|
מהי הסיבה שגורמת לאנשים להשתלח ולהיות עצבניים כלפי אנשים קרובים וזרים? / מאת יואב ברנזון
תהליך חלקי של אינדיבידואליזציה
יש אנשים שמפגינים התנהגות עצבנית כלפי כל האנשים ("עצבנים לכולם") ויש אנשים שמפנים את העצבים שלהם רק כלפי האנשים שקרובים אליהם ("עצבנים לקרובים") .
המשותף לשתי קבוצות הללו היא העובדה שאנשים אלה לא השלימו את תהליך האינדיבידואליזציה שלהם בילדותם. חשוב להבין שבמצב בריא, אדם משלים את תהליך השלמות האישית שלו במהלך תקופת הילדות שלו ומגבש תפיסת מציאות ריאלית ועצמאית שבה הוא רואה את עצמו ואת האחרים כשלמים.
כשהאחרים הם חלק ממך - אתה תתנהג אליהם בצורה עצבנית
אלא שיש אנשים רבים שלא משלימים את התהליך הזה במלואו אלא רק באופן חלקי. משמעות הדבר היא שהם אינם רואים את עצמם כנפרדים מאחרים והם אינם רואים את האחרים כנפרדים מהם.
הסימביוזה הזו גורמת לאותם אנשים לא להבין את ההפרדה ואת הגבול הקיים בינם לבין האחרים, את הכבוד שיש לתת לאחרים ואת הגבולות שיש לשמור איתם. להיפך, העדר הגבולות והעדר ההפרדה מביאים למצב שבו הם מרשים לעצמם להשתלח, להתעצבן, להתנהג בצורה לא יפה ולעיתים אף לנקוט באלימות כלפי אחרים - במיוחד כלפי הקרובים להם.
להשלים את תהליך ההיפרדות
במילים אחרות, הסיבה לעצבים ולהתנהגות משתלחת היא חוסר נפרדות וחוסר השלמה של תהליך ההיפרדות בילדות. אנשים שלא השלימו את התהליך החשוב הזה ימשיכו להיות עצבניים כלפי הקרובים או הזרים ואילו אלה שהשלימו תהליך זה יתנהגו בצורה בוגרת ושקולה עם קרובים וזרים כאחד.
ניתן להשלים את התהליך של ההיפרדות והשלמות האישית גם בגיל מבוגר. הדרך לעשות זאת היא לשנות את תפיסת המציאות ואת הנחות המוצא השגויות שנמצאות בבסיסה ולבנות במקומן תפיסה ריאלית, מפוכחת ואמיתית של המציאות, של העצמי הנפרד והשלם ושל אנשים אחרים.
הקרובים לכם אינם חלק מכם אלא אנשים שלמים בפני עצמם
חשוב להבין שאנשים בכלל ובפרט האנשים הסמוכים לכם והקרובים לכם אינם חלק בלתי נפרד מכם במובן הפיזי או הפסיכולוגי של מילה. הם שלמים בפני עצמם כפי שאתם נפרדים ושלמים בפני עצמכם.
אמנם, לפני שנולדתם ובמהלך השנים המאוד ראשוניות שלכם בעולם הייתם חלק בלתי נפרד מהקרובים לכם. אלא שהחל מגיל חמש ואילך הפכתם ליותר ויותר נפרדים מהקרובים לכם, יותר ויותר עצמאיים, יותר ויותר עם גבולות, יותר ויותר ישות בפני עצמכם שהיא שונה ואחרת מהסובב אתכם.
וטיפ לסיום: רק מי שמסוגל לראות את עצמו כאינדיבידואל וכשלם - יהיה מסוגל לראות אחרים באותו האופן - ולכבד את השוני הזה. אבל מי שלא רואה את עצמו כיחיד אלא כחלק מהכלל, יצפה גם מהכלל להיות חלק ממנו, וידרוש מהכלל - לעיתים אף בצורה אלימה או עצבנית - לאמץ את אורח החשיבה שלו ולפעול לפי הסטנדרים שלו.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535