|
דווקא המחנה המתון דוחף את הציבור באמריקה ובאירופה לתהליך מסוכן של הקצנה - מדוע? / מאת יואב ברנזון
המחנה "השפוי" הוא זה המזין את תהליך ההקצנה בציבור הרחב
אין ספק שבעולם המערבי מתנהל תהליך של הקצנה בשנים האחרונות. רואים את ההקצנה באירופה (הופכת לימנית ולאומנית יותר) ובאמריקה (הופכת לקיצונית וימנית יותר).
אבל את שורשי התהליך הזה צריך לחפש דווקא במעמקי המחנה השפוי, השמאלני, המתון, המפייס. דווקא מחנה זה, באדישותו, בתגובתו המהוססת או בחוסר תגובתו לבעיות הקשות שהציבור הרחב נאלץ להתמודד איתם - הוא זה שמוביל את הציבור הישר לחיקו של המחנה הימני, הקיצוני והטוטאלי.
כשאין מענה מהיר, תקיף וברור להתדרדרות - אנשים פונים למענה במקום אחר
האתגרים בעידן המודרני הולכים וגדלים: הביטחון האישי נמצא בצניחה חופשית. כמעט שאין מקום בטוח בעולם. הכלכלה הופכת ליותר ויותר תחרותית, לא וודאית ובלתי צפויה. אנשים רבים הפסידו את הפנסיה, הוודאות, הביטחון והעתיד הכלכלי שלהם.
החברה המודרנית היא חברה מפולגת ונטולת מרכז גרעיני ועוגן רגשי לאנשים. רוב האנשים חיים במשפחות מפוררות, חלקיות, בערים גדולות ומנוכרות, בבלבול ובפחד יומיומי. המציאות אינה פשוטה. אל מול אתגרים מורכבים אלה המחנה השפוי, הדמוקרטי והמרכזי בראשות אובמה ואחרים מגיב בצורה גרועה: או שהוא אינו מספק מענה אמיתי לבעיות, או שהוא לא עושה דבר ומתעלם מהבעיות בתקווה שייעלמו מעצמן או שהוא יוצא בהצהרות נבובות, ריקות וחסרות יכולת מימוש.
אי אפשר להישאר אדיש למצוקה אמתית של הציבור
גם ישראל היא דוגמה להקצנה פוליטית הנובעת מהזנחה ואדישות שלטונית. אנשים חווים שרשרת אינסופית של פיגועים מבלי שיקבלו מענה אמיתי לתחושת חוסר הביטחון שלהם. מבחינה כלכלית-חברתית המחאה החברתית לא הובילה לשום שינוי דרמטי מצד שלטון הליכוד. להיפך, לעיתים הציניות חוגגת ולעיתים חוסר אונים בכיסוי של סיסמאות נבובות בסגנון "אין פתרון למצב" או "אין ברירה אלא לקבל את המצב".
וכך יוצא, שכאשר השלטון "המתון" ו"השפוי" מצפצף על הציבור, אינו מספק מענה לבעיות בוערות, אינו מתייחס, אינו מבצע שינויים מתחייבים - הציבור לאט לאט נודד יותר ויותר לקבוצות שאינן מיינסטרים אך מבטיחות מענה לבעיות היומיומיות. מחנה "תג מחיר" הוא דוגמה מצוינת לכך. אלה אנשים שפונים למעשים אלימים מאוד מתוך תחושה שצה"ל והשב"כ אינם נותנים מענה אמיתי לבעיית הטרור בשטחים. למעשה, אנשים אלה נדחפים לדרך קיצונית מאוד מתוך ואקום שלטוני והעדר תגובה הולמת של המדינה לאירועים חמורים מצד הפלשתינאים.
רק אם המחנה המתון יהיה הרבה יותר חד, ברור ותקיף - המצב יישאר בשליטה
אם השלטון המרכזי והשפוי במדינת ישראל או באירופה ובאמריקה מעוניין להמשיך ולנהל את ענייני המדינה - עליו להתעורר, לקחת את עצמו בידיים, להפשיל שרוולים ולעשות צעדים דרמטיים ואמיצים שיחזירו את אמון הציבור בו. לדוגמה, הצבת גדר חדשה בגבול הדרום הייתה פעולה דרמטית ונכונה בזמנו לעצירת בעיית ההסתננות של מהגרים מאפריקה. במקום דיבורים ויללות - מעשה אפקטיבי אחד שמוכיח את עצמו ושלמעשה פתר את הבעיה (לפי הנתונים: אפס מסתננים חדשים נכנסו למדינה בעקבות אותה גדר!).
אי אפשר למצוא פתרונות "רכים" לבעיות קשות. חייבים לאמץ גישה תקיפה, אסרטיבית, דרמטית ושורשית כדי לטפל בשורה ארוכה של בעיות המקשות על חיי אזרחי המדינה כאן, באירופה ובאמריקה. רק מעשים דרמטיים, חדים ולעיתים לא שגרתיים יכולים לגרום לכך שהציבור לא ייאלץ לחפש לעצמו מנהיגים קיצוניים מתוך תקווה שאלה יעשו את העבודה במקומו של השלטון "השקול". אם השלטון המתון לא יהיה אמיץ דיו כדי לאמץ פתרונות הגיוניים ופשוטים שיחסלו את הבעיות אחת ולתמיד יקומו מנהיגים קיצוניים שבחסות הבלבול והייאוש של הציבור הרחב יקבלו תמיכה עצומה ויעלו לשלטון במקום השלטון הנוכחי.
וטיפ לסיום: הקצנה נובעת מחוסר אונים של השלטון המרכזי, השפוי והמתון. ברגע ששלטון הופך חסר אונים, אדיש, ציני או מנותק - הציבור הגדול נודד למנהיגות אחרת, בדרך כלל קיצונית יותר, כדי לקבל מענה לצרכיו. כך נוצר תהליך שבו בלית ברירה יעלו בשנים הקרובות מנהיגים קיצוניים בעולם המערבי (לה-פן בצרפת, טראמפ באמריקה ועוד) בעיקר בגלל האימפוטנציה, האדישות והפחדנות של המנהיגים מהמחנה המתון, דוגמת אובמה, הנשיא הולנד, מרקל ואחרים.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535