![]()
|
|
המחדל האמתי בפרשה היא הצביעות האיומה של צמרת הפיקוד הצה"לית ובראשה הרמטכ"ל / מאת יואב ברנזון
הסרטון מדבר בעד עצמו
הסרטון ששדרה אילנה דיין בפרשת החייל היורה אזריה מראה בצורה המוחשית ביותר מחזה מוזר והזוי: בזירת האירוע מוטל מחבל מת ולידו מחבל נוסף פצוע ושותת דם, אבל עדיין חי.
המחבל אינו מהווה איום על החיילים והאירוע נגמר אבל בכל זאת ומשום מה הוא אינו מקבל כל סיוע רפואי, לא בודקים אותו ולא מצילים אותו אלא מניחים לו למות בייסורים על הכביש, ממש כמו כלב או חיה. אף אחד בזירה, החל במפקדים הבכירים וכלה באחרון החיילים והאזרחים המסתובבים שם באין מפריע אינו מגיש לו כל סיוע, פשוט מפקירים אדם למוות ללא כל יחס, ללא כל אמפטיה, ללא כל אנושיות. ממש בזלזול ובאדישות.
הפקרת המחבל והפקרת החייל
ראש הרכב השופטים קובעת בהכרעת הדין שהמחבל הוא "בנאדם". האם כך מתייחסים לבנאדם? האם מניחים לבנאדם למות על הכביש כמו אחרון הכלבים מבלי להגיש לו עזרה רפואית ולפנות אותו בדחיפות לבית החולים? לפי החוק במדינת ישראל, על הפקרת פצוע בתאונת דרכים מטילים עונש מאסר של שנים רבות בבית הכלא.
פרשת החייל מוכיחה שחור על גבי לבן שהמערכת הצה"לית אדישה לחיי אדם. היא הפקירה מחבל שותת דם על הכביש והיא הפקירה חייל שווידא הריגה. את שניהם היא הפקירה - אבל רק את אחד מהם היא הוקיעה.
טוהר הנשק? צה"ל אינו הצבא המוסרי בעולם
בשם טוהר הנשק והמוסריות של צה"ל הואשם אלאור בתחילה "ברצח". לא פחות. האם הפקרת מחבל לדמם למוות אינה רצח? האם מישהו נקי מרצח המחבל בכל שרשרת הפיקוד בצה"ל?
אין ספק, המערכת הצה"לית הבכירה עשתה הכל כדי לרחוץ בניקיון ידיה. היא נקייה - החייל מלוכלך. מדוע? כי החייל עשה את העבודה המלוכלכת שלכם? כל המערכת הפקירה את המחבל המת, לא רק אזריה. אבל רק אזריה ישלם את המחיר ויישב שנים ארוכות בכלא, כי המערכת צבועה.
שינוי הוראות פתיחה באש בזירת פיגוע
הפתרון לצביעות הצה"לית הוא פשוט והוא חייב להתבצע במהירות האפשרית כדי להימנע ממקרה דומה: שינוי הוראות הפתיחה באש בגזרת פיגועי טרור הוא צו השעה. יש לקבוע כי בזירת פיגוע חיילים רשאים וגם חייבים לחתור למגע עם המחבלים המפגעים, לנטרל אותם ולוודא את הריגתם בזירת האירוע עצמה. יידע כל מחבל שבא לרצוח יהודים וחיילים שדינו מיתה.
צה"ל חייב לנטרל ולחסל מחבלים. הוא חייב להחיל הוראות פתיחה באש בהתאם לקוד ולמטרה הזו. הוא אינו יכול מצד אחד להפקיר חייל שווידא הריגה וביד השנייה לטעון שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם ויש קודים אנושיים של התנהגות כאשר כל המערכת הצהלית הפקירה את המחבל למות, שזה וידוי הריגה רק בצורה אחרת.
וטיפ לסיום: הזעם הציבורי בנושא פרשת אזריה נובע בעיקר מהבלבול הקיים בשטח. מצד אחד, כולם רוצים לראות את המחבלים מנוטרלים ומתים. מצד שני, הוראות הפתיחה באש לא מאפשרות להגיע למטרה הזו מבלי לעבור עבירה פלילית. לכן החוק חייב להשתנות ובהקדם, כדי לסגור את הפער בין הרצון להגן על חיילנו ואזרחינו לבין הרצון לשמור על החוק ולהתנהל בצורה נורמטיבית.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|
.jpg){kind=small}
050-5558535