קריסתו של הגוש הקפיטליסטי
כפי שהקומוניזם קרס כך גם אחיו התאום הקפיטליזם עומד לקרוס - מדוע? / מאת יואב ברנזון
קפיטליזם חזירי - תחילת הסוף
כל עוד הקומוניזם עמד מול הקפיטליזם - היה ריסון לקפיטליזם שסימל את האלטרנטיבה לקומוניזם. אולם ברגע שהקומוניזם קרס החלה הספירה לאחור לקראת מותו של הקפיטליזם.
הקפיטליזם של ימנו מגיע לשלב קיצוני: זהו השלב החזירי. אין מוסר, אין מגבלות, יש שחיתות והשחתה של כל מערכות החיים: הפיננסים, הבנקים, החברות, המזון, התרופות, החינוך. למעשה כיום, כל מערכות השלטון בעולם המערבי מזוהמות בחיידקי הקפיטליזם החזירי שאי אפשר עוד להיפטר ממנו.
מקסום רווחים ולא מקסום תוצאות: זאת הבעיה
הבעיה המרכזית של הקפיטליזם היא הנסיון להגיע למקסימום רווחים ולא למקסימום תוצאות. למשל, חברת תרופות לא בהכרח תשקיע בתרופה הכי טובה שיכולה להיות (כי אם היא באמת תציל חיים אז הכנסות החברה יקטנו בסופו של דבר) אלא היא תשקיע בתרופה הכי יקרה שיכולה להיות (למשל, תרופות מסוימות שרק מאריכות חיי חולי סרטן עולות עשרות אלפי דולרים לחודש לא בגלל שאלה עלויות התרופה או מחירה האמיתי אלא רק בגלל שיש מספיק אנשים נואשים שישלמו את המחיר המופקע שחברות התרופות דורשות).
כשהמדינה, החברות המסחריות, בתי הספר, בתי הכלא, בתי החולים, העיריות - למעשה כל גוף שהוא חושב רק על טובתו האישית ומקסום רווחיו התוצאה היחידה האפשרית היא נזק קטסטרופלי לכל מערכות החיים. המדינה מנצלת ופוגעת באזרחיה רק כדי "למקסם" את רווחיה ולהגדיל את המיסים שהיא משיתה על אזרחיה כדי שקופתה תהיה מלאה וכדי שהיא תוכל לשמן את המערכות הפוליטיות שלה, החברות המסחריות מייצרות מוצרים פגומים בעלי תוחלת חיים מוגבלת מראש, עוסקות בהונאות ענק, יוצאות בקמפיינים שקריים רק כדי לעשות רווחים ולהציג לבעלי המניות גרף צמיחה עולה ואינסופי, בתי הספר ובתי הכלא וכן בתי החולים עושים שיקולים כלכליים גרידא על חשבון הטיפול בחולים, חינוך הילדים ומשפט הצדק, והכלכלה כולה מנוהלת מתוך אינטרס שהוא מספרי ולא אנושי.
משק מושחת מוביל בהכרח לניוון וקריסה
כשהמושג "מקסום רווחים" בכל מחיר הוא מושג נורמטיבי - התוצאה היא שחיתות. בעולם הגון - המטרה אינה מקסום רווחים אלא מקסום תוצאות: יצירת מוצרים איכותיים במחירים הוגנים, מתן שירות יעיל וטוב לרווחת התושבים וסיוע ועזרה של המדינה גם ללא כל שיקולים כלכליים. אבל בעולם קפיטליסטי חזירי - אין מושגים כמו "רווחת הציבור", "הגינות", "אנושיות" ו"פעולות לטובת האזרחים". ישנו שיקול אחד בלבד והוא מקסום תועלות או רווחים.
במשק קפיטליסטי נטול חמלה או אנושיות - אין אפשרות להימלט מקריסה. משום שבעולם צרכני שכזה המדינה מעודדת את האזרחים לצרוך ללא צורך וללא סיבה (כדי להניע את הכלכלה ולהגדיל את גביית המיסים), המדינה מאפשרת לעצמה ולאזרחים ליטול לשם כך אשראי (משכנתאות, הלוואות וחובות מכל סוג שהוא) שרק מסבכות את האזרחים והמדינה במעגל צרכני שאי אפשר לצאת ממנו ואגב כך מייצרת פסולת של מצרכים מיותרים שאין היכן להטמין אותם או להיפטר מהם והם יוצרים נזק סביבתי אדיר ועומס בלתי אפשרי על משאבי כדור הארץ. וכך המעגל המזוויע הזה מתקיים עד שהוא מתפוצץ.
ההבטחה הגדולה קורסת: החיים היפים אינם יפים כלל
העולם הצרכני-קפיטליסטי מבטיח חלום: תעבדו המון, תהיו עשירים, תבזבזו כל היום ותהיו מאושרים. אבל החלום הוא שקרי. צרכנות אינה תחליף לחיים אמיתיים, האושר אינו נובע ממסעות שופינג, חובות צריך להחזיר ואי אפשר ולא ניתן לעבוד כל החיים כי בסוף הגוף והנפש נשחקים ומתעייפים.
הכלכלה הגלובלית הקפיטליסטית מתקרבת לסוף דרכה. היא נמצאת בשלב מתקדם של הונאה ושקר עצמי (כמו פירמידה שמגיע לסוף דרכה). מדינות משקרות לגבי מצבן הכלכלי (יוון וסין למשל) בלי להניד עפעף, החובות נערמים עוד ועוד ולא רואים את האופק (אמריקה מתקרבת לחוב של 20 טריליון דולר ללא שום סיכוי להחזיר אי פעם את החוב האסטרונומי הזה), תרבות הצריכה אינה מובילה לאושר (מספר המדוכאים הצורכים תרופות נגד דיכאון גואה במערב ומתקרב לכ-40 אחוזים) והמוצרים המודרניים ברובם מיותרים לגמרי (לדוגמה האפל-ווטש היא המצאה מיותרת לחלוטין והציבור הרחב מתחיל להבין שפעמים רבות החברות המסחריות ממציאות מוצרים מיותרים לחלוטין רק כדי "לצמוח" בכל מחיר על חשבונו).
וטיפ לסיום: השיטה הקפיטליסטית הגיעה לסוף דרכה. היא אינה ברת קיימא, היא אינה מסוגלת להציג צמיחה אינסופית, היא יוצרת חובות ענק עבור הוצאות ענק שברובן הגדול מיותר לחלוטין. הדור הזה והדור הבא יהיו משועבדים כל חייהם לחובות עתק שנוצרו בידי מדינאים וכלכלנים חזיריים.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|