מדוע תופעת העצבים קשורה ביחסי השליטה בזוגיות? / מאת יואב ברנזון
העצבים והכעסים הם כלי להשגת הרצונות
אנשים עצבניים וכעסנים הם לא רק אנשים ש"מגיבים" לאירועים בצורה לחוצה ולא נעימה אלא בעיקר אנשים שמנסים "לשלוט" באירועים דרך הפחדה והתנהגות אלימה.
כעסים ועצבים הם אחד הכלים האלימים שבאמצעותם אנשים מאיימים ומפחידים אחרים - כדי להשיג את רצונותיהם מהם. למשל, אם אתה רוצה משהו ואתה כועס ומשתולל, אתה מניח באיזשהו מקום שייתכן שהלחץ הפסיכולוגי הזה יגרום לצד השני לוותר לך (בדומה פעמים רבות למה שילדים קטנים עושים להורים שלהם, כשהם רוקעים ברגליים, צורחים ומשתטחים על הרצפה כדי להשיג את הרצון שלהם).
המחשבה שאני משפיע ושיש לי כוח גורמת לי להתעצבן
אז מה קודם למה? העובדה שאני אדם עצבני או המחשבה שבאמצעות העצבים אני יכול להשיג בקלות רבה יותר את הרצונות שלי? בדרך כלל, התשובה האמתית היא שעצבים הם כלי להשגת רצונות ושאנשים מתעצבנים "בכוונה" ובמודע כחלק מהאמונה שלהם שהם כן יכולים לשלוט ולהשפיע על סביבתם.
למעשה, מי שמוכן להשלים עם העובדה שהוא אינו מנהל או משפיע על סביבתו - לא יהיה אדם עצבני אלא אדם מפויס ושליו. מדוע? משום שמי שאין לו שום צורך להכתיב דברים גם אין לו שום צורך להתעצבן או להפעיל לחץ פסיכולוגי על אחרים.
אם אני לא משפיע - אני לא כועס, מדוע?
במערכות יחסים הדבר בולט במיוחד. גברים או נשים עצבניים הם בדיוק אלה שמנסים להשיג שליטה בקשר הזוגי ולהכתיב מה יקרה בו. ברגע שמשהו קורה והוא אינו מוצא חן בעיניהם - הם "מתעצבנים" כדי להרתיע את בן הזוג השני וכדי להכתיב לו את הרצון שלהם.
יש זוגות שבהם אין כעסים ועצבים משום שאחד מבני הזוג לפחות אינו מנסה להשפיע או להכתיב מה קורה, אלא "זורם" עם ההחלטות של הצד השני. במצב כזה, הזוגיות היא נינוחה יותר, כי אין מאבק שליטה וברגע שאין מאבק שליטה אין שום צורך בעצבים או כעסים.
מי מחליט בקשר? זו השאלה
אם אתם אנשים דומיננטיים, אנשים שמאמינים שדעתכם חשובה, שאתם קובעים, שאתם מיוחדים, שאתם משפיעים ושחשוב שדעתכם תישמע ותתקבל - קרוב לוודאי שאתם אנשים עצבניים וכעסניים מעל לממוצע.
לעומת זאת, אם אין לכם שאיפות להכתיב, קל לכם לזרום, השלמתם עם העובדה שהחיים מתנהלים על ידי אחרים ולא אכפת לכם שאנשים אחרים ייקחו שליטה - סביר להניח שאתם לא מתעצבנים כמעט משום דבר.
וטיפ לסיום: הפתרון לבעיית העצבים טמונה ביכולת שלכם לוותר על התפקיד הדומיננטי ביחסים שלכם עם אחרים. למרבה האירוניה, דווקא מי שרוצה לשלוט - פעמים רבות מאבד שליטה ומתעצבן. לעומתו, מי שאינו שואף להגיע לעמדת כוח ושליטה ביחסים שלו עם אחרים - הוא לא רק הרגוע והשקט יותר אלא גם זה ששומר של השליטה העצמית שלא ולא מאבד אותה.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|