![]()
|
|
מדוע מרבית הנשים הקונטרוליסטיות מתחתנות דווקא עם גברים לא יציבים ובעייתים? / מאת יואב ברנזון
נשים אוהבות להיות בשליטה
מרבית הנשים אוהבות ומעדיפות להיות בשליטה בחיים. הדבר נובע מפחדים, דאגות וחרדות הנמצאות בבסיס האופי הנשי. בגיל צעיר נשים הן יותר משוחררות ונוטלות סיכונים עדיין. אולם, באזור גילאי ה-25 ואילך, לקראת תהליך הקינון והאימהות, רוב הנשים נעשות "מרובעות" ואחראיות יותר.
בניגוד לנשים הצעירות, הנשים הבוגרות מחפשות את היציבות, הביטחון, הוודאות והשליטה. הן אינן מרשות לעצמן להשתטות, להעז, לקחת סיכונים ולהמר על החיים משום שהן אחראיות מדי ועיקר המחשבה שלהן קשורה בגורל הילדים שבאחריותן. ככל שהן נכנסות עמוק יותר לתפקיד האימהי כך הן הופכות כפייתיות יותר לגבי הצורך בשליטה, משום שעם האחריות באים הפחדים, הכובד וזהירות היתר.
הבחירה הבלתי צפויה בבן הזוג הפרחח
ולמרות זאת, רבות מהנשים בוחרות את הגבר "הפרחח" בתור הפרטנר שלהן לחיים. באופן מוזר לכאורה, הן "נדבקות" דווקא לגברים הבעייתיים, הלא יציבים, חסרי הגבולות ובמידה רבה חובבי הסיכונים.
הסיבה לכך היא כפולה: ראשית, זה בדיוק השוני בין גברים ונשים. האופי הנשי ביסודו הוא זהיר וחשדן יותר אל מול האופי הגברי שהוא יותר חובב סיכונים ונועז. כך שמרבית הנשים הן זהירות ויסודיות מטבען ואילו מרבית הגברים נוטים לקחת סיכונים גדולים יותר בחיים. שנית, נשים נוטות לחפש בגברים את המשלימה התת-הכרתית שלהן. הגבר הלא יציב והמפתיע משלים אותן טוב יותר מהגבר הצפוי והחרדתי המזכיר להן יותר מדי את עצמן ומקבע אותן באותה העמדה. דרך הגבר הפרחח הן מוצאות סוג של איזון למרובעות שלהן, אמנם האיזון הוא חיצוני, אבל הוא עדיין קרוב, הדוק ומאתגר.
הפער, המשבר, הפתרון
אלא שעם השנים הפערים והמתחים בין האישה המרובעת לגבר הפרחח בדרך כלל גוברים. ככל שהיא נעשית יותר ויותר שמרנית ומרובעת כך הוא נעשה נועז ואימפולסיבי יותר. ככל שהיא מנסה להרגיע ולמתן אותו כך הוא נוטל סיכונים גבוהים וגדולים יותר העלולים להפיל את שניהם.
פעמים רבות המשבר הזוגי הוא בלתי נמנע. כשהגבר נופל בעסקים או בוגד עם נשים אחרות או חי חיי הפקרות של הימורים וסמים ואילו האישה מתכנסת עמוק יותר ויותר בתוך משטר מרובע, אחראי וכבד באופן בלתי נסבל ממש התוצאה היא שהפערים ביניהם מתעצמים והמתחים גם. לעיתים פרידה וגירושין הם המוצא היחיד, במיוחד כשהפערים בין האימפולסיביות של הגבר למרובעות של האישה הם עצומים ולא ניתנים לגישור. לעיתים דווקא שינוי הדדי הוא הפתרון, למשל כשהגבר הפרחח מרסן את עצמו ומתיישר במקביל לכך שהאישה המרובעת מעיזה להוציא מעצמה ספונטניות ולשחרר את השליטה הכפייתית שלה.
דוגמאות מפורסמות
הם לא הצליחו באמת לסגור פערים: גלית גוטמן וזיו קורן. הוא צלם חובב סיכונים ומקורי והיא דוגמנית ומיינסטרימית. הפערים ביניהם תמיד היו מהותיים וגדולים. היא ניסתה ליישר אותו הרבה מאוד שנים אבל זה לא ממש עבד לה. הם התגרשו לא מזמן והיום היא חובקת בן זוג מהוגן ומיושר מהסגנון הישן והטוב.
נראה שאצלם זה דווקא כן עובד: אייל גולן ורוסלנה רודינה. הוא הואשם בפרשת בעילת קטינות ובפרשות פליליות נוספות. נחשב "לילד רע" ופוחז. בכל זאת הביאו ילד משותף והיא מנסה לביית וליישר אותו. בעוד הוא משתדל להתיישר בשבילה (פעם הוא העדיף לישון באלכסון אגב היום כנראה כבר פחות) היא הופכת נועזת ומוחצנת יותר (השתתפה לאחרונה בריאליטי הישרדות). עדיין ביחד.
וטיפ לסיום: הדרך הנכונה להקטין פערים ומתחים זוגיים הוא לייצר מצב המאזן את הנטיות הטבעיות של נשים וגברים. נשים מטבען הן שמרניות וזהירות ולכן החצנה ותעוזה היא דבר טוב לנשים בזוגיות, במיוחד בהיבט האינטימי והמיני. גברים מטבעם הם נועזים ונוטלי סיכונים ולכן מחויבות, מעורבות ואחריות יתרמו לגברים הנמצאים בזוגיות. כשכל אחד מבני הזוג עושה את המהלך המאזן הנכון (נשים לשחרור וספונטניות וגברים לאחריות ומעורבות) הזוגיות מרוויחה מכך כי הפערים הטבעיים בן בני הזוג קטנים והולכים.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|
.jpg){kind=small}
050-5558535