![]()
|
|
דווקא הוויתור על החופש משחרר את האדם מהשעבוד לו - מדוע? / מאת יואב ברנזון
חופש הוא גם שעבוד - מתי?
לכאורה, חופש הוא דבר טוב ושעבוד הוא דבר רע. אבל לעיתים, חופש יכול בעצמו להפוך לשעבוד. מתי? כשהחופש עצמו שואב את האדם לוואקום, לריק, לשעמום או לאובדן דרך.
רוב האנשים אינם חיים בצורה חופשית לגמרי. האיזון בין החופש לבין המסגרות והמחויבויות הוא שמאפשר להם חיים תקינים, בריאים ומאוזנים. אבל יש "אנשי חופש" שבורחים מאחריות וממחויבות כל חייהם כך שרמת החופש שלהם היא כה גדולה וכה מוגזמת שהיא מזיקה, פוגעת ומכרסמת בהם.
כשהבריחה אל החופש הופכת אובססיבית
מצד אחד, אף אחד לא נהנה לחיות חיים של כפייה או של שעבוד. מצד שני, כשהבריחה אל החופש הופכת אובססיבית היא מובילה למקומות הרסניים: התמכרויות, אובדן זהות, חוסר שייכות, הרס עצמי, ריקנות, שעמום, עבריינות ובדידות. במקרים כאלה אנשים מוצאים את עצמם במצב אבסורדי בו הם למעשה משועבדים לחופש, כך שהחופש הופך בעצמו לסוג של בית כלא עבורם.
חופש אינו טוב מוחלט כפי שמסגרת או מחויבות אינה רע מוחלט. לעיתים, החופש הוא רע אם הוא מגיע בכמויות מוגזמות (בדיוק כמו אוכל שאוכלים בכמויות מופרזות כך שהאוכל הופך מדבר מזין לדבר משמין) ולעיתים המסגרת היא חיובית אם היא מגיעה במינון הנכון (כמו מחויבות לעבודה או למטלות שמחברות אותנו לקרקע וגורמת לנו להיות ערניים, חיוניים ולהרגיש בעלי תועלת לחברה ולעצמנו).
חופש אמיתי הוא בחירה ולא בריחה
החופש האמיתי הוא היכולת לאזן ולבחור בכל נקודת זמן בן אחריות לחוסר אחריות. החופש המדומה והשעבוד לחופש מבוסס על חוסר יכולת לבחור ובמקומה התנייה אוטומטית לברוח אל החופש האינסופי (בצורה של התמכרות למשל לאלכוהול, לסמים, לחוסר תעסוקה וכיו"ב).
ולראיה, רוב האנשים שיש להם מספיק כוח וכסף כדי לא להתחייב לשום דבר ולא לעבוד כלל או לא להתאמץ כלל - הם אלה שבדרך כלל עובדים, מחויבים, רצים ומשתדלים יותר מאחרים. החופש המדומה והטוטאלי אינו באמת קוסם ומרהיב כפי שהוא נראה מרחוק, ממקום של מאמץ ונטל אחריות. ככל שמתקרבים אליו מתגלה גם פרצופו הרע, המזיק וחסר המשמעות.
אנשי החופש זקוקים לאיזון כדי לא להשתעבד לחופש ולריקנות שבו
יש אנשים שמושג החופש אינו מוכר להם. בבסיסם הם אינם חופשיים אלא רגילים למסגרות. לעומתם, ישנם אנשים שנולדו חופשיים. אצלם הנטייה החופשית היא מודגשת והם נוטים בדרך כלל ליפול להתנהגויות חופשיות מדי, כמו התמכרויות, בריחות, התנסויות קיצוניות ופחד ממסגרות, ממערכות יחסים, ממשפחתיות ומכל דבר שעלול למסגר אותם או להגדיר אותם.
לאנשים מהסוג הראשון - יותר חופש מאוד יעזור. לאנשים מהסוג השני - עוד מהחופש רק יהרוס אותם. דווקא הם צריכים להימנע מכמויות מופרזות של חופש, ולאמץ אורח חיים צנוע ואינטנסיבי שבו החריצות, המחויבות והעשייה הם הנדבך המרכזי.
וטיפ לסיום: חופש צריך להגיע במידה הנכונה. פחות מדי - ואנחנו בבית כלא. יותר מדי - ואנחנו מאבדים שליטה על החיים ומשתעבדים ומתמכרים לכוח הרסני, ריקני ואפל.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|
.jpg){kind=small}
050-5558535