ביקורת היא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה אבל ביחסים היא הרסנית. מדוע? / מאת יואב ברנזון
חוש ביקורת מפותח
במציאות דמוקרטית וחופשית מושג הביקורת הוא חיוני ואף הכרחי. אנשים לומדים להיות ביקורתיים ומפתחים חוש ביקורת דק וחזק. הם זקוקים לביקורתיות הזאת כדי להביע את עמדתם החופשית וכדי לתקן את עוולות העולם על פי תפיסתם.
את חוש הביקורת ניתן לראות כמעט בכל תחום חיים. בכלכלה, בפוליטיקה, בתקשורת, במדע. חוש הביקורת במדינות מודרניות הוא מפותח ביותר בהשוואה לחוש הביקורת במשטר דיקטטורי שבו אסור להביע ביקורת, ולעולם אין לסתור או לבטל את הדעה "הקובעת".
יחסים ביקורתיים הם דבר הרסני
אבל כשזה מגיע ליחסים זוגיים - חוש ביקורת מפותח הוא כמו סכין פוצעת ומורעלת. ביקורתיות אינה מתחזקת יחסים, אינה מפתחת יחסים ולמעשה אינה מסוגלת אפילו ליצור יחסים.
יחסים ביקורתיים הם יחסים שבהם האווירה הזוגית מבוססת על האשמות, ביקורתיות, חוסר שביעות רצון ועקיצות תמידיות. ביחסים כאלה, המנגנון החיובי נשחק מאוד מהר, והיחסים גולשים למקום של הישרדות אם לא גרוע מכך.
האשמה בלתי הוגנת והרס האמון
בחלק גדול מהמקרים - הביקורת עצמה היא מיותרת ואף בלתי הוגנת. בן הזוג הביקורתי משליך על הצד השני את התסכולים שלו - מבלי שלדבר יש קשר אמיתי לצד השני.
בכל מקרה, ביקורת אינה דבר בונה והיא אינה מובילה לבניית יחסים. חשוב להבין, שהדבר היחיד שמוביל לבניית יחסים היא גישה חיובית ואופטימית, קבלה אמיתית של הצד השני ונטילת אחריות אישית.
יחסים חיוביים - כיצד עושים זאת?
יחסים חיוביים אינם כוללים ביקורת בכלל. הם כוללים עשייה חיובית, הצלחה, הקשבה, אכפתיות, מאמץ משותף, שיתוף פעולה, כבוד, פרגון ותחושה של "עבודת צוות" משותפת.
ביחסים חיוביים יש דגש על הימנעות טוטאלית מדברי ביקורת. ברגע שהאווירה המורעלת הופכת "נקייה" - בסיס האמון הזוגי משתקם בהדרגה, היחסים הבריאים נבנים והאופטימיות והשמחה שבים לזוגיות.
וטיפ לסיום: ההבדל בין יחסים חיוביים לבין יחסים ביקורתיים אינו גדול - אבל הוא משמעותי. הוציאו מהמשוואה הזוגית את הביקורתיות ותגלו עולם זוגי חדש ונפלא.
עשו לנו לייק והפיצו את המאמר בקרב החברים שלכם
|