם את החלקים השליליים של הגישה הזו - הפקרות, אנרכיה, אלימות, שתלטנות, אובדן דרך, ריקנות ושעמום, פחד קיומי, אובדן השייכות ותחושת אפסיות.
המערב כיום פוסע בצעדי ענק ימינה. אל העולם של פעם. האזרחים רוצים ליצור מחדש מציאות שמרנית של גבולות, סגירות, וודאות וביטחון. הסיבה למגמה זו נובעת מההמון. ההמון מרגיש שאולי זו הדרך לשוב למסלול של שפיות והיגיון, וודאות וביטחון, שמחה, אמונה ואופטימיות. ההמון מרגיש שיותר מדי חופש לא היטיב עמו כלכלית, נפשית ומוסרית. זה הלפיד שטראמפ מחזיק בידו וזו הסיבה העיקרית שהוא נבחר - פשוט כדי להרים את "מצב הרוח הלאומי".
וטיפ לסיום: ככל שאתה חי במציאות לא וודאית אתה הופך לחוץ, חרד ומדוכא יותר כי אינך יודע מה ילד יום. כך פועלת נפש האדם. רק מעטים מסוגלים לאורך זמן להסתגל לתנאי אי וודאות גבוהים. רוב האנשים לא בנויים למציאות דינמית מדי אלא הם זקוקים למציאות איטית, רגועה, נעימה ומוכרת המתפתחת בהדרגה. במירוץ המהיר אל הקדמה ואל ההומניזם שכחנו שאנחנו בסך הכל בני אדם עם רגשות ופחדים. הליברלים ניסו לבצע מהפכה של 200 שנים תוך חמש בלבד. לא רק שזה בלתי אפשרי לחלוטין - זה פשוט מזיק, מפחיד, מלחיץ ומדכא את נפש האדם.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535