יואב ברנזון
                   מטפל זוגי ויועץ עסקי  050-5558535 
  
 
                                בית | אני | השיטה | טיפול | הכל | אתם | חיפוש | קשר
 
 
הסכסוך הוא בטחוני 
 
הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו סכסוך דתי, לאומי או קנייני אלא סכסוך בטחוני - מדוע? / מאת יואב ברנזון
 
  
מוסלמים ויהודים מסוגלים לחיות יחד
 
הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו באמת סכסוך על קרקע (רוב מוחלט של קרקעות הגדה אינן מאוכלסות) או סכסוך דתי (מוסלמים רבים חיים במדינת ישראל כאזרחים לכל דבר).
 
הוא אינו סכסוך אתני (מדינת ישראל עצמה מורכבת מערבוב גלויות והיא מה שנקרא מדינת "מיעוטים" המבוססת משלל אדיר של עדות ועמים) והוא אינו סכסוך לאומי (מדינת ישראל הסכימה עם תכנית החלוקה שהותירה את הגדה מחוץ לגבולה של מדינת ישראל. מדינת ישראל מעולם לא טענה לזכות על שטחים אלה). הבעיה תמיד הייתה ותמיד תהיה בעיה ביטחונית נטו, בעיה של עוינות אלימה.  
 
 
 
אם אמריקה הייתה פלסטין היינו מזמן מצטרפים אליה
 
ישראל היא אמנם מדינה קטנה עם "מותן צר" מאוד שאינו בר הגנה אל מול מתקפה ממזרח. אבל בהנחה שממזרח לישראל הייתה קיימת מדינה שוחרת שלום ובת ברית אסטרטגית של ישראל - אפילו הטיעון של "גבולות שאינם ברי הגנה" היה נופל.
 
לו אמריקה הייתה יושבת ממזרח לישראל - מדינת ישראל הייתה שמחה להצטרף כמדינה ה-53 של אמריקה במסגרת קונפדרציה והטיעון של "מותן צר" היה נבלע בצהלות האיחוד. לכן, הבעיה אינה בעיה של שרטוט גבולות, לאום או דת, אלא בעיה ביטחונית של קיום מול איום.
 
 
 
מדינה שוחרת שלום בגבולנו המזרחית
 
הישות הזרה היושבת ממזרח למדינת ישראל על שטחי איו"ש אינה ישות שוחרת שלום. כאן טמונה כל הבעיה. אילו הישות הזו הייתה שוחרת שלום, בעלת ברית ותומכת ישראל - מדינת ישראל הייתה מזמן מוותרת על כל שטחי איו"ש ומסכימה להקמת מדינה שם, כולל צבא ומשטרה.
 
חשוב להיזכר באמת היסטורית ועובדה מוכחת אחת פשוטה: "השטחים" הללו הגיעו לחזקתנו במסגרת מלחמה שנכפתה על מדינת ישראל. אלה לא שטחים שנתנו לנו מהאו"ם או שהיו "פנויים". אלה שטחים ש"נולדו" בגלל עוינות ומאבק מצד הערבים. אילו מלכתחילה הערבים היו שוחרי שלום - מדינת ישראל מעולם לא הייתה שולטת על שטחי איו"ש וכל סיפור "השטחים" לא היה בא לעולם בכלל.  
   
 
 
במלכודת הבעיה הביטחונית - בעיה ביטחונית מחייבת פתרון בטחוני
 
בעיה ביטחונית אינה יכולה להיפתר באמצעים דתיים, לאומניים או קנייניים. עליה להיפתר באמצעים ביטחוניים. וכאשר הבעיה היא עוינות ותוקפנות מצד השכנים ממזרח, הפתרון הביטחוני מחייב צעדים אף יותר דרמטיים וקיצוניים, בלית ברירה, מכיוון שכל יום שעובר המצב באיו"ש ובעזה רק מקצין מבחינה צבאית, מבחינת ההתעצמות הטכנולוגית שלהם ומבחינת אמצעי ההרג והמוות הקטלניים שהם מייצרים נגדנו. 
 
הדבר דומה מאוד למצב שהיה בזמנו בעירק. בשנת 1981 ישראל תקפה את הכור הגרעיני בעירק כצעד מנע ביטחוני. ישראל לא הייתה יכולה לחיות עם מצב בו עירק יכולה לאיים עליה בטילים גרעיניים. אותו הדבר עם אירן. האמצעי שנבחר הוא ביטחוני - ניסיון לסכל את תכנית הגרעין של אירן כדי למנוע מצב בו לישראל לא יהיה יתרון טכנולוגי צבאי וביטחוני במקרה של עימות עם אירן. העובדה היא, שמדינות ערב עדיין עוינות את ישראל. חמור מכך, הישות הפלסטינית עוינת מאוד את ישראל, הן באיו"ש ועוד יותר בעזה. הבעיה לכן היא ביטחונית ולא דיפלומטית, ולכן צריך להתמודד עם הבעיה בצורה ביטחונית.
 
 
וטיפ לסיום: העובדה היא, שגם לאחר נסיגה מוחלטת מעזה ופינוי 8,000 תושבים - הבעיה בעזה לא רק שלא נפתרה אלא אפילו החריפה. מדוע? משום שאמצעי מדיני (נסיגה לקווי 67) אינו מתאים לפתרון בעיה צבאית מעיקרה (עוינות מעזה שמתבטאת בירי טילים, בחפירת מנהרות תת קרקעיות ובהצגת חזון מוצהר על חיסול מדינת ישראל). רק פתרון צבאי מובהק יכול להתאים לבעיה שהיא צבאית מיסודה. כל עוד נסרב להכיר בכך, הבעיה לעולם לא תיעלם או תיפתר. למעשה, היא רק תלך ותחריף.  
 
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
 
                   לתשומת לבכם
 
                              לתיאום מפגש אבחון במחיר אטרקטיבי חייגו עכשיו 050-5558535
                              לשליחת שאלה אישית לחצו כאן
                              למחמאות על הפוסטים לחצו כאן
                             לקבלת פוסטים חדשים ועדכונים מרתקים לחצו כאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים - www.2all.co.il