|
נשים וגברים הם שונים אבל שווים - כיצד זה בא לידי ביטוי בזוגיות? / מאת יואב ברנזון
המודל ההיררכי והמודל השוויוני
ישנם שני מודלים זוגיים הרווחים כיום בעולם:
המודל הקלאסי הישן (המודל ההיררכי) - במודל הזה אין שוויון בין המינים אלא יש שוני ומדרג, הגבר בראש והאישה אחריו.
המודל המודרני החדש (המודל השוויוני) - במודל הזה אין שוני בין המינים אלא יש שוויון מלא. שני בני הזוג חולקים הכל ועושים הכל במשותף כך שהם תורמים תרומה דומה למערכת היחסים.
המודל השוויוני והמציאות בפועל
נשים רבות מדברות ומטיפות לשוויון בין המינים אבל בפועל הן מקדמות לא את המודל הזוגי השוויוני וכמובן גם לא את המודל ההיררכי אלא מודל זוגי אחר שאותו ניתן לכנות בשם "המודל המשולב": מודל זוגי זה מאפשר לנשים מצד אחד להיות שוות וחזקות כשזה נוח להן אבל מצד שני הוא מאפשר לנשים להמשיך ולהיות חלשות ולזכות בפריבילגיות כשזה נוח להן.
חשוב להבין שאישה שבאמת רוצה להיות שווה לגברים צריכה לעמוד בתנאים זהים, כמו בתחרות. אבל אם מלכתחילה יש זכויות יתר, אפליה מתקנת והתחשבות מיוחדת בנשים - כל המודל השוויוני קורס. את הקריסה של המודל השוויוני רואים בשבר שיש לגברים מנשים. שבר זה עולה מהתחושה הקשה של לא מעט גברים שמצד אחד אין להם באמת פרטנרית שוויונית ורצינית לזוגיות (כי רוב הנשים המודרניות החזקות והדומיננטיות עדיין מעדיפות לגלם את עצמן לא פעם בתפקיד "האישה" ולקרבן את עצמן כתלותיות, חסרות אונים, חלשות ומסכנות כביכול) ומצד שני אין להם את החוויה הזוגית של האישה הקלאסית הנשית הישנה והפשוטה (האישה של פעם שבאמת מחויבת לתפקידים הנשיים, מעריצה את הגבר, מטפחת את הבית ומבשלת במטבח).
רוב הנשים רוצות ליהנות מכל העולמות - לקבל זכויות ופריבילגיות כנשים אבל לא לשלם את המחיר כשוות
המצב כיום הוא כמעט בלתי אפשרי: מצד אחד נשים רוצות שוויון בשכר, בתנאים וביחס בדיוק כמו גברים. מצד שני, הן עדיין נאחזות במעמד שלהן כנשים חלשות ובהתאם לכך דורשות פריבילגיות, פטורים והטבות מיוחדות רק בגלל שהן נשים, במיוחד בכל מה שנוגע לחובות ולאחריות.
נשים מצד אחד מצפות שהגבר ישלם, יחזר, יראה שהוא מחויב אליהן בכל מאודו ורוצה אותן ללא פשרות ומצד שני הן רוצות להיות שותפות שוות לכל דבר ועניין ללא כל הבדל או אפליה מגדרית. כלומר, הן רוצות ליהנות מכל העולמות מבלי לבחור בסופו של דבר באף אחד מהם.
השוויון האמיתי נמצא אצל נשים שהן שותפות של אמת
אבל השוויון האמיתי, ולא השוויון המדומה או "המשולב", נמצא בהישג יד רק עבור אותן נשים שמוכנות להפסיק להיות קורבניות, מסכנות, "תלותיות" ושבריריות. הנשים השוויוניות האמיתיות הן לא אלה שמקטרות, מתלוננות על אפליה ותובעות לעצמן עוד ועוד זכויות מיוחדות אלא דווקא אותן נשים שמוכנות לתת מעצמן ולהתאמץ כדי להשיג את ההישגים שלהם בזכות עצמן ולא בחסד הגברים שלהן.
כל עוד נשים רוצות להתקדם על גבם של גברים או על חשבונם, מתוך אפליה מתקנת וזכויות יתר המוענקות להן רק בשל היותן נשים, לעולם לא יהיה שוויון כי הנשים עצמן הן אלה היוצרות את האפליה ומזינות אותה. שוויון מתחיל במקום שבו המגדר נגמר. במקום שבו לא מסתכלים על היותו של "גבר" גבר או אישה "אישה". אלא מסתכלים על התרומה, המאמץ, ההשקעה, ההישגים והכישורים של אנשים - באשר הם.
וטיפ לסיום: חברה שוויונית אינה מקדמת אנשים לפי מגדר אלא לפי יכולת, כישורים, השקעה ומחויבות. בעולם שוויוני מי שנותן יותר מקבל יותר. ומי שמעניק לעצמו הנחות ופטורים, או מבקש שיעזרו לו ויתחשבו בו - מפגר מאחור, אבל לא בגלל שהוא אישה או גבר, אלא בגלל שהוא עצלן, טפיל או חסר מוטיבציה. לדוגמה, גולדה מאיר לא קיבלה את תפקיד ראש הממשלה בגלל היותה אישה, אלא בגלל כוחה האישי וכישוריה הפוליטיים מה שהופך את ההישג שלה להישג מדהים וגדול באמת ולא לאקט מגדרי של תקינות פוליטית ו"השוואה מתקנת".
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535