יחסים זוגיים ויחסי עבודה הם שני דברים שונים. יחסים זוגיים יכולים להתקיים תקופה ארוכה ואז ברגע אחד הם מסתיימים כי לאחד הצדדים "נשבר" או "נגמר" או לא בא לו. המשמעות עלולה להיות הרסנית וקשה מאוד לצד השני שברגע אחד עולמו חרב ואין שום דבר שהוא יכול לעשות כדי לבלום את הקטסטרופה.
לעומת זאת, ביחסי עבודה יש כללים. אף אחד לא יכול לעשות מה שבא לו, וישנה הגנה על הזכויות לצד החובות שיש למלא. כל אחד יודע את תפקידו ואין משחקים אלא מחויבות. ביחסים כאלה רמת הוודאות גדולה מאוד יחסית והיא מבטיחה יציבות.
להתחייב או לשחק?
כל מערכות היחסים מתחילות כיחסים פתוחים. בני הזוג מכירים, מגששים, מבלים אחד עם השני - ואז הם צריכים לבצע החלטה האם הם רוצים יחסי עבודה (כלומר יחסים מחייבים) או שהם מעדיפים "לשחק".
מי שלא יוצר יחסים זוגיים מחייבים שלא יתפלא שהחיים הזוגיים שלו הופכים למשחק בלתי צפוי. מחויבות זוגית פירושה לשים את היחסים במקום רציני ולא במקום של משחקים ומריחת זמן. אם ישנה רצינות - אז עוברים לגור ביחד, מתחתנים, מביאים ילדים וממלאים את התפקידים ואת הציפיות המשותפות. אבל אם משחקים - אז כל יום ישנה שאלה "האם בא לנו להיות ביחד"?