|
מדוע הם נותרים לבד ואיך כל זה קשור לשליטה ולחוסר מוכנות להתמסר? / מאת יואב ברנזון
כשהאדם במרכז - אין לו מקום לעוד מישהו לידו
מרוב שהטיפו לנו לאהוב את עצמנו - לא נותר לנו מקום לאהוב מישהו אחר. זו אחת הסיבות מדוע כל כך הרבה אנשים נותרים רווקים בעידן המודרני. הם כל כך מרוכזים בעצמם שאין מקום לידם לעוד מישהו, במיוחד למישהו שונה מהם.
זוגיות יכולה להתקיים רק כאשר שני בני הזוג מוכנים להתגמש ולתת מקום אחד לשני. אבל אם אחד מבני הזוג כל כך אוהב את עצמו, כל כך חושב את עצמו, כל כך מרוכז בעצמו וכל כך מאמין שהוא תמיד צודק - מה שנותר לידו הוא צימוק קטן, מרווח צר ביותר כמו מגירה פצפונת בארון, מקום לדמות חיוורת ולא קיימת של צל של אדם. לא של זוגיות.
האישה השולטת מחכה לגבר דומיננטי ממנה - האם הוא קיים?
אצל נשים התופעה הזו בולטת במיוחד. חלק לא קטן מהנשים הן בעלות עמדות "נעולות". מאוד חשוב להן להיות עצמן, להיות אמיתיות, להיות במרכז ולקבוע איך ומה יקרה. כתוצאה מכך, הן מוצאות את עצמן לבד ללא בני זוג.
ככל שאישה היא דעתנית יותר ודומיננטית יותר - כך גדל הסיכוי שהיא לא תמצא אף גבר שמוכן או מסוגל לחיות אתה. את הגברים החלשים ממנה היא תפסול משום שהם לא עושים לה את זה והם לא מעניינים או מאתגרים אותה. ואת הגברים החזקים ממנה היא תשלול משום שהיא תחשוש להיבלע בקשר, היא תפחד שהיא לא תוכל להישאר מה שהיא, היא תבין שהיא עלולה להפוך לצל שלהם וכך להישאב לתחרות איתם במטרה לגבור עליהם - הכל כדי שלא יאיימו על קיומה.
מרגול - אהבה עצמית אינסופית
הזמרת מרגול היא דוגמה מצוינת לאישה חזקה שלא משאירה מקום לגבר לידה, לבעל או סתם לבן זוג. ישנן נשים רבות כמוה, ומספרן רק הולך ועולה עם השנים, כי חגיגת "האני" הייחודית ו"ההעצמה הנשית" של האישה באה כמובן על חשבון התא המשפחתי, הזוגי והאינטימי.
ואכן, מרגול אולי הגשימה את עצמה והטביע סוג של חותם אבל חייה נטולי זוגיות ומשפחתיות מסודרת. כך גם מאיה בוסקילה ואחרות. הן מוכשרות ויפות וטובות אבל הן אינן בנויות לשום סוג של זוגיות כי שוב: הן לא יתפשרו על גברים חסרי עמוד שדרה והן לא יסתדרו עם גברים בעלי עמוד שדרה.
להצניע לכת, לתת מקום, להתחלק בתהילה, להיות בעד מישהו אחר
עמוק בפנים, מתחת להרי השקרים העצמיים, תחושת האשמה העצמית והקרנבל התקשורתי של "העצמת האישה" (שזה שם קוד לחופש האישה על חשבון סביבתה) - נשים רוצות גבר שעליו הן יכולות להישען לפעמים. אולי יותר מלפעמים.
אבל גבר כזה, שניתן להישען עליו, חייב להיות גבר חזק, משענת, יציב ובעל עמוד שדרה משל עצמו. הבעיה היא שרוב הנשים החזקות חוששות להיות ליד גבר שיש לו חשיבה עצמאית, שאינו הולך בדרך של האישה בהכרח, שאינו סוג של פודל צייתן, שהוא מקורי ואוטונומי, אולי לעיתים אף לא קונבנציונלי או בלתי צפוי. גברים כאלה יוצרים אצל האישה החזקה פחד ואימה. הם שוללים מהאישה את מנגנון השליטה המלא שלה על הגבר והופכים אותה למבוהלת וחוששת. לכן, בתוצאה הסופית נשים רוצות גבר להישען עליו אבל חוששות ממנו כמו ממגפה, והדבר היחידי שהן מסוגלות לעשות הוא לנסות "לביית" גבר שכזה במאבק יומיומי עיקש וסיזיפי לשלוט עליו. וברוב המקרים, פתרון שכזה כמובן נכשל.
וטיפ לסיום: אישה יכולה לבחור בין שליטה להתמסרות. אם היא בוחרת לשלוט בהכל קרוב לוודאי שלא תהיה לה זוגיות. אם היא מוכנה לתת אמון בחיים ובגברים ולהתמסר לאחד מהם - היא יוצרת מקום לידה למישהו אחר, שונה ממנה, בו היא אינה חייבת לשלוט בכל רגע ולו היא מוכנה לתת את שרביט ההובלה כדי שתוכל להישען עליו.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535