כשאישה אינה מאושרת קרוב לוודאי שהגבר שחי במחיצתה ירגיש מסורס - מה הקשר? / מאת יואב ברנזון
האישה המאפשרת והאישה המסורסת
על פני השטח, כשרואים אישה מאפשרת רואים אישה שמפרגנת לסביבתה, אישה בעלת גישה חיובית, נינוחה ומבסוטית. למעשה, מתחת לפני השטח, האישה המאפשרת היא קודם כל אישה משוחררת ובעלת כוחות. היא מאפשרת לאחרים לחיות כי היא מאפשרת לעצמה לנשום.
לעומתה, האישה המסורסת נתפסת ככבדה, ביקורתית, חרדתית, חמוצת פנים ושלילית לסביבתה. אבל למעשה, שורש הסירוס שלה הוא עצמי. היא מסרסת את עצמה ואז קובעת את אותו הגבול המסורס גם לאלה הסובבים אותה.
מי שלא מרשה לעצמו - לא מרשה גם לזולתו
מי שלא מסוגל לאפשר לעצמו לחיות בעוצמה לא יתיר זאת גם לסביבתו הקרובה, לבני זוגו ומן הסתם גם לילדיו. נשים מסרסות הן קודם כל נשים מסורסות - בידי עצמן.
ייתכן שבילדותן ההורים שלהן סירסו והגבילו אותן. אבל בבגרותן - הסירוס הוא כבר מעשה ידיהן. הן אלה שמגבילות את עצמן מלפעול, מלעשות. במידה רבה מדובר בנשים נכות. עייפות. חלשות. נשים שחוששות לעשות, לפעול, ליזום. לכן, הן ביקורתיות לכל פעולה או מעשה של בני זוגן או של סביבתן.
לכל פעולה יש תגובה שכנגד
הטרגדיה של האישה המסורסת היא כפולה: ראשית, היא מסרסת את עצמה ומשום כך היא סובלת. היא לא חיה את החיים שהיא רוצה לחיות והיא לא מאמינה בעצמה מספיק כדי להרגיש שהיא כן יכולה לחיות חיים אלה.
שנית, בגלל הטבע המסורס שלה היא הופכת בעל כורחה לאישה מסרסת - את בעלה ואת ילדיה. הסירוס הזה "חוזר אליה" בצורה של ביקורת נגד. כלומר, מי שמסרס אחרים סופו שהוא גם מסורס על ידם בחזרה, כי אף אחד לא נהנה שמסרסים, שופטים, מבקרים או מגבילים אותו, גם אם זה "לטובתו".
חופש אישי - מהו בעצם?
התשובה לסירוס עצמי הוא חופש אישי וביטוי אישי ייחודי. אבל מהו בעצם חופש אישי? חופש אישי אמיתי אינו להיות בסדר או להיות "זהיר". חופש אישי אמיתי הוא להיות מי שאתה ולמצות את הכישרונות, החיוניות, התשוקות והדמיון שלך. זהו האני הטוב יותר והנעלה יותר של עצמך.
כשאנשים מתקרבים לעצמם ופועלים לפי האמת הגבוהה שלהם - הם למעשה נוגעים בחופש האישי שלהם. חופש אינו חופשה. חופש היא היכולת להיות מי שאתה, מי שנועדת להיות, מי שתמיד היית.
וטיפ לסיום: האישה המסורסת אינה מחוברת די הצורך לחלקים היצירתיים והתשוקתיים שלה. "המנוע" הפנימי שלה אינו פועל אלא הוא כבוי. כתוצאה מכך, היא מנסה באופן תת-הכרתי וכמעט אוטומטי לכבות את המנוע הפנימי גם של סביבתה, בני זוגה וילדיה. אבל באמת, מתחת לכל, היא מייחלת לרגע שבו היא תתחיל לחיות. לרגע שבו המנוע הפנימי שלה יבער מחדש.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|