|
יש הבדל גדול בין יחסים זוגיים אידיאלים לבין יחסים זוגיים בוגרים - מהו? / מאת יואב ברנזון
היחסים האידיאלים
לנשים ולגברים יש תפיסה אידיאלית של הקשר הזוגי. בתפיסתם זו, הם רואים את בני הזוג שלהם כמו ההורים שלהם. למען הדיוק, האישה מעדיפה לראות בבעלה את האבא שלה ואילו הגבר מעדיף לראות את אשתו בתור האמא שלו.
ביחסים אידיאלים, אתה מתקבל כפי שאתה, לא דורשים ממך דבר, וודאי לא משנים אותך, מעניקים לך ללא תמורה וללא גבולות ומאפשרים לך לחמוק מאחריות ולעשות מה שבא לך כי "זה מה שעושה לך טוב".
כמו אבא לבת, כמו אמא לבן
נשים מעדיפות לראות את הבעל שלהן - כאבא שלהן: תמיד עוזר, תמיד חיובי, תמיד מבין ותמיד מקבל. מוכן להקריב מעצמו ללא סוף, לתת, לחפות, לתמוך ולסייע בכל דבר. הכל מתוך אהבה אבהית, עוטפת ויציבה שאינה מותנית בדבר ואינה דורשת דבר.
גברים מעדיפים לראות את האישה שלהן - בתור אמא שלהן: תמיד רגועה, תמיד מבינה, תמיד תומכת ונותנת כתף, מזדהה ואמפטית, בוגרת ומוכנה לעמוד לצד בעלה ולהקריב מעצמה למען הצלחתו או אושרו או בריאותו. תמיד לצדו ללא שום רצון משלה, צורך אנוכי משל עצמה או צרכים שעליה לספק למען עצמה בלבד. הגבר במרכז והאישה סביבו, כמו מטפלת ענוגה ומסורה עד בלי די.
יחסים בין בוגרים הם יחסים מאוזנים והדדיים
אלא שהיחסים האידיאלים נפסקים בשלב כלשהו של גיל הנערות. אנשים מתבגרים, הופכים אחראיים לחייהם, עומדים על רגליהם ופוגשים בני זוג עצמאיים כמותם שאיתם הם אמורים לבנות זוגיות ולהקים משפחה.
ביחסים בין בוגרים, להבדיל מיחסים בין ילדים להורים - יש תנאים, התמיכה והנתינה אינם אינסופיים, יש קונפליקטים, יש רצונות אנוכיים שצריך להתחשב בהם ושום דבר אינו מובן מאליו באופן אוטומטי. בעוד שביחסים בין הורים לילדים זה כמעט כך, אצל בני זוג בוגרים זה ממש לא כך. רק ביחסים ילדותיים ישנה ציפייה לאהבה אינסופית ולהקרבה אינסופית שעוטפת את הילד הנמצא כל העת במרכז ואינו צריך בכלל לתת מעצמו. ביחסים בוגרים האהבה נבחנת במעשים, בהדדיות ובתמורות.
הדלק של היחסים
וזה בדיוק הדלק של היחסים - התמורות, המאמצים, המעשים. כל עוד יש מעשים, מאמץ משותף, השתדלות הדדית, תהליך משותף - היחסים חיים. אך ברגע שאחד מבני הזוג מפסיק לתת, לתדלק את היחסים, להזין אותם - הקשר מתחיל לדעוך ולמות.
נשים מצפות לגברים נותנים. גברים מצפים לנשים אוהבות. ההדדיות הזו מאפשרת לקשרים זוגיים לחיות זמן ארוך, לעיתים עשרות בשנים. אבל ללא הדלק הזה של המאמץ והנתינה אף קשר לא ישרוד. במובן מסוים, ללא הנתינה האבהית או האימהית של בני הזוג אחד לשני - הדלק של היחסים ייגמר.
וטיפ לסיום: ישנו פער עצום בין יחסים אידיאלים לבין יחסים זוגיים בוגרים. בעוד שיחסים אידיאלים הם יחסים ילדותיים וחד-צדדיים שבין הורה לילד הרי שיחסים בוגרים הם יחסים בין שני בוגרים עצמאיים האמורים לתדלק יחד את הקשר על ידי מעשים ותרומה משל עצמם. ילד מצפה לקבל אהבה גם אם הוא לא בסדר, כי כילד הוא אהוב ללא תנאי. אדם בוגר המצפה שיאהבו אותו ללא תנאי גם כשהוא אינו ממלא את תפקידיו וחובותיו הזוגיים ימצא את עצמו בסופו של דבר בבעיות ומתחים זוגיים ולעיתים אף מחוץ לקשר.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|