![]()
|
|
אנשים רוצים להישאר שלמים גם בתוך קשר זוגי - כיצד עושים זאת? / מאת יואב ברנזון
העולם השתנה
לפני כחמישים שנה אנשים חיו במציאות זוגית שונה. מילים כמו הקרבה עצמית וביטול עצמי היו מילים שגורות - גם לנשים וגם לגברים. אנשים חיו במציאות מצומצמת כי לא הייתה אפשרות אחרת זמינה: הם התחתנו כי ככה אמרו להם, כי בחרו עבורם את בני הזוג שלהם, כי הכתיבו להם צורת חיים זוגית ובעיקר, כי לא הייתה בנמצא כל אפשרות אחרת שבה הם יכלו לבחור (לדוגמה, היה ערוץ אחד וזה כל מה שכולם ראו).
אבל מאז העולם עבר שינוי. כיום, אנשים עומדים על כך שהם יהיו מאושרים ושלמים. פעם עשו את מה "שצריך" ו"חייבים". היום אנשים יותר ויותר עושים את מה "שאוהבים" וש"כייף". התוצאה היא שלאנשים לא אכפת להתגרש אם הם מרגישים שהם סובלים, אם לא טוב להם, אם זה לא "מתאים" להם, אם הם לא מרגישים שהם מי שהם (לדוגמה, היום יש טלוויזיה רב-ערוצית כי המציאות היום היא מציאות שבה אנשים מאמינים שיש להם זכות לבחור בדיוק מה שנוח וטוב להם, לא מה שהם חייבים או מוכתב להם).
שלמות בתוך הזוגיות היא קודם כל עניין של גישה
אחת הסיבות לסלידה של אנשים ממוסד הנישואים ולאחוז המתגרשים הגדול היא התחושה בקרב ציבור גדול של אנשים שזוגיות ממוסדת מגבילה אותם, מצמצמת אותם, מכתיבה להם אורח חיים מסוים ובעיקר - פוגעת באיכות החיים שלהם ובשלמות העצמית שלהם.
אבל חשוב לזכור, שלא מוסד הנישואים בהכרח "אשם" במצב אלא יותר המחשבות, האמונות והגישות הטמונות בראש של האנשים. מי שלא משנה את "הדיסקט" בראשו ימשיך לחיות בשנת 2016 בדיוק כפי שחיו הוריו לפניו בשנות החמישים. שינוי המציאות מחייב קודם כל שינוי המחשבה, האמונה, הגישה והאופן שבו אנחנו מפרשים את המושג "זוגיות".
יצירת השלמות מחייבת מרחב פעולה גדול יותר
מי שמעוניין לחיות בתוך זוגיות בצורה שלמה, מי שמעוניין שיקבלו אותו כפי שהוא, מי שרוצה להרגיש טוב ומחובר יותר לעצמו גם אחרי שהתחתן, מי שרוצה זוגיות אבל אינו מוכן לסרס את עצמו ולהקריב את עצמו לשם כך - חייב ליצור תחילה זוגיות מאפשרת, רחבה יותר, מכילה יותר, מקום זוגי שמלכתחילה מאפשר הרבה יותר מקום לעצמו ולבני הזוג שלו, מקום שמכיר בשוני בין בני הזוג, מקום שמבין שבני זוג הם שונים במהותם ושלא צריך לנסות ולהגיע ל"תוצאה אחת" או לאחידות.
כדי לשמור על השלמות שלכם בתוך הזוגיות ולהיות מי שאתם, כדי לפעול בדרך שלכם גם אם היא שונה מזו של בני הזוג שלכם עליכם לאפשר גם לבני הזוג שלכם יותר חופש ולמעשה ליצור שפה זוגית פתוחה ומכילה הרבה יותר ממה שהיה מקובל בעבר. עליכם להתבונן על הזוגיות לא כמקום של שני אנשים שמחוברים כמו תיאומים סיאמיים אחד לשני אלא כמקום של שני אנשים עצמאיים ונפרדים שפועלים זה לצד זה ולא זה בתוך זה. שלכל אחד מהם מותר "לחרוג" מהמסגרת הזוגית הנוקשה ולהיות יותר "אוטנטי" - ושזה לגיטימי וראוי ולא מגונה ו"לא הוגן".
סירוס הדדי או חופש הדדי
כל הזוגות עומדים בפני דילמה לא פשוטה: האם "להיצמד חזק" אחד לשני אבל גם לחוות סירוס הדדי וביטול הדדי כי המרחב הזוגי הוא צר, דחוס וצמוד מדי או שמא להכניס מרחב לזוגיות ולתת חופש בצורה הדדית כדי להימנע מהסירוס וכדי להשיג שלמות העצמית ושלמות ההדדית. ואם לתת דוגמה מוחשית מהחיים - הדילמה היא האם לשים כיור אחד משותף בחדר האמבטיה או לשים שני כיורים כדי שלכל אחד תהיה את הפרטיות והנוחיות שלו?
גם כיום, מרבית הזוגות עדיין בוחרים אינטואיטיבית את הקשר "הצמוד" (כיור אחד). התפיסה "המשוחררת" יותר מאיימת ומפחידה אותם (שני כיורים). היא נתפסת כ"לא זוגית" ו"לא ביחד", למרות שהיא מאוד ביחד. אנשים מאמינים - בטעות - שככל שהם עושים דברים "ביחד" או נצמדים בכוח אחד לשני כך הם מחזקים את הזוגיות ומפתחים אותה, מבלי להבין את המחיר היקר המתלווה לכפייתיות ולצמידות הזאת. התוצאה במקרים רבים היא ביטול עצמי למען הזוגיות, סירוס עצמי וסירוס הדדי, בינוניות, קורבנות, תקיעות וכעסים רבים שהולכים ומחריפים.
וטיפ לסיום: יותר אנשים רוצים להיות שלמים בתוך הזוגיות. הם אינם מוכנים עוד לבטל את עצמם רק כדי לשמר את הקשר הזוגי. העניין הוא, שאם יוצרים מרחב זוגי גדול ומשוחרר יותר ובאים מגישה מכילה ומאפשרת הרואה את השוני ואת הצרכים השונים של כל אחד מבני הזוג ניתן ליהנות גם משלמות עצמית וגם מקשר זוגי יציב. הנטייה של אנשים היא להאמין שהמחיר של זוגיות צמודה היא ביטול עצמי והמחיר של שלמות עצמית היא גירושין אך הדברים אינם סותרים בהכרח.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|
.jpg){kind=small}
050-5558535