|
מדוע תפיסת ההתמזגות הרומנטית היא שקרית? / מאת יואב ברנזון
ככל שיש יותר קרבה - כך זה יותר טוב, האמנם?
התפיסה הרומנטית מחנכת להאמין שככל שישנה קירבה בין בני זוג כך זה יותר טוב, ושהתמזגות השניים לאחד היא המטרה הרומנטית האולטימטיבית. אלא שתפיסה טוטאלית זו היא בלשון המעטה שקרית ובמידה רבה אף הרסנית. מדוע?
קירבה בין אנשים היא אחד הדברים הקשים, הבעייתיים והמורכבים ביותר שיש. קירבה היא תמיד זמנית בלבד, ולאחריה חייבת להיות התרחקות לפרק זמן מסויים. בנוסף, קירבה חייבת להיות נכונה, מדוייקת ומידתית כדי להניב את אותן תחושות התעלות ושמחה האופיינים לה. קירבה אמיתית מתרחשת רק ממקום משוחרר ולא בכל מחיר או בכוח. למרבה הצער, בשם אידיאל הקירבה הרומנטית המקדשת את ההתמזגות על פני התרחקות אנשים הורסים את הדברים שחשובים להם יותר מכל, מקריבים את הערכים הכי המקודשים להם, מוותרים על כל מה שחשוב להם ולמעשה פוגעים בעצמם ובאחרים בגלל שהם מאמינים בשקר הרומנטי: ככל שיש יותר קירבה והקרבה כך המצב הזוגי רק ישתפר וייעשה טוב יותר.
אנשים אוהבים יותר מכל את עצמם
בבסיס הדברים, אנשים אוהבים יותר מכל את עצמם ומסוגלים לאהוב יותר מכל רק את עצמם. זו האמת לאמיתה. לכן, התפיסה הרומנטית הטוטאלית מנוגדת לבסיס הקיום האנושי ועומדת בסתירה לו.
זו הסיבה מדוע אהבה רומנטית שורדת כל עוד היא "טובה" ומטיבה. אבל ברגע שהיא מתחילה "לעלות ביוקר" ולפגוע באגו הפרטי היא הופכת מהר מאוד מאהבה רומנטית לשנאה יוקדת, כי האהבה העצמית מתגלה כפקטור חשוב יותר מהאהבה הרומנטית ורוב האנשים בסופו של דבר יבחרו לאהוב את עצמם מאשר להקריב את עצמם עבור אהבה למישהו אחר.
התפיסה הרומנטית הטוטאלית הורסת את הזהות האישית
למעשה, כשאדם מחליט להקריב את כל כולו עבור האהבה הרומנטית הוא מבצע פעולה של הרס עצמי וביטול הזהות האישית שלו. מעשה כזה יכול להחזיק מעמד רק פרק זמן מוגבל, עד אשר הזהות הבסיסית מזדעקת ומתעוררת להגן על עצמה מפני הרס מוחלט.
מעט מאוד אנשים, בדרך כלל אנשים בעלי נטייה הרסנית או אנשים שלא אוהבים את עצמם לחלוטין, מסוגלים להקריב את עצמם עבור אהבה רומנטית גם אם פירושו של דבר הרס מוחלט של חייהם האישיים. מרבית האנשים יעצרו את עצמם בנקודה מסויימת, במקום בו הם חשים שבסיס הקיום הבריא שלהם מאויים או שבסיס השפיות הנפשית שלהם מתערער בצורה מסוכנת.
שנינו ביחד וכל אחד לחוד
קירבה היא דבר טוב וחיובי, ובלבד שהיא מאוזנת אל מול אגואיזים וריחוק. כאשר משלבים את הביחד יחד עם הלבד, את הקירבה יחד עם הריחוק - אז נוצר שילוב נכון ובריא בין הרצון להתקרב באופן רומנטי לבין הרצון להתרחק למען העצמי.
השקר הרומנטי הוא פשוט: הוא מציג את הקירבה ואת האהבה באופן חד ממדי, כאילו הדרך היחידה לאהבה היא התמזגות וקירבה, כאשר בפועל הדרך לאהבה היא משולבת - קירבה לאחר וקירבה לעצמנו, התמזגות רומנטית אך בה בעת גם התרחקות, עצמאות ועצמיות.
וטיפ לסיום: זה בלתי אפשרי להיות קרובים כל הזמן. הזוגות הקרובים ביותר אינם זוגות אוהבים אלא זוגות תלותיים וסימביוטיים שמגלים בסופו של דבר שהדרך היחידה לשרוד יחד היא להתרחק אחד מהשני לפחות לפרקי זמן מסויימים.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|
.jpg){kind=small}
050-5558535