יואב ברנזון
                   מטפל זוגי ויועץ עסקי  050-5558535 
  
 
                                בית | אני | השיטה | טיפול | הכל | אתם | חיפוש | קשר
 
 
מות הקפיטליזם 
 
העתיד צופן לנו חיים פשוטים - הכיצד? / מאת יואב ברנזון
 
  
הקפיטליזם גוסס - מדוע?
 
הקומוניזם קרס לפני כעשרים שנים. הקפיטליזם קרס בשנת 2008, ומאז הוא לא באמת הצליח להשתקם. כמעט 8 שנים אחרי מפולת המניות העולם שקוע עמוק בחובות, אירופה קורסת כלכלית וחברתית, המזרח התיכון הרוס, סין נמצאת בבועה ואמריקה קורעת תחת החוב הלאומי הגבוה ביותר בהיסטוריה.
 
הדפסה מאסיבית של כספים, הורדת הריבית לאפס (ואפילו אל מתחת לאפס), הסרת חסמים וקיצור תהליכים - כל המהלכים הקיצוניים והדרמטיים האלה לא הצליחו באמת להבריא את הכלכלה העולמית ואת החברה הצרכנית הקפיטליסטית, כי מדובר בתרופות שהן כמו כוסות רוח למת.
 
 
 
רוב האנשים כמהים לחיים פשוטים
 
בבסיס העניין השיטה הקפיטליסטית מתבררת כשיטה הרסנית. היא הרסה את העולם בכל המובנים: מבחינה פיזית כדור הארץ נמצא במצבו הגרוע ביותר אי פעם עם התחממות עולמית, זיהום קיצוני (בסין יש ערפיח קבוע מעל הערים), תיעוש מבהיל ובנייה מואצת שמכלה את הטבע ואת משאבי הטבע. מבחינה כלכלית העולם נמצא במשבר חמור ומתמשך. אף מדינה בעולם אינה נמצאת במה שקרוי "מצב כלכלי מעולה". כל המדינות שפעם היו עשירות - היום הן עניות או בדרך לשם, אפילו סעודיה שהתבססה על נפט רב נכנסה למשבר כלכלי לנוכח מחירי הנפט הנמוכים. אמריקה ממנפת את עצמה לדעת והחוב הלאומי שלה רק גדל מיום ליום. אירופה שאינה מסוגלת לממן מיליוני מגרים הבאים בשעריה. שלא לדבר על מדינות העולם השלישי הקורסות לתוך עצמן ואזרחיהן רק מחפשים כל דרך לברוח מהן לאירופה הצפונית. ויותר חשוב - גם מהבחינה החברתית, הפסיכולוגית והסוציולוגית העולם שרוי במשבר עמוק: דיכאון וחרדה הן המחלות השכיחות ביותר בעולם המודרני, תחושת חוסר משמעות, התמכרות לקניות ולמרוץ חולני אחר כסף ופירוק אכזרי של התא המשפחתי, של ההקשר הלאומי ושל תחושת השייכות. כל אלה מובילים את העולם אל סף מסוים שממנו אי אפשר עוד להמשיך באותה הדרך ובאותה הגישה.
 
 
 
נזקי התחרותיות והקדמה הם בלתי נסבלים כבר
 
יש נקודה שבה לא ניתן להמשיך עוד ללכת קדימה באותה גישה נפסדת שאינה מובילה להישגים אלא רק לנזקים. לדוגמה, אדם שיאכל כל היום המבורגרים יקרוס לתוך עצמו בשלב מסוים. הדרך היחידה שלו לשרוד ולהבריא היא פשוט לעצור ולשנות גישה. אבל המסר הזה שנקרא "לעצור" אינו מסר שחלחל מספיק עמוק לתודעה של מרבית הצרכנים הכפייתיים של העידן הקפיטליסטי. 
 
