זוגיות בינונית - בחירה בדואליות
זוגיות וקריירה הם שני התחומים המרכזיים בחיים. בחירה באחד חייבת לבוא במידה כזאת או אחרת על חשבון השני. מי שבוחר בקריירה מפוארת ובהישגים פנומנליים אינו מסוגל בו זמנית או במקביל לנהל זוגיות מעולה - פשוט מכיוון שאין מספיק זמן להצטיין בשני התחומים במקביל.
לכן, מי שרוצה זוגיות מצטיינת אינו יכול לבחור בחיים דואליים של זוגיות וקריירה ולצפות לציון "מעולה". לאלה שבחרו לעבוד ולפתח קריירה במקביל לבניית תא זוגי ומשפחה פשוט לא נותר מספיק זמן, אנרגיות, משאבים וכוחות לטפח לדרגה של מצויינות את הזוגיות שלהם ואת המשפחה שלהם - וכך הם מוצאים את עצמם לא רק עם זוגיות בינונית ולא מספקת אלא גם עם קריירה תקועה ועצורה בגלל העומס הזוגי והמשפחתי המוטל עליהם.
הצטיינות מחייבת בחירה חד-ערכית והתמסרות לה
זוגיות בינונית היא הזוגיות הרווחת כיום. היא משלבת בחירה במימוש עצמי וקריירה במקביל לבניית מערכת יחסים והקמת משפחה. בשל המבנה הדואלי שלה היא אינה מאפשרת למי שבוחר בה להגיע להישגים זוגיים יוצאי דופן אלא לכל היותר היא מאפשרת לו לשרוד, להחזיק מעמד ול"התגלגל" - אך לא באמת לשלוט בנושא הזוגי ולהעמיק בו, פשוט מכיוון שאין לאנשים את הזמן, הרווחה, המרחב והשקט להגיע להישגים זוגיים כשהם עסוקים ועמוסים גם כך.
הצטיינות - כמו בכל תחומי החיים - מבוססת על מודל חד-ערכי ולא על מודל דואלי. כדי להצטיין על האדם לבחור בחירה אחת - ולהתמחות בה לחלוטין. למשל, מי שרוצה משפחה חמה ומלוכדת וזוגיות מעולה חייב להתמסר למשימה זו כל כולו ולהשקיע בה שנים על גבי שנים, אחרת התוצאה לעולם לא תהיה מצויינת אלא תמיד פחות מכך. אין ספק, שכששני ההורים עסוקים בקריירה תובענית - הסיכוי לזוגיות מעולה הוא למעשה כמעט אפסי בדיוק כפי שהסיכוי למשפחה מוצלחת וחמה הוא זעום.
זוגיות מצטיינת מבוססת על מומחיות וחלוקת תפקידים
זוגיות מצטיינת מבוססת על העובדה שלפחות אחד מבני הזוג משקיע בזוגיות במשרה מלאה. בזוגיות מצטיינת אחד מבני הזוג הוא "מומחה" בתחום הזוגי ומשקיע זמן ואנרגיה בטיפוח המרחב הזוגי.
באופן טבעי, בן הזוג השני מתמחה בטיפוח הקריירה ומביא את הפרנסה הביתה. המבנה הזה הוא המבנה הקלאסי ורק הוא מאפשר זוגיות מצטיינת. הוא אמנם נחשב למיושן או מסורתי אבל הוא מודל אפקטיבי ביותר.
זוגיות של פעם וזוגיות של היום - השוני
הזוגיות של היום היא הזוגיות השיוויונית שבה שני בני הזוג עובדים. כתוצאה מכך, אחוז הגירושין הוא עצום, איכות הקשר הזוגי נמוכה כי בני הזוג עסוקים בעבודה ומזניחים את התא הזוגי והמשפחתי, אף אחד מבני הזוג אינו מביא לקשר את האיכות "הנשית" אלא יש עודף של איכות "גברית" וחסך באיכויות נשיות, וחוסר האיזון במודל הזוגי הזה אינו מאפשר שלווה או יציבות אמיתית, אלא רק מאבקי שליטה ותסכול רב של שני בני הזוג מהחיים הזוגיים המשותפים הלא מספקים והבינוניים.
הזוגיות המסורתית היא הזוגיות של שר חוץ ושר פנים. זו זוגיות שהבסיס שלה הוא מאוזן מאוד והוא מבוסס על התמחויות. אחד מבני הזוג דואג למסגרת ואילו השני לתכנים. אחד מבני הזוג דואג לפרנסה ואילו השני למשפחה. אחד מבני הזוג מומחה בלהביא כסף ואילו השני מתמחה בטיפוח הבית, הזוגיות והילדים. לעומתו המודל השיוויוני הוא מודל בינוני, מבולבל, דואלי ומתיש שבו שני בני הזוג מנסים בכל כוחם להגיע למטרה שהיא למעשה בלתי אפשרית כי הם נקרעים בין הרצון לממש את עצמם ולהגיע רחוק ככל הניתן לבין השאיפה להתמסר לבית וליהנות מאהבה ומזוגיות מצטיינת.
וטיפ לסיום: המודל הזוגי המסורתי נזנח בעשורים האחרונים בגלל שדת "ההגשמה העצמית" השתלטה על השיח הציבורי והפכה את "האני" ואת המימוש העצמי למטרה קדושה יותר מכל דבר אחר, יותר מאהבה, יותר מזוגיות, יותר ממשפחה ויותר מנישואים.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|