![]()
|
|
הציבור הישראלי שבוי בתוך מציאות שאינה מותירה לו ברירות אמתיות - מדוע? / מאת יואב ברנזון
הכל אותו דבר
הציבור הישראלי אינו טיפש - הוא פשוט שבוי במציאות שאינה מותירה לו הרבה ברירות. בכל תחום כמעט של החיים - הישראלים שבויים ללא חופש בחירה ולכן אין זה פלא שלישראלים יש תחושה קבועה שדופקים אותם ושהם פראיירים כי זה באמת נכון.
בכלכלה - המשק אינו תחרותי מספיק, מספר המונופולים הוא רב, התחרות מצומצמת ומצומקת - ולישראלים לא נותר אלא לצרוך מוצרים יקרים להחריד. אבל מהי האלטרנטיבה שלהם? האם יש מקום בישראל שבו מחירי הדירות הם שפויים? האם יש מקום בישראל בו ניתן להשיג מזון איכותי וזול? האם יש מקום בישראל שבו ניתן לרכוש רכב חדיש במחיר המזכיר ולו במקצת את המחירים באמריקה או אירופה? האם יש מקום בישראל בו ניתן לרכוש בגדים איכותיים במחירים שווים לכל נפש? ברור שלא. הישראלים כלואים, הם קהל שבוי, שפני מעבדה שאינם יכולים לברוח מהמבוך. מה נותר להם אם לא לקחת את הדבר היחיד שנותנים להם?
שוק סגור, ריכוזי, מונופוליסטי
גם השוק הפוליטי הוא שוק סגור ללא אלטרנטיבות של ממש, כי כל המפלגות הן כמעט שכפול מושלם וזהה. חשוב להבין שאין הבדל מהותי ומשמעותי בין ביבי לבוזי, ליברמן ולבני, לפיד ובנט. זה כמעט אותו המוצר, למרות שהעטיפה נראית כביכול שונה. זה כמובן הודות לשיווק האגרסיבי של משרדי הפרסום השונים. אבל במהות - אין הבדל.
כמו ברק בשעתו, אריק שרון, לבני או ביבי - זה לא משנה בכלל לאיזו מפלגה אתה שייך. המוטו הוא אותו המוטו והמדיניות של ישראל לעולם נשארת אותה המדיניות, בלי קשר לשאלה מיהו ראש הממשלה. אפילו המועמדים לראשות הממשלה בעצמם בזים למפלגות שלהם ונוטשים אותם ללא שום בעיה (שרון פירק את הליכוד והקים את קדימה, ברק עזב את מפלגת העבודה והקים את מפלגת העצמאות, לבני פירקה את קדימה ועברה למפלגת התנועה וכו'). הישראלים צורכים את אותו המוצר הפוליטי-מדיני רק בעטיפה מעט שונה. דמיינו קורנפלקס של תלמה או של אוסם - מה ההבדל?
אפילו המחשבות זהות ואחידות
גם ברמה הרעיונית - אין גיוון אלא אחידות. רוב המדינה חושבים בצורה אחת וכל היתר מוזמנים ללכת ולשתות את המים של עזה. אין בישראל שוק מגוון ותוסס של רעיונות ודעות מקוריות וחדשניות.
הכל שבלוני וצפוי. כן מדינה פלשתינאית או לא מדינה פלשתינאית. דיון רדוד שחוזר על עצמו, ולכן הוויכוחים הם רפליקה אחת גדולה. אין כניסה של אלטרנטיבות מחשבתיות, של תבניות אחרות ושונות. יש כביכול "ימין" ו"שמאל" וההבדל ביניהם הוא עניין של מילימטרים. דקויות. לא תאמינו כמה כולם חושבים אותו הדבר.
מהי הברירה? לברוח, לבצע הפיכה או פשוט להשלים את המצב
בתוך שוק של רעיונות, מוצרים ודעות שהוא סגור, אפור, אחיד וחוזר על עצמו מהן הברירות של הישראלים? רובם משתפים פעולה עם השיטה - ובצדק. לך תתחיל לבנות מדינה מחדש.
ישנה קבוצה שבשקט בשקט פשוט עוזבת את הארץ. דווקא הטובים שבהם. הם הבינו שאין עתיד ואין תקווה במדינה סגורה ורדודה. הם עוזבים למדינות שבהן המצב טוב יותר, שם יש יותר אפשרויות בחירה, יוקר המחייה שם נמוך והחיים סבירים ואפילו לעיתים קלים. ויש את אלה, המעטים, שחושבים על הפיכה, שינוי מתוך המדינה. אלה פועלים בהפגנות, בהתרסות, בהתקוממויות. אבל הם מיעוט שבמיעוט וברור גם שהם ייכשלו. אין להם סיכוי מול מערכת משומנת, יעילה וחזקה שלעולם לא תשתנה.
וטיפ לסיום: בשוק סגור אינך יכול להיות צרכן "חכם". אין לך אפשרויות בחירה וגם כשאפשרות מסוימת וחדשה נפתחת בפניך במקרה - היא מיד נחסמת על ידי בעלי עניין. בשוק כזה אתה הופך ל"פראייר בעל כורחו". אין לך אפשרות אחרת אלא לשתף פעולה עם השיטה - כי מהן האלטרנטיבות שלך?
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|
.jpg){kind=small}
050-5558535