העולם מתקדם מדי, גדול מדי, יש יותר מדי אנשים, יש יותר מדי רצונות ויש יותר מדי סחורה. משאבי הטבע אינם מסוגלים לספק עוד את הצרכים האינסופיים של המין האנושי הקפיטליסטי ובעל התיאבון הבריא מבלי לקרוס לתוך עצמו ולשאוב יחד איתו את כל האנושות. לא מדובר רק בקריסה כלכלית או פיזית אלא גם בקריסה מוסרית: בעידן הקפיטליסטי השקר והרמייה הפכו לכלים לגיטימיים. מנהיגים רשאים לשקר במצח נחושה, הכל מותר -העיקר להיבחר. מרבית הבוחרים אפילו לא באים בטענות למועמד שיום אחרי היבחרו עושה תפנית של 180 מעלות מהבטחותיו ומקבל החלטות הפוכות לחלוטין למצע שלו. זה נתפס כלגיטימי כי הערך שנקרא "ניצחון" ו"תחרותיות" נחשב יותר מ"אמינות" ו"עקביות". תאגידים וחברות פולשים יום יום לתוך עולמו של הפרט וחוגגים על חשבונו - ואין מוחה. כמות השחיתויות והמעילות נראית כאינסופית והחרדה והפחד של האזרח הטיפוסי מפני העתיד הלא ברור רק הולכת וגוברת.
   
 
 
אין דרך אחרת אלא לעצור
 
הברקזיט הוא אחד הסימנים הברורים של 2016 למה שמכונה "עצירה" (חזרה לאירופה הלאומית והתחלת הוויתור על רעיון האיחוד האירופאי חסר הגבולות). בחירת טראמפ הוא עוד סימן לחזרה לעבר, לישן, למוכר ולבטוח (חזרה לאמריקה "הגדולה" שבה המפעלים היו באמריקה, הכורים היו אמריקאים והדאגה הייתה לאמריקאים ולא למיעוטים או למהגרים). מכל מקום עולים הסימנים על תנועת "החזרה לאחור" או תנועות "העצירה". תנועה זו מובלת קודם כל על ידי אנשי הדור המבוגר (אנשים בני 45 ומעלה) אבל גם בדור המילניום ישנה קבוצה מסוימת המחפשת את החיים הפשוטים של פעם (אנשים צעירים שמתנגדים לצרכנות הכפייתית הקפיטליסטית ומחפשים אחרי אורח חיים מינימליסטי ובסיסי יותר). קבוצה זו מן הסתם תלך ותגדל בשנים הקרובות, ככל שדור המילניום יתבגר.
 
תנועת "העצירה" פירושה: האטה של מידת הרמייה, התחרותיות, האגו, המחשבה שכסף הוא הפתרון להכל, הריצה קדימה לעוד ועוד חידושים טכנולוגיים שלא באמת משפרים את איכות החיים אלא רק את נוחות החיים, חיזוק מחדש של התא המשפחתי, חזרה לתפקידים יותר מסורתיים של גבר ואישה, דגש על יחסים בין בני אדם ופחות על צבירה של חומר וחפצים לראווה, תפיסת עולם שמרנית וקלאסית יותר שבה החיסכון קודם לפזרנות ולצרכנות.
 
 
וטיפ לסיום: כדי לקיים חיים פשוטים ומהנים אין צורך בכל כך הרבה כסף. לעומת זאת, כדי לקיים את החזון הקפיטליסטי חייבים לעבוד בטירוף במשך כל החיים רק כדי להשתעבד לעוד חפצים מיותרים, להיכנס ללחצים אדירים, לחרדות, לפוביות, לחיות ממש במרוץ עכברים, להתחתן ולהתגרש, לאבד משפחה וילדים כי יחסים אינם בראש סדר העדיפויות והעיקר לאבד את החיים הטבעיים והפשוטים של פעם. מסתבר שיותר ויותר אנשים מבינים שלא ניתן לקיים חיים נורמליים ובריאים תחת חזון קפיטליסטי-תחרותי-כפייתי-קיצוני שכזה אלא חייבים לעצור ולשוב טיפה אחורה למקום שפוי, מאוזן ואנושי יותר ששם דגש לא רק על הקדמה והפיתוחים הטכנולוגיים אלא גם על הדברים "הפרימיטיביים" והבסיסיים כמו שייכות, רגש, מסורת, שלווה, ביטחון ועתיד ידוע.   
 
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
 
                   לתשומת לבכם
 
                              לתיאום מפגש אבחון במחיר אטרקטיבי חייגו עכשיו 050-5558535
                              לשליחת שאלה אישית לחצו כאן
                              למחמאות על הפוסטים לחצו כאן
                             לקבלת פוסטים חדשים ועדכונים מרתקים לחצו כאן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
האתר נבנה במערכת 2all בניית אתרים - www.2all.co.il