|
מסדר לכאוס מוחלט
העולם הישן נעלם מזמן. במקומו ישנו עולם חדש. מהו? זהו עולם של כאוס, אויבים עלומים ונסתרים, היפוך יוצרות ואפליה מתקנת. השינוי מתחולל בכל תחומי החיים, בתוך העולם המערבי ומחוצה לו - באותה המידה.
כיצד באים לביטוי השינויים של העולם החדש? למשל:
הפושעים הופכים סלבריטאים - האקרים הם גיבורי התרבות החדשים. למרות שמדובר באנשים פליליים לכל דבר, הם נתפסים כרובין הודים של העולם המודרני, המחלישים את כוחה של המדינה ומסוגלים לתקוף אותה ולהגחיך אותה לקול תשואת ההמונים.
הרוצחים הופכים לקורבנות - זכויות הרוצחים חשובות יותר מזכויות הקורבנות. לעיתים קרובות אנו צופים מעל בימת בתי המשפט בפסיקות לא הגיוניות שמעדיפות את טובת ורווחת הרוצח הנתעב ביותר מאשר את זכויות הצדק של הקורבן או של משפחתו.
העילגים הופכים למוכשרים - ככל שאדם הוא עילג, עממי, פשטני וחסר תרבות כך הוא הופך לידוען, מבוקש, פופולרי ואהוב. תרבות הפופוליזם מובילה למצב בו הנראות והיופי חשובים יותר מכל דבר אחר.
המלחמה הופכת מגלויה למלחמת צללים - כיום אי אפשר לדעת מיהו בדיוק האויב שלך כי המלחמה מתנהלת העיקר בצללים ובמחשכים (לוחמת סייבר, מלחמות מול ארגוני טרור עלומים ומבוזרים, האקרים נסתרים, אפילו טוקבקים אנונימיים וכיו"ב).
מלחמת כל בכל - מהאקרים טובים דרך לוחמי חופש רצחניים
בתוך עולם כאוטי והפוך - ההיגיון הרגיל והסביר כבר אינו תופס. ישנו "היגיון חדש" והיגיון זה קובע שטרוריסטים הם לוחמי חופש, שמותר להרוג חפים מפשע אם הדבר נובע מהרצון בחופש ובעצמאות, שלכולם יש זכויות שוות גם לעבריינים, לרוצחים, לשקרנים או לאלימים ושלטון שנבחר באופן דמוקרטי הוא לגיטימי גם אם הוא אונס, רוצח, משקר ומבצע פשעי מלחמה.
בשם הרצון להשטחה ולשוויון - יוצרים סוג של אפליה מתקנת והגנה אוטומטית גם על הגרועים שבמעשים, האנשים והמשטרים. התפיסה ההומנית משתלטת על השיח והתפיסה הזו אינה מחבבת היררכיה, ניצול או קיפוח ולכן היא תוקפת ומעוותת את כל מי שלכאורה נמצא בעמדה "גבוהה" או במצב של "שליטה" על האחר. אפרופו, אחת הסיבות שהעולם כל כך נגדנו היא שישראל ממותגת כמדינה ש"שולטת" על עם אחר. הצגה שכזו הופכת את ישראל באופן אוטומטי למדינה שנואה. המיתוג "הכובש" ו"השולט" של מדינת ישראל עומד בניגוד גמור להיגיון המודרני החדש החותר לשוויון בין עמים ולביטול כל מצב של שליטה או ניצול של עם אחד את העם השני.
עולם ללא חוקים
העולם הנוכחי מנוהל ללא חוקים ברורים. כולם שווים, כולם מועצמים, כולם בעלי זכויות - ולכן כל אחד יכול לעשות הישר בעיניו. כתוצאה מכך, מערכת אכיפת החוק נחלשת, נוצרת מלחמת כל בכל, כל הקודם זוכה והפרט לומד לדאוג לעצמו ולא להסתמך על המערכת או על השיטה. השיטה הכלכלית הופכת חזירית ומניפולטיבית, השיקולים הכלכליים ותאוות הבצע גוברים על כל שיקולי מוסר, ערכים, כבוד או תרבות והחברה האנושית מתרוקנת בהדרגה מכל ערכיה הבסיסיים.
בעולם ללא חוקים אין גם גבולות. נוצרת גלובליזציה נרחבת, החומות שבין המדינות נעלמות - אבל התוצאה היא נדידת עמים ואפשרות לכל אדם לחיות בכל מדינה. כך יוצא, שעמים שלמים פולשים למדינות ללא גבולות. שאירופה מתמלאת בעמים זרים ושמדינות מאבדות את גבולותיהם הטבעיים או החוקיים. בהקשר לזה, מדינת ישראל היא אחת מדינות הבודדות בעולם שמנסה לשמר את זהותה המובהקת ולהגן על גבולותיה במקום להפוך למדינת כל אזרחיה. זו אחת הסיבות מדוע בשנים האחרונות ישראל הציבה חומות ברזל במרבית גבולותיה מחשש להצפה של מהגרים וזרים מבחוץ. אף מדינה לא ביצעה מהלך כה מובהק שכזה כמו ישראל.
כשהבלגן חוגג
גם בתחום הזוגי הכוח מתחלק שווה בשווה בין הגבר והאישה - ולכן רואים את מלחמת הכל גם בבית. בין נשים לגברים. אפילו בין ילדים להורים. כשאין היררכיה והפרדה בין כוחות - נוצרת מציאות שוויונית שמקפלת בתוכה אתגרים לא פשוטים.
כל צד נלחם את מלחמתו שלו - והתוצאה היא מתח בבית, מאבקי שליטה אינסופיים, יחסים מורכבים בין ילדים להורים וחוסר כבוד לגיל, למעמד או לתפקיד. הדבר מחייב איפוק, ריסון עצמי והפגנת כבוד שכיום הפכו למצרך נדיר.
וטיפ לסיום: תרבות הכאוס שואפת למצב של שוויון מוחלט. קצת בדומה לקומוניזם בשעתו. עולם ללא גבולות, עם אזרחים שונים אך שווים, עם שוויון מוחלט בין המינים ועם מערכות הומניסטיות שרק מסוגלות לעזור ולתמוך אבל לא להציב גבולות, להרתיע או להעניש כשצריך. התוצאה היא מציאות מבולבלת, דינמית ומסובכת שמותירה את האזרחים במצב של איום מתמיד, אי וודאות וצורך להיות ערני בכל עת. ברקע, מתגברת הכמיהה לסדר הישן, למערכת פשוטה וברורה של חוקים, לוודאות ולקצת שקט בעולם שהוא דינמי מדי, פתוח מדי, לא יציב ואף מסוכן.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|