ההתפכחות הכואבת מהבטחות הכזב של הדור הקודם
הדור האבוד של הנשים המודרניות בנו את החיים שלהן בצורה "נכונה" לפי הצו החברתי/מוסרי של האימהות שלהן ובכל זאת הן תקועות כעת במצב נוראי וחסר תוחלת -
1. הן לא התחתנו בגיל מוקדם (הן דחו במודע את המחזרים שלהן בגיל צעיר כדי לממש את עצמן ולהישאר חופשיות ובעלות זכות בחירה) אך בבגרותן כבר אין להן הרבה מחזרים והקושי למצוא בעל וחתן פתאום נעשה גדול מאוד.
2. הן למדו ועבדו ופרנסו את עצמן (כמיטב יכולתן) אבל בגיל 30 ו-40 הן כבר עייפות ומותשות מהקריירה, רובן ככולן אינן עשירות או חיות חיי רווחה וכשהן מתבוננות על הבחורות שהתחתנו טוב עם גברים עשירים ואינן עובדות לפרנסתן הן מתקשות להבין כיצד זה שהן עובדות כמו משרתות מבוקר עד ערב רק כדי לשלם שכר דירה ואילו הבחורות חסרות ההשכלה שהתחתנו טוב חיות בבתים מרווחים עם ילדים ומכוניות, חופשות לחו"ל וחיים קלים.
3. הן הימרו על "מימוש עצמי" ו"הגשמה עצמית" (מילים שנשמעות נכונות ויפות) וכיום הן מגלות שהן החמיצו את המימוש העצמי המשמעותי ביותר שיכול להיות להן וזו האימהות. רובן רווקות כרוניות, חסרות ילדים ובית שעדיין מחפשות בעל, אבל מתוך תפיסה מעוותת וחסרת סיכוי שהן עדיין "חייבות להישאר עצמאיות" ו"שאסור להן בשום אופן להיות תלויות בגבר שלהן". בגישה כזאת, מה הסיכוי שלהן למצוא בן זוג כאשר כל מהות הזוגיות היא סוג של תלות וצורך הדדי האחד בשני?
וטיפ לסיום: דור הנשים בנות ה-30 וה-40 הוא דור אבוד במידה רבה בגלל המסר הכוזב שהן קיבלו מהאימהות שלהן שהן חייבות לממש את עצמן ולהיות תמיד חופשיות ועצמאיות. המסר הזה אמנם העניק להן חופש מסוים לבחור ולהגשים את עצמן אבל באותה הנשימה גזל מהן את המימוש העצמי החשוב ביותר שלהן - האימהות והזוגיות. נראה שהן החליפו מחלה אחת (תחושת חוסר מימוש עצמי בקריירה של האימהות שלהן) במחלה חמורה יותר (חוסר מימוש עצמי של האימהות והזוגיות שלהן).
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
.jpg){kind=small}
050-5558535