|
מדוע אנשים נכנסים לזוגיות או בכלל לשותפויות ארוכות טווח? / מאת יואב ברנזון
שלמות או נכות?
ניתן לחלק את האנושות לשתי קבוצות יסוד: הנכים והשלמים. רוב האנשים הם נכים. מעטים בלבד הם שלמים. הנכים הם אנשים בעלי מוגבלויות אנושיות כלשהן: למשל, הם פוחדים להיות לבד, הם מעדיפים להשתייך לקבוצה ולא לבלוט לרעה או להיות חריגים, הם לא מסוגלים לפרנס את עצמם בכוחות עצמם, הם זקוקים לפרטנר דומיננטי שיוביל אותם, הם זקוקים לשותף בגידול הילדים וכיו"ב.
השלמים הם אנשים חסרי מוגבלויות (כלומר אנשים שממש יודעים להסתדר בחיים לבד) או שהמגבלות שלהם אינן גורמות להם לסטות מהדרך שלהם (הם מסוגלים להתגבר על הפחדים שלהם או על החסרונות שלהם בעבודה מאומצת ובכושר תושייה). כך יוצא, שהשלמים על פי רוב לא מתחתנים ולא יוצרים בכלל שותפויות או בריתות זוגיות או עסקיות ואילו הנכים נאלצים ליצור בריתות כאלה ברמה הזוגית ובכלל בחיים פשוט כי אין להם ברירה.
המניע הבסיסי הוא תמיד אותו המניע: נכות, צורך, מגבלה אישית והבנה בתועלת הברית
כדי ליצור ברית זוגית, עסקית, כלכלית או אחרת - חייב להיות מניע. אנשים אינם כורתים ברית עם "האחר" כך סתם. הם צריכים סיבה טובה לעשות זאת. סיבת הסיבות היא תמיד אותה הסיבה: חוסר יכולת לבצע את המטרה או להגשים אותה לבד.
למשל, אדם שהקים עסק לנגרות והוא מגלה שלא רק שהוא נגר מעולה ויודע לייצר רהיטים נהדרים אלא גם שהוא איש שיווק מצוין, יודע לנהל אנשים ועובדים ומנהל את חשבונותיו בצורה קפדנית וכראוי. אדם כזה קרוב לוודאי שלעולם לא יקים שותפות עסקית עם עוד נגרים אחרים - פשוט משום שהוא לא זקוק לעזרה בעסק שלו, הוא יודע לעשות "הכל" בצורה מושלמת וכל שותפות עם גורם זר רק עלולה לחבל לו בעסק (השותף עלול לגנוב לו לקוחות או סודות עסקיים או פשוט להקים עסק מתחרה אחרי שילמד את כל השיטות של אותו בעל מקצוע).
אם לבד אני לא יכול - ביחד אוכל!
רק מי שלא מסוגל לעשות "הכל" לבד - פונה לאפשרות של שותפות. למשל, אם אדם רוצה להקים חברה למכירת תוכנת מחשבים והוא מעולה בתכנות אבל גרוע בשיווק - הוא יחפש שותף שהוא טוב עם אנשים, יודע לדבר ויודע למכור ויחד הם יכולים להגיע להצלחה עסקית מסחררת, בעוד שלבד כל אחד מהם תקוע ללא סיכוי אמיתי להצלחה (המתכנת לא יידע למכור את התוכנה ואילו המשווק לא יידע לתכנת את התוכנה).
רק הנכים זקוקים אחד לשני בצורה כל כך נואשת שהם ירצו "להתחתן" ביחד ולהתקדם האחד בעזרת השני אל עבר המטרה הנכספת. גם ברמה הזוגית הדבר עובד בדיוק באותה הצורה: רק אנשים שיש להם נכויות וחללים באישיות שלהם ירצו בצורה נואשת להתחתן עם שותף או שותפה לחיים - ולבצע אגב כך פשרות וויתורים לא פשוטים - רק כדי להתקדם יחד לעבר המטרות החשובות להם.
מה שמחזיק מערכות יחסים היא נכות - הרבה לפני אהבה
אהבה בין בני זוג היא דבר חשוב מאוד, אבל היא לא זו המחזיקה את מערכת היחסים במשך שנים על גבי שנים. מה שמחזיק מערכות יחסים או בריתות ארוכות טווח היא הידיעה שללא הפרטנר הזוגי - החיים הולכים אחורה, הנכות צצה ומרימה ראש, היכולת להתמודד עם החיים ולכבוש אותם הולכת ופוחתת והסיכוי להצלחה הולך ומתרחק.
וכך, כל עוד אדם מרגיש שלם וחופשי הוא מן הסתם לא ייקח ברצינות את כל ההזדמנויות הרומנטיות שנקרות על דרכו - פשוט משום שהם אינן חיוניות לחייו. הוא יודע להסתדר לבד והוא לא באמת "זקוק" למערכת יחסים מחייבת. לעומתו, אדם שמגיע בנקודה מסוימת בחייו להבנה שאם הוא לא ימצא שותף לחיים - החיים שלו יתקעו הרחק מאחור, אדם כזה יחפש בנרות אחר שותף או שותפה לחיים ויהיה מוכן להמון פשרות וגמישות כדי להשיג את הברית הנכספת שתאפשר לו להסתיר ולעקוף את הנכויות האישיות שלו ולהתקדם אל עבר מטרותיו.
וטיפ לסיום: אנשים שיודעים להסתדר לבד לא צריכים זוגיות. אנשים שכושר ההתמודדות המעשית והרוחנית שלהם עם החיים היא מוגבלת (רוב האנשים) כן זקוקים לזוגיות אבל לא רק ממקום של אהבה וחום אלא יותר מכך, ממקום של הישרדות והתקדמות.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|