בני האדם נחלקים לאנשי העבר ואנשי העתיד - מה ההבדל ביניהם? / מאת יואב ברנזון
אנשי העבר - הפלסטינים כדוגמה
אנשי עבר הם אנשים שמתבוננים אחורה ולא קדימה. הם עסוקים בלשחזר או להחזיר מצבים לקדמותם ולא עוסקים בעיצוב המציאות העתידית. הדוגמה המובהקת ביותר היא הפלסטינים, המעוניינים למעשה למחזר את ההיסטוריה ולשוב לשנת 1923 או 1947.
מדובר בלא פחות מסוג של "מחלה" או "הפרעה". סוג של חשיבה מעוותת המאמינה שניתן לשוב אחורה בזמן. הבעיה היא שהדבר אינו אפשרי כי אי אפשר לחזור בזמן ואי אפשר להשיב מצבים לקדמותם אלא רק להתקדם קדימה.
העבר אינו ניתן לשינוי ולכן ההתמקדות בו מובילה בהכרח לתקיעות
עצם ההתמקדות בעבר היא מייאשת משום שהיא גוזרת חוסר אונים ותקיעות על אנשי העבר. מבחינה מעשית לא ניתן לשנות את העבר, לא ניתן להעלים אותו. הוא קיים, ולכן ההתמקדות בו היא נוראית.
זו הסיבה מדוע אנשי העבר הם תמיד אנשים תקועים. הם לא רק תקועים בעבר אלא מבחינה פסיכולוגית היא תקועים מנטלית בגיל צעיר. למעשה, הם מסרבים לגדול, לצמוח, להשתנות ולהתבגר.
העתיד הוא התקווה ומגוון האפשרויות
רק העתיד ניתן לעיצוב, לתכנון, לחידוש. העתיד מקפל בתוכו תמיד תקווה, חידוש, שינוי ואפשרויות שהן מעניינות. לכן, טוב להתמקד בעתיד כי דרכו ניתן לבנות דברים נפלאים.
אנשי העתיד יודעים לשים את העבר בצד ולהתמקד היכן שזה אפקטיבי ומשנה. בהווה שמוביל לעתיד. בעיצוב המציאות ולא בשימור המציאות. בהליכה קדימה ולא בתקיעות לאחור.
ההתמקדות בעתיד מובילה לעיצוב שונה של המציאות ולהעצמה עצמית
ברגע שאנשים נפטרים מהעבר נטל כבד יורד מכתפיהם. זוהי הקלה אדירה שגם 10 שנות טיפול לא ישתוו לה. שחרור העבר וההתמקדות בעתיד היא קודם כל גורם משחרר מבחינה רגשית ומנטאלית.
מעבר לזה זוהי גישה המאפשרת יצירתיות, חופשיות וחדשנות. היא מובילה להעצמה עצמית ולהישגים מפתיעים, הכל בגלל שחרור המשא הכבד של העבר והפניית המבט לעבר העתיד.
וטיפ לסיום: מי שתקוע בעבר לעולם לא יתקדם ולעולם לא יתבגר. הוא תמיד יישאר בגישה ילדותית, פנטזיונרית, לא מציאות וצרה. הוא ינסה ללכת אחורה כשכל העולם נע קדימה במהירות.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|