1. עליית יוקר המחייה במדינות המערב מקטינה את המוטיבציה של הורים להביא הרבה ילדים בשל ההוצאות הגדולות הכרוכות בגידולם. הנטייה הרווחת היא להסתפק במעט ילדים שיקבלו את מירב ההשקעה, בבחינת "מעט אבל איכותי".
2. מרכזיות הקריירה כחלק מההגשמה העצמית של הפרט ודרישות השוק המודרני הופכות אנשים רבים ללא זמינים להקמת משפחה גדולה או להקמת משפחה בכלל. מרבית הצעירים יעדיפו לטפח לעצמם קריירה מצליחה אך תובענית ועמוסת שעות עבודה מאשר להישאר בבית ולגדל ילדים "ללא הגשמה עצמית" משמעותית.
3. הרצון העז של נשים במערב לממש את עצמן ולהיות "שוות" לגברים מכרסם במוטיבציה שלהן להביא מספר רב של ילדים מתוך הבנה ברורה שהדבר יבוא בעיקר על חשבונן והן אלה שיצטרכו לשלם את המחיר הכבד בתמורה - העדר קריירה, פגיעה בהופעה שלהן, שעבוד לגידול הילדים וחוסר זמן פנוי לעצמן.
4. הסגידה למודל היופי הרזה והרצון להיות צעירים לנצח רק מחריף את הקונפליקט של נשים בין רצונן להיות אימהות לבין רצונן להיחשב אטרקטיביות וזוהרות. המתח הזה מוביל להקטנת המוטיבציה לשעבוד עצמי למשפחה גדולה ומורחבת.
5. שלל האטרקציות והגירויים המצוי בערים המרכזיות של המדינות המודרניות מסיט את המוטיבציה של זוגות מהרצון הטבעי לגדל משפחה לפעילויות פנאי שעשירו את עצמם, יסעירו את חייהם וינציחו את חיי החופש שלהם.
6. הרצון להיות חופשי כמה שניתן והפחד המובן והעמוק ממחויבות אדירה ובלתי ניתנת להחזרה גורם לאנשים בכל רחבי העולם לחשוש מלקחת אחריות על משפחה גדולה או לעיתים אפילו להימנע מהקמת משפחה בכלל. במקום זאת אנשים מעדיפים חיים נטולי אחריות מלאה - חיים קלים ומחייבים פחות.
7. התפרקות "המסגרות הגדולות" - דהיינו המדינות, הדתות, המסגרות החברתיות והמשפחות הגרעיניות - ועליית האינדיבידואליזם כל אלה משאירים את הצעירים חופשיים לעצמם בהעדר מסגרות גדולות שאינן לוחצות עליהם להמשיך במסורת ולהקים משפחות גדולות. חשוב לציין שהמסגרות הגדולות הפסיקו לתמוך כלכלית ומעשית בהקמת משפחה גדולה כפי שהיה בעבר ו"רשתות ההגנה החברתיים והשבטיים" אינן חזקות ומעורבות בנעשה כפי שהיה במאות האחרונות.
8. העולם הגלובלי שיוצר מציאות "שטוחה" והחיים המתועשים בערים הגדולות והצפופות הרגילו מאות מיליוני אנשים לחיות "בקופסת קרטון קטנה". החיים בעיר הגדולה מעניקים אשלייה של מרחב וגודל אך הם גם מאלצים אנשים לגור בדירות מיניאטוריות, לרכוש במרכולים קטנים, לאכול כמויות קטנות ולהקטין את החשיבה וחווית החיים שלהם. כחלק מכך, קיומה של משפחה גדולה אינו תואם "תפיסת עולם מוקטנת ומצומצמת", יעילה ומינימליסטית.
9. התהליך המודרני גורם לאנשים לאבד את הדחף לאינטימיות, חום, ומשפחתיות. אנשים גדלים בצורה מנותקת יותר, מחוברים לטכנולוגיה ואמצעים ממחושבים שעימם הם יוצרים את עיקר האינטימיות שלהם במהלך היום. משפחה גדולה לעומת זאת, דורשת רף אינטימיות גבוה שיותר ויותר אנשים לא מעוניינים או לא מסוגלים לעמוד בו.
המגמה
ללא ספק, מגמה זו תימשך ותחריף. במזרח הרחוק, באירופה וגם באמריקה רואים הקטנה משמעותית של הילודה ובמקומות רבים אפילו ריבוי שלילי של האוכלוסיה. האזורים העיקריים בהם ישנה ילודה רבה הם האזורים הנחשלים אליהם הקידמה והמודרניות טרם חדרה בצורה עמוקה.
בעוד כעשרים או שלושים שנים נראה צמצום משמעותי יותר באוכלוסיית העולם המערבי - אך לא רק. גם במה שקרוי העולם המסורתי (דהיינו מדינות ערב, מדינות האיסלם ואפריקה) רואים המשך למגמה זו וירידה יחסית ברמת הריבוי הטבעי שהייתה נהוגה שם בעבר.
העתיד
המשפחה לא תיעלם מן הסתם, אבל מקומה ותפקידה ירד. בישראל מקומה של המשפחה הוא מרכזי מאוד ממגוון סיבות (מסורת, דת, הישרדות ורצון להתרבות כדי להוכיח לאויבנו שלעולם לא יוכלו לחסל אותנו) אבל גם בישראל ישנו קושי להביא מספר רב של ילדים בגלל שיקולים שהם בעיקרם כלכליים.
ללא ספק, הנושא הכלכלי הוא אחד הנושאים המרכזיים בהקמת או בהימנעות מהקמת משפחה גדולה, בישראל ובעולם כולו. ככל שמצב הכלכלי העולמי יישאר בערפל ובאי וודאות - כך ימשיכו הכוחות הכלכליים ללחוץ לכיוון של "התייעלות משפחתית", דהיינו ירידה בריבוי הטבעי וחסכון בהוצאות אחזקת המשפחה.
וטיפ לסיום: העתיד אינו נראה ורוד במיוחד בכל הקשור במושג המשפחה, ודאי לא כשמדובר במשפחה הגדולה והמבורכת במספר רב של ילדים.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
.jpg){kind=small}
050-5558535