|
מהי זוגיות למטרת הורות ומהן תוצאותיה? / מאת יואב ברנזון
כשהמטרה היא משפחה
יש אנשים שבוחרים את בני הזוג שלהם לא בגלל הרומנטיקה או האהבה אלא בגלל המחשבה והתחושה שהם יהיו הורים טובים, אחראיים, רציניים ומסורים לילדיהם המשותפים. כאלה ש"אפשר לסמוך עליהם".
לתפיסתם, כשהמטרה היא משפחה גדולה וחזקה הרי שמטרה חשובה מעין זו מקדשת גם את "האמצעים", כלומר ניתן לוותר בגללה על הרומנטיקה ועל המשיכה.
סוגרים את הבאסטה - מה הלאה?
מערכות יחסים למטרת הורות ומשפחה שורדות כל עוד נמשך תהליך הרחבת המשפחה. אולם מה קורה לאחר מכן? ברגע שהשלב הקריטי הזה מוצה והמשפחה כבר חיה ונושמת - אין סיבה אמיתית להמשיך ולהיות יחד.
המשבר הזוגי מחכה מעבר לפינה במיוחד לאלה שאחרי שלב הקמת המשפחה מתעוררים ומבינים שהם רוצים גם להרגיש אוהבים ונאהבים, רומנטיים ומשוחררים. שלא הכל בחיים זה משימות, מטרות, רצינות ואחריות. שיש גם מקום למשחקים, להנאה, לכייף ולשחרור.
כשהאחריות באה לפני האישיות
כשהאחריות באה לפני הצרכים האישיים ולפני הצרכים של האישיות - אנשים הופכים מאוד טכניים וכבדים. הם מקימים מערכת משפחתית מתפקדת - אבל הם מוותרים ומקריבים בדרך את כל מה שהם.
הם מוותרים על שמחת החיים, על סקס, על הנאות, על שחרור, על חיבור, על איזון ועל ספונטניות. הכל הופך מתוכנן, רובוטי, מאולץ ומכווץ - רק כדי להיות הורים "טובים" ו"מסורים".
זוגיות מאוזנת - ילדים לצד רומנטיקה
ניתן ליצור מלכתחילה זוגיות מאוזנת שאינה מקדשת את הילדים או את הילד שבפנים - אלא מעניקה מקום לשני הקצוות: גם משפחה וילדים אבל גם הנאות חיים וספונטניות.
גם אחריות ורצינות אבל גם שחרור והפתעות. הדרך היחידה לתחזק זוגיות מספקת ואמיתית במקביל לבניית משפחה היא לתת מקום לשני הצרכים הבסיסיים הללו ולא רק לאחד מהם על חשבון השני.
וטיפ לסיום: מי שמתחתן רק מתוך מחשבה של להביא ילדים ולהקים משפחה - סופו שיתגרש כשיגיע השלב בו החסכים שלו כגבר וכאישה יהיו חזקים יותר מהסיפוקים שלו כאבא וכאימא.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
|
|