|
בחנו את עצמכם - האם אתם בעלי גישה רומנטית? / מאת יואב ברנזון
מהי הגישה הרומנטית?
אנשים בעלי גישה רומנטית הם אנשים שמסלול החשיבה שלהם אומר את הדבר הבא: "אהבה זה הדבר הכי נשגב שיש. זוגיות זה הדבר הכי חשוב והכי נעלה. רק אהבה יכולה לפתור לי את החיים. אם לא אמצא אהבה - אין טעם ממשי בחיי".
מסלול החשיבה הרומנטי בדרך כלל מוביל אנשים למסלול חיים מאוד מסויים ומאוד צפוי מראש: התאהבויות גדולות, אכזבות ופגיעות, רווקות כרונית של שנים על גבי שנים, העדר ילדים וחיים עצמאיים ומבודדים.
העיקר הוא הזוגיות - כל היתר תפל
כשאדם הוא רומנטי וחשיבתו היא כזאת - הוא אינו מודע לכך שהוא מופעל על ידי מסלול מאוד מסויים שאינו מניח לו לנוע במסלול הרגיל והמקובל של החיים. ברוב המקרים, הוא הופך לקורבן של החשיבה שלו, אדם שנשלט על ידי כוח שחזק ממנו ושקובע לו כיצד ייראו חייו, גם אם הם ייראו גרוע וירגישו גרוע.
הרומנטיקן מקדש את החוויה הזוגית. כל היתר תפל בעיניו. הוא תר אחרי פרטנר שירגש אותו לשיאים חדשים, מישהו שיעורר אותו לחיים. אבל מעבר לזה הוא לא שוקל שיקולים, הוא לא מתבונן בתמונה הגדולה, הוא לא בוחן האם הקשר הזוגי המרגש יכול בכלל להתקיים, לפעול לאורך זמן באותה רמת ריגוש, להתקיים על מישור קבוע של שגרה ויום יום?
אם אין את "האחת" או "האחד" - אז כל היתר לא יקרה
אחד הדברים שבדרך כלל קורים לרומנטיקנים הוא זה: הם מחפשים כל חייהם אחר בן או בת הזוג המושלמים. הם מוצאים אותם לפרקים ולרגעים אבל לא במובן הקבוע, כי אף אחד אינו מושלם. כתוצאה מכך הם נכנסים לפלונטר שבו הם ממשיכים לתור אחר הפרטנר המושלם וכשזה לא קורה, הם נותרים לבד בגיל מבוגר.
מרוב שהם מקדשים את הבחירה "הנכונה" ואת הפרטנר "הנכון" - הם לא רואים את התמונה הגדולה, את העובדה שקשר זוגי תמיד מבוסס על פגמים שיש לעבוד עליהם, על אי התאמות שיש להסתגל אליהם, על בעיות שיש לפתור אותם ועל נסיבות שמקשות או מפריעות. הציפייה הלא ריאלית שלהם שהכל "יהיה חלק" ושזה יהיה "בדיוק מתאים" כמו "כפפה ליד" היא זו שמפילה אותם תמיד אל האכזבה, אל התקיעות, אל הפלונטר שלא מאפשר להם לחיות בצורה רגילה: לפגוש אדם, להתחבר איתו, להתחתן עימו ולחיות לצידו יחדיו בזוגיות.
הפשרה המחוכמת של הרומנטיקנים
כאשר אדם רומנטיקן עובר את גילאי ה-30 וה-40 הוא מבין שמשהו כנראה "דפוק" בגישה שלו, אם בגללה הוא נותר לבד ורווק, בודד ומבודד. רוב הרומנטיקנים הוותיקים מבינים זאת רק אחרי שהם מגיעים אל הגבול, אל הגיל שבו הכל מתחיל להיות מאוחר ואין להם ברירה אלא להתחיל להתייחס למציאות ולא רק לפנטזיה.
הפשרה שהם עושים במצב כזה היא זו: הם ממשיכים לחפש את "האחת, או "האחד" בתוך ראשם. אבל בחיים עצמם, הם מוצאים מישהו להתחתן איתו, מישהו להביא איתו ילדים, מישהו לחיות איתו - כי כמו רוב בני האדם הם אינם יכולים לחיות רק את הפנטזיה ואת האידיאל אלא זקוקים גם לקרבה אנושית, לחום ולמסגרת להשתייך אליה ולהיות חלק ממנה.
וטיפ לסיום: רומנטיקניות היא אידאל שלרוב אינו מוגשם או ממומש מעצם העובדה שאנו חיים בעולם לא מושלם. על זה נאמר המשפט: "יש שני סוגים של בני זוג בעולם: בן זוג לאהבה ובן זוג לחיים".
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535