פענוח הצופן של הרווקה הקלאסית
מי זו הרווקה הקלאסית, מהם המאפיינים שלה ומה היא הבעיה המרכזית שלה? / מאת יואב ברנזון
הרווקה הקלאסית: פרפקציוניסטית, קונטרוליסטית, חסרת גבולות ועצמאית מדי
רווקה קלאסית היא אישה בדרך כלל אטרקטיבית, חזקה, דעתנית, חותרת לשלמות, אוהבת שליטה, אינה יודעת לשמור על גבולות ועצמאית בצורה חריגה. השילוב של המאפיינים האלה יחד מגדיל מאוד את הסיכוי שהיא לא תצליח למצוא חתן כלבבה, ממגוון של סיבות:
1. היא רודפת אחרי גברים שלא מעוניינים בה כי היא רגילה להשיג בדיוק את מה שהיא רוצה.
2. היא תשחית ותבזבז שנים רבות בניסיון לכבוש גברים במקום במאמץ לבנות קשרים.
3. העצמאות שלה תדחוף אותה לחפש את הגבר הנכון ולא להתפשר כי היא מסוגלת לחיות תקופות ארוכות לבד.
4. אופייה החופשי יעכב אותה מלהבשיל לחיים של הקרבה ואימהות המכרסמים באופן דרמטי במידת החופש בחיים.
5. בניסיון לדחות את שלב ההתבגרות היא תהפוך "בררנית" בגברים רק כדי לא לפתור את הפחד שלה מאובדן החופש.
6. הסירוב שלה לחיות כמו כולן דוחף אותה לרווקות ולחופש בעוד שהכמיהה העמוקה שלה היא להיות אמא בדיוק כמו כולן.
מאחורי החתירה לשלמות מסתתר הפחד מאובדן החופש האישי
שני דברים מאפיינים את הרווקה הקלאסית: האחד, היא אדם חופשי בצורה יוצאת דופן. השני, היא נוטה להתאהב בגברים "חופשיים" כמוהה. בבסיס העניין, אישה נותרת רווקה כל עוד החופש האישי שלה חשוב לה יותר מהכל: יותר מהסטיגמה החברתית כ"רווקה", יותר מהעובדה שהיא אינה מביאה ילדים והיא דוחה את האימהות שלה, יותר מהצורך שלה בביטחון ובבסיס כלכלי, יותר מהבדידות בלילות ומהתחרות העזה עם נשים אחרות שכן מתחתנות וכן מתקדמות.
כל עוד אישה אינה מרגישה צורך עמוק להביא ילדים - רוב הסיכויים שהיא תישאר רווקה או שהיא תנהל מערכות יחסים לא מחייבות ולא רציניות שבסופו של דבר לא יובילו לשום תוצאה. הרגע שבו הרווקה הופכת לבת זוג אמיתית ובשלה הוא הרגע שבו היא מבינה שהיא רוצה ילדים יותר מכל דבר אחר - יותר מהחופש האישי שלה, היכולת שלה לעשות מה שעולה על רוחה או מה שבא לה והשליטה המוחלטת בחייה.
חוסר בשלות לחיות תחת מסגרת ברורה ומגבילה
הרווקה הקלאסית אינה רווקה כי היא "לא מוצאת גברים" אלא כי היא מכורה לחופש שלה והמחשבה על חיים מגבילים (מגבלות שילדים יוצרים בחיים ומגבלות שהנישואים יוצרים בחיים) עושה לה לא טוב ומרחיקה אותה מרעיון הנישואין והמחויבות.
כל עוד הרווקה הקלאסית חיה תחת האידיאולוגיה של "החופש מעל לכל" היא גם תבחר גברים שדומים לה (חופשיים ונמנעים ממסגרות וממרות) ולכן איתם אין סיכוי שהיא תגיע למיסוד או להקמת משפחה. ברגע שהיא רוצה ילדים יותר מכל דבר אחר בחיים - היא תתחיל לבחור את הגברים שמעולם לא בחרה בהם: הכנועים, ה"שפוטים", הגברים שאינם מכורים לחופש. אלה שכן מסוגלים לחיות בתוך המסגרת ולא מחוצה לה.
בר רפאלי - מקרה לדוגמה
בר רפאלי היא אשת חופש קלאסית. במשך רוב חייה היא התעופפה בעולם לכל נקודה אפשרית, חיה את החיים של "האפשרויות הבלתי מוגבלות", התגוררה לבדה וללא מערכת יחסים מחייבת (היחסים עם לאונרדו דה קפריו שהוא בעצמו איש חופש קלאסי לא היו יחסים מחייבים לפי כל קנה מידה ובגלל הנטייה של דה קפריו לחופש גם הסיכויים שלהם למיסוד היו אפסיים).
לקראת גיל השלושים היא התחילה לחוש בדידות, חברותיה וחבריה התחתנו והביאו ילדים, החופש כבר לא נראה כזה זוהר ובעיקר - היא הרגישה שהיא בשלה ורוצה להביא ילדים (היא מעידה על עצמה שהיא רוצה להביא 4 ילדים) ושהיא מוכנה לשעבד את חייה למגבלות, לקשיים ולמחויבות האדירה הכרוכה בכך. מאותו הרגע דרכה לנישואין הייתה קצרה כי המוקד שלה השתנה ובמקום גברים של חופש היא בחרה בגבר שמוכן להקים אתה יחד משפחה גדולה.
וטיפ לסיום: אישה שלא מוכנה לשים את הרצון שלה בילדים מעל כל יתר הדברים החשובים לה - תתקשה למצוא את החתן המיועד לה, ולא משנה אילו הזדמנויות הגורל יעניק לה. אבל רגע המהפך תלוי במידה אדירה במוכנות של האישה להביא ילדים - לפני כל דבר אחר, כולל הזוגיות, כולל האהבה, כולל החופש. מרגע שאישה נחושה להביא ילדים בכל מחיר - הסיכוי שלה למצוא את החתן הנכון עולה פלאים. כל עוד היא אינה נמצאת במקום הזה - הסיכוי לחתונה הוא נמוך מאוד וגם אם מתרחשת חתונת בוסר לפני שהיא באמת בשלה ומוכנה למהפך הפנימי בתוכה קרוב לוודאי שהיא תסתיים תוך זמן קצר בפרידה ובגירושין חפוזים.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